השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

קטורזה נפרד מאימו: ״האדם שהכי אהב אותי בעולם עזב אותי״ בהספד מרגש נפרד ישראל קטורזה מאימו 97 מיריי, שהלכה השבוע לעולמה בגיל ״את בטוח כבר מסתכלת עלינו מלמעלה ולא מבינה למה אנחנו לא אוכלים במקום לבכות, ולמה אנחנו עומדים פה במקום לנוח״

״נוחי על משכבך בשלום מגיע לך״. ישראל ואימו מיריי ז״ל

את עצמי לבד ואין יותר את האדם שאתה יודע שיהיה שם בשבילך תמיד לעולמים, ולקבל אותי כמו שאני. את בטוח כבר מסתכלת עלינו מלמעלה ולא מבינה למה אנחנו לא אוכלים במקום לבכות, ולמה אנחנו עומדים פה במקום לנוח. הבטחת תמיד ללבוש שמלה יפה ולבוא לחתונה של דורין, שמלה אדומה לבר מצווה של עידו, את לא תהיי שם פיזית אבל תהיי בליבנו תמיד, בכל שמחה שנחגוג. אני מבטיח לך להמשיך לייצג אותך בכבוד בכל מקום שאלך ואספר עלייך ועל יופי נשמתך. את עכשיו בטח בגן עדן תימסרי נשיקות לאבא נתגעגע מלא, אבל השארתם פה אימפריה של משפחה שתמשיך את תורתכם עוד שנים רבות. היום דורין, דור, עידן, עדן, ליעד, אדל, ועידו דודו כמו שקראת לו, אומרים לך תודה שזכינו בך. סליחה אמא אם פגעתי בך, נוחי על משכבך בשלום מגיע לך. תהיי נשמתך צרורה בצרור החיים. אני רוצה להודות למטפלות שלך רחל ריטה ורות ואלישבע. טוב וחסד רדפוני כל ימי חיי ושבת בבית השם לאורך הימים״.

והשפיעה על כולנו בלי בכלל שהבינה שהיא עושה זאת כך. בימים האחרונים שלך עם הכאבים הכי חזקים שלך, כל הזמן דאגת אם אכלתי. שאלת למה אני צריך לנסוע בחום הזה .תמיד אמרת לי: ׳ישראל אין לך עבודת כפיים אבל העבודה שלך היא מאוד קשה ואתה חייב לדעת לנוח׳. ולי יש תמונת ילדות שחקוקה בראשי, שאני צופה עלייך מהמרפסת בבית ואת עומדת על שרפרף ומנקה את חלון בית המרקחת שהיה מול הבית. אני זוכר את התמונה הזו איך ראיתי אותך ככה באמצע הרחוב, עובדת קשה שלנו יהיה טוב. אני זוכר שהיית מנקה בית של רופא ילדים, ואני יושב על אופניים של הילד של הרופא והוא מגיע וצועק ׳למה אני יושב על האופניים של הבן שלו׳, ואת ישר מתפטרת ואומרת לו שאף אחד לא ייצעק על הבן שלך ככה. אמא שלי... הבאת אותי לעולם 10.4.68- ב והיום שוב את מנתקת אותי מהטבור שלך, אבל היום אני כבר איש. אומנם עדיין תינוק קצת, אבל איש מלא בערכים שאת הענקת לי אותם. האדם שהכי אהב אותי בעולם עזב אותי היום. פתאום אני מוצא

שנה של ישירות ואמת, 97 שנה של חסד וחשיבה על 97 שנה שהיא מלמדת 97 , החלש אותי ואת אחיותיי להיות אנשים ישרים וטובים. וכמה למדתי ממך. את לוח הכפל שהיה לך חשוב שאלמד בעל פה, בתור ילד לימדת אותי שמי שמשקר גם גונב... לימדת אותי שלא אומרים איכס על אוכל אלא אומרים איכס רק אם הצלחת ריקה. ועוד מלא פנינים שהפכו אותי לאדם טוב יותר. לימדת אותי להיות אבא טוב לילדים שלי, בעל טוב. אני זוכר את היום שהבאתי את סורלה ודורין הביתה ולא ידעתי איך תתייחסי לזה שיש לי חברה עם ילדה, והיא אמרה לי העיקר שאתה מאושר. ואיך נתת לדורין מהיום הראשון את ההרגשה שהיא הנכדה שלך ותמיד ששאלו אותך הוספת אותה במניין הנכדים. אולי זה נשמע לכם דבר קטן, אבל שנה עשתה 97 אמא שלי במשך

בסוף השבוע שעבר הלכה לעולמה מיריי אמו של ישראל . מאות ליוו 97 קטורזה, בגיל אותה למנוחת עולמים ביום שישי בצהריים בבית העלמין באשדוד. על קברה נשא ישראל קטורזה בנה את ההספד ואמר: ״זהו. מספיק עם הסבל, כל שניה פתחת את העיניים היפות שלך והתחננת שזה ייפסק. את נחה עכשיו. כמו שמגיע לך לנוח. לא הגיע לך שום סבל בחיים האלו. עשית מספיק, נתת מספיק, בירכת את כולנו כל יום שנהיה בריאים ושאלוהים יישלח לנו רק דברים טובים, והנה היום אנחנו שולחים לו את הדבר הכי טוב וטהור שאני הכרתי. ואין 97 כולם אומרים לי היא בת מה לעשות… נכון אין מה לעשות אבל שלא תחשבו לרגע שהכאב הוא לא גדול. הכאב הוא בן של אושר ונתינה אינסופית 97 שהאשה הזו אמא שלי, נתנה לכל מי שסובב אותה.

ישראל: ״אני זוכר את היום שהבאתי את סורלה ודורין הביתה ולא ידעתי איך תתייחסי לזה שיש לי חברה עם ילדה, והיא אמרה לי העיקר שאתה מאושר. ואיך נתת לדורין מהיום הראשון את ההרגשה שהיא הנכדה שלך, ותמיד ששאלו אותך הוספת אותה במניין הנכדים״

19

11.7.2025