השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

עד רביעי בבוקר לא ידענו כלום ואף אחד לא פנה אלינו. עד היום אין תשובות, אין מצלמות, עד היום לא יודעים איך אבא נהרג. פשוט ישבנו וחיכינו שאבא יפתח את הדלת ויגיד שסתם התעכב..." ש. המשטרה הייתה איתכם כבר בקשר? "המשטרה לא עידכנה בכלום, רק אחרי שהגופה נפלטה בחוף הים, יצר קשר חוקר מתחנת אשדוד". ש. ניסו לבדוק מה קרה? "אני זוכרת שהייתה נתיחה באבו כביר, וגם שם לא היו יחסי אנוש. התייחסו אלינו ממש רע. אחי שאל מתי נוכל להביא את אבא לקבורה, כי ידוע שלפי היהדות הנשמה מתענה כשהגוף מתעכב בקבורה, והעובדת הסוציאלית אמרה לאחי, 'אבא שלך לא היחיד שמת אז תירגע'. ממש לא להאמין". ש. ואיך אמא התמודדה עם האבל בשנתיים האלו? "אמא לא מעכלת כמובן. לפחות שנה אחרי לדעתי היא לא הבינה שאיבדה את אבא. כלום לא היה ברור. כמו הלם. אפילו בסוכת האבלים היא לא הבינה מה קורה ." ש. ואחרי כמעט שלוש שנים הפרקליטות סוגרת את התיק.. איך זה מרגיש? "סוגרת ואומרת שאבא מת מרוח קמ"ש. איך? איך היא 60 של מצליחה להזיז עגורן שמתאים קמ"ש. 140 לאקלים של הוריקן. ל איפה החוקרים שיסבירו למה הבלמים לא עבדו? איך העגורן השני לא קרס? אין להם תשובות. אגב, גם את הסגירה של התיק גיליתי דרך כתבה ולא עידכנו אותנו אישית". ש. תגישו ערעור? "עורכי הדין יקבלו את ממצאי החקירה ואז יחליטו, אבל ברור לי שזה ביזיון להאשים רוח קמ"ש במוות של שני 60 של אנשים יקרים. לא ברור לי איפה הגורמים האחראיים היו. איך זה שהשירות נתן התראה על מזג אוויר קיצוני והמשיכו לעבוד?

בשקט. אבא שלי נפתלי אדרי ז"ל נהרג באסון העגורן בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון. יחד איתו נהרג גם ניר דקל ז"ל. שני אנשים- לא שמות בסטטיסטיקה- נהרגו כי עגורן קרס. לא בגלל טיל. לא במלחמה. בגלל רשלנות. כל מי שכבד בתחנה ידע, שהרוחות באשקלון הן לא דבר חדש. תחנת כוח שמפעילה עגורנים כאלה צריכה לדעת להיערך. זה תפקידם, זו אחריותם. ועכשיו, שנתיים אחרי, הפרקליטות מודיעה שאין אשמים. פשוט כך. כאילו לא מתו אנשים, כאילו לא הייתה אחריות של אף אחד. אני שואלת את עצמי- אם היו נהרגים בכירים ולא עובדים פשוטים, גם אז לא היו אשמים? אני לא אשתוק, אני דורשת צדק. בשם כל פועל במדינה שיוצא לעבודה ולא יודע אם יחזור." בשיחה עימי איילת מתרגשת, מתקשה לשחזר את אותם ימים קשים שעברו מאז. ש. איילת, מה את זוכרת מאותו היום של התאונה הטראגית? "בשעות הערב קראתי ידיעה, והבנתי שקרה אסון בתחנת רוטנברג וקרס עגורן. לא הבנתי במה מדובר ואז בעלי התקשר ושאל אם אבא דג באותו יום ברוטנברג. בעלי שוטר במשטרת שדרות, הוא קיבל דיווחים על מה שקרה שם ועשה אחד ועוד אחד.

״גם את הסגירה של התיק גיליתי דרך כתבה״. איילת ואביה נפתלי ז״ל

פשוט ישבנו לבד וחיכינו. לקראת שש בבוקר התקשרתי לדווח על נעדר". ש. איך תפקדת באותן שעות קשות? "הרגשנו חסרי אונים. הסברתי למשפחה שקרה אסון, ושמחכים למידע. אמא, שלמחרת הייתה אמורה להתנדב ביום המעשים הטובים כספרית למבוגרים ב׳בית לברון׳, באותו ערב אספה את הציוד והרגישה שהיא עומדת להתעלף. היא הרגישה את אבא, היה להם חיבור נשמתי. בעלי השתחרר ממשמרת לקראת שלוש בבוקר והצטרף אלינו. עדיין לא דיברו איתנו לא מהמשטרה ולא מחברת החשמל, פשוט ישבנו וחיכינו. בשש בבוקר אמא ביקשה שכולם נגיע לבית שלה. הגיעה גם עובדת סוציאלית, שלא ידעה מה לומר לנו. אמא הגישה לה קפה ועוגה ועוד לא הבינה שאנחנו בסרט רע". "התייחסו אלינו בחוסר רגישות מוחלט" ש. כמה זמן עד שהודיעו לכם שאבא נמצא? "יומיים ישבנו בבית. משני בלילה

לאחר שבעלי הסביר לי, הבנתי שזה היום שבו אבא דג קבוע. ניסיתי להתקשר לאבא והוא לא ענה. התקשרתי לאחי כדי לוודא את המקום ואיפה בדיוק אבא נמצא יחסית למזח". "השעות עוברות, בעלי כבר מבין שזה אבא ושאין קשר איתו. עושים איכון על הטלפון, מתקשרים לקצינים, במקביל מתחילים לבדוק מי נמצא שם. אחרי שעות מורטות עצבים, בעלי אומר שעידכנו אותו שהרכב של אבא שם והוא לא יצא. אף אחד לא יצר איתנו קשר מהמשטרה,

״אבא אדם טוב, שלא דיבר על אף אחד רעות״. נפתלי ז״ל עם נכדיו

4.7.2025

12