השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

) הגיע לישראל לגמרי לבדו מבלארוס 44( ’ יבגני חייטוביץ , לאחר שנים של רדיפות אנטישמיות, השפלות, 15 בגיל מכות וקללות, שחווה כילד יהודי יחיד בשכונה ובבית הספר התובנה שעליו להגן על עצמו והמחויבות להתמודד, הפכו אותו מגיל צעיר ללוחם בנשמה, הוא התמחה באיגרוף תאילנדי בעידוד אביו, המודל שלו בחייו, ומאותו רגע לא פחד מהם יותר ועמד מולם באומץ בארץ השתלב בפנימייה, למד מאפס את החיים, השפה, ההתנהלות החברתית וגילה את הצד המנהיגותי החיובי שבו הוא שירת בצבא כלוחם בתפקיד רגיש, למד באקדמיה כלכלה וכיום עומד בראש בשבעה באוקטובר כמעט יצא לרכיבת Aeroflex בחברת אופניים קבועה בבארי, אך אז החלו האזעקות והוא גוייס את מייד ויצא להילחם במילואים עבור ארצנו האהובה סיפור חייו מעורר ההשראה, אשר שזור באומץ, נחישות ואהבה עמוקה, הוא פורט בספרו החדש "מנהיג נולד" מנהיג נולד

צעיר ללוחם, לא רק במובן הפיזי אלא גם הערכי. חוויתי יחס לא הוגן בגלל יהדותי, וזה מה שדחף אותי להתחיל להתאמן באיגרוף תאילנדי בגיל צעיר”. ש.איזו אנטישמיות חווית שם? "מאז שהייתי ילד קטן ידעתי שאני שונה, גם אם לא תמיד הבנתי למה. בבית הרגשתי מוגן, אהוב, אבל בחוץ בשכונה, בבית הספר, התמונה הייתה אחרת. בכל פעם שהייתי יוצא לשחק עם החברים או מצליח במבחן, הייתי שומע מילים פוגעניות. המילה “ז’יד” הפכה לצל שמלווה אותי, אפילו ברגעים הכי תמימים של שמחה. כל פעם הייתי חוזר הביתה בוכה, ואבא שלי, שהיה סלע של יציבות, היה ממהר אל ההורים של אותם ילדים, דורש הסברים, דורש צדק. עד שיום אחד, הוא כבר לא כעס- הוא פשוט אמר לי: "אנחנו מיעוט פה. אתה חייב ללמוד להגן על עצמך, או שתסבול כל החיים."

רות מזרחי

נלחם בכל החזיתות עוד בהיותו ילד. יבגני חייטוביץ׳

הוא היה ילד קטן בבלארוס, כשהבין שהוא יהודי יחיד בשכונה ובבית הספר, וקללות ה"ז'יד", כנראה לא יסתיימו במהרה. לשמחתו, הוא היה בן לאב חזק "כמו סלע", שלימד אותו להתמודד. הוא צמח ופרח ולקח עמו את כל הכוחות המיוחדים מהילדות אל חייו העכשוויים. )44( ’ הכירו את יבגני חייטוביץ סמנכ”ל רשת "אירופלקס", שהשיק לאחרונה את ספרו "מנהיג נולד". יבגני נשוי באושר ללנה, העובדת בהנהלה הראשית של קופת חולים "כללית", ואב גאה ) ומאור- 9( ), איתן 12( למאיה .)3.5( אלכסנדר ש. ספר על ילדותך "נולדתי בעיר ברסט שבבלארוס למשפחה יהודית חמה, לאמא אליזבת ולאבא מיכאל. גדלתי כילד יהודי יחיד בשכונה ובבית הספר, מה שהפך אותי כבר מגיל

באותו רגע, החיים שלי קיבלו תפנית. הוא לקח אותי להירשם לחוג איגרוף תאילנדי. לא היה לי מושג למה לצפות, והאימונים הראשונים היו קשים. נפלתי, כאב לי, לא האמנתי שאני יכול. אפילו שקלתי לוותר. אבל אבא שוב היה שם, לא עם כעס, אלא עם אמת: "אם אתה לא תלמד להתמודד – הם ימשיכו לפגוע." אז המשכתי. התאגרפתי, התמדתי, לא ויתרתי. שנתיים של אימונים, של נפילות ושל קימה מחדש. ולאט לאט, משהו בי השתנה. לא רק הגוף התחזק, גם הביטחון. גם הקול הפנימי. יום אחד, כשאחד מהשכנים שוב קרא לי "ז’יד", עניתי. לא בפחד, אלא בביטחון. ומאז, הם הפסיקו". ש. כיצד החלטתם לעלות ארצה?

"נקודת המפנה המשמעותית בחיי וחצי, כשבמהלך 14 הגיעה בגיל ביקור עם אבי במחנה הריכוז מיידנק, התקבלה החלטה גורלית: לעלות לישראל במסגרת תוכנית ."16 "נעל”ה ש. מה זכור לך מתקופת העלייה ארצה? "נחתתי בארץ לבדי, נקלטתי בפנימיית “הדסה נעורים ”, השלמתי בגרות מלאה, מסלול בלי משפחה 15 לא פשוט לנער בן לצידו. הייתי נער צעיר ונאיבי, עם המון חלומות בלב, ארוזים בתיק קטן. כל חיי חיכיתי לעלות לארץ שדמיינתי כבית, אך לא באמת הבנתי כמה קשה זה עומד להיות. הגעתי בלי לדעת מילה בעברית, בלי אמא שתחבק ותגיד לי שהכל יהיה בסדר. מצאתי את עצמי בפנימיה מוקף נערים כמוני,

13.6.2025

6

8 המשך בעמוד