השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א דת ומסורת מי יכול להאיר נשמות? הפעילות ב'הדלקת' אור נשמתו של יהודי שני, אינה מוטלת על יחידי סגולה. זו זכותו וחובתו של כל יהודי בהעלותך את הנרות (במדבר ח,ב) פרשתנו נפתחת בציווי ה' אל אהרון הכוהן להדליק את המנורה בבית המקדש. מנורת זהב זו מופיעה בהפטרה כמשל לעם ישראל. נרותיה של המנורה מסמלים את הנשמה - "נר ה' נשמת אדם" שבקרב כל יהודי. את ה'נרות' הללו צריכים להדליק, "בהעלותך את הנרות" - לעורר את הנשמה שבכל יהודי ולקרבו לאור התורה. על-פי משמעות רוחנית סמלית זו, יכולים אנו לפרש גם את פרטי הדינים של הדלקת המנורה. ניטול לדוגמה שתי הלכות. האחת "הדלקה כשרה בזר". לאמור: גם מי שאינו כוהן רשאי להדליק את מנורת המקדש. ההלכה השנייה הטבת הנרות והכנתם לקראת ההדלקה, חייבת להיעשות רק על-ידי כוהן ולא על ידי זר. כל אחד חייב ההלכה שההדלקה כשרה בזר רומזת, כי הפעילות ב'הדלקת' אור נשמתו של יהודי שני, אינה מוטלת על יחידי סגולה. זו זכותו וחובתו של כל יהודי לקרב את אחיו לאביהם שבשמים. המשנה אומרת לכל יהודי: "הוי מתלמידיו של אהרון... אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". מכאן, שכל יהודי יכול וצריך להשתדל לקרב את חברו, בדרכי נועם ובאהבה, לתורה ולמצוות. עם זאת אומרת התורה, ש"ההטבה", הכנת השמן והפתילה (לפני ההדלקה), יכולה להיעשות רק על ידי כוהן. משמעות הדבר היא, שאמנם כל אחד יכול לבצע את המלאכה של קירוב הזולת, אבל קביעת האמצעים - על כך לא יכול כל אחד להחליט, אלא רק הכוהן. לא דרכים אישיות עלול יהודי לחשוב, שהואיל והוא מצווה לקרב יהודים לתורה ולמצוות, יכול הוא להחליט בעצמו כיצד יעשה זאת. הוא יבחר לו דרכים משלו כדי לקרב אחרים ליהדות; 'יפרש' חלקים בתורה על פי צורכי ה'קירוב'; ייתן לזולת דרך אישית בקיום המצוות. באה התורה ומזהירה: אסור לך להכין בעצמך את החומר להדלקה. אתה עצמך עלול לנקוט דרכים שירחיקו יהודי במקום לקרבו. היחיד שמסוגל להתוות דרך נכונה ואמיתית להארת נשמות העם היהודי, הוא הכוהן. הוא יתווה את הדרך, ואז תוכל בעצמך 'להדליק' את הכוהן מתאפיין בכך, שאין לו נחלה משלו בארץ, אלא "ה' הוא נחלתו". הרמב"ם מתאר את הכוהן כאיש "אשר נדבה רוחו... להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו". זהו הצדיק, שמובדל לחלוטין מארציות ומחומריות העולם, וכל מהותו היא הדבקות המוחלטת בה' ובעבודתו. איש אלוקים כזה, הוא לבדו מסוגל להכין את נר הנשמה. אחרי שהוא נותן את הדרך ואת הכללים, יכול כל יהודי לצעוד בנתיב סלול זה, ולהפיץ את מעיינות התורה והמצוות. נשמת רעך. כוהן כצדיק

מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה

הילדים של האדם נמשלים לנרות המונחים אל מול פני המנורה. הנשמה של האדם משולה לנר המאיר יומם ולילה עד לחדלונו. כשרוצים שהנרות יאירו באור גדול של חכמה בינה ודעת, הרי שיש להיטיב את הנרות, וכך לחנך את הילדים להליכות נאות, ולערכים וכך לעצב את דמותם בנועם ובקדושה וכל זאת ביגיעה ובטרחה וכך יאירו הנרות במנורה שהאירה והקרינה לכל. "המנורה" בגמטריא . ואכן, זהו חלקה המבורך של האשה הטובה, במסירותה 306 = " "אשה היתירה בחינוך הילדים. גם ה"דבש" כ"אשה" שווים בגמטריא - ומכאן שעל ידי חינוך טוב ומסור אפשר להגיע 306 = כל אחד להצלחה ולמתיקות של החינוך כדבש המתוק. על האשה לדאוג להעלאת ילדיה מדרגה לדרגה, וכנרות שבמנורה יאירו במעשיהם הטובים ויזכו ההורים יחדיו לראות ברכה ולרוות נחת מילדיהם. נאמר על האשה: "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך, בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך", ("תהילים" - קכ"ח, ב'). האשה המשתדלת והטובה היא בבחינת גפן שהולכת בדרך של אימותנו הקדושות, של הדורות הקודמים, ובניה "כשתילי זיתים" זוכים לבנים טובים, מחוננים ומעולים, שהם בבחינת שמן הזית הזך והטהור. כדי להוציא שמן זך מהזיתים יש צורך בהשקעה ובעבודה יתירה, כך גם כדי לזכות לבנים טובים ומוצלחים, יש להשקיע רבות בטרחה וביגיעה ביתר שאת וביתר עוז. האשה הטובה, בידה הכוח והעוצמה ליצור את ההרמוניה גם בזוגיות הטובה ובהצלחה בחינוך הילדים. מרכז הכובד לטוב ולרע הוא בידי האשה. האשה היא הבונה את החיים מלאי ההרמוניה והשמחה בבית. בכוחה של האשה הטובה לבנות את ביתה בהצלחה ובהשפעה עוצמתית ומשמעותית. אשת החיל האוהבת והמסורה דואגת להתקדמותם ולהעלאת צאצאיה מכל הבחינות. ואכן, כך אומר שלמה המלך החכם מכל אדם: "חכמות נשים בנתה ביתה ואיוולת בידיה תהרסנו" ("משלי" - י"ד, א'). דהיינו, האשה היא הבונה והיא ההורסת. בידי האשה לנתב את הבית ולהשתיתם בדרך הנכונה והנבונה. במעשיה המבורכים של האשה, ובהתנהגותה הנאצלת והחכמה תוך שילוב הליכות נאות טהרה, תפילה וצניעות זוכים בני הבית להתברך בהצלחה. מסופר על רבי ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל, "החפץ חיים", שפעם בימי זקנותו הוציא מארון הספרים ספר תהילים, אשר דפיו הצהיבו, וכל כולו היה בלוי ומיושן, תפס הרב ברעדה את ספר התהילים והחל מנשקו, כשהוא קורא בקול בוכים וכל כולו נרגש:"כמה דמעות שפכה אימי על ספר תהילים זה כדי שישראל מאיר שלה יצא יהודי טוב ומבורך...". (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל). אשת החיל מנתבת את ביתה בדרך הנבונה בשילוב מסירות נפש, הליכות נאות וצניעות "דבר אל אהרון ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (ח', ב') פרשת השבוע: "בהעלותך"

13.6.2025

26