השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי
"תראי, תמיד הייתי במאמאצחיק, והבנתי שאם לא אקח הכל בהומור אפול לדיכאון אחרי לידה. הרי הכל היה מאוד קשה, אז עדיף לצחוק על הכל. כמו שאומרים, לקחת את הבאסה בסבבה. להמתיק את כל התקופה בהומור"
לא ידע, גם לא המפקדים. הייתי פה לבד כאם חד הורית לשי-לי, טילים ואזעקות. ביקשו שנוקפץ אבל לא יכולתי לצאת כי הבת שלי הייתה לבד, לכן התחלתי לעזור מהבית, להקפיץ כוחות ומתנדבים, ומיום למחרת כבר יצאתי לשטח, כשאני בהריון". השוטרים היו גיבורי היום בשבעה באוקטובר "ללא ספק השוטרים היו גיבורי השבעה באוקטובר. יש לנו שוטרים גיבורים, שהגנו בגופם על תושבי הדרום וכמובן גם על אשדוד. ולולא השוטרים, בקלות המחבלים יכלו להגיע לכאן. אני מנצלת את הפלטפורמה כדי לקרוא לצעירים להתגייס למשטרה, כי השטח זקוק מאוד לשוטרים נוספים שיסייעו ויתגברו אותנו". ש. ומאז הפכת את הקושי הגדול לצחוק גדול, איך זה קרה? "עברתי שנה מאוד קשה נפשית מהשבעה לאוקטובר, עקב אובדן של הרבה חברים, כשעבודה בכוחות הביטחון זה מאתגר יותר, ואת עוברת הכל ללא מסננים, בטח לא לנפש, והכל תוך כדי הריון של תאומים וגידול לבד לבד". ש. אני מבינה שאפילו הלידה לא הייתה שגרתית...? "הלידה הייתה מאוד מצחיקה. באתי לבדיקה שגרתית עם הגדולה, אמרתי לה חכי רגע בחוץ, ובפנים הרופאים אומרים
השניה החלטתי להביא לבת שלי אח או אחות לבד, והקדוש ברוך הוא החליט להפתיע אותי להביא לי שניים במתנה". ש. מה בעצם גרם להחלטה? "הבנתי שאני לא יכולה שוב לחכות עד שאמצא בן זוג, ושעון הזמן דופק ואני כבר לא צעירה". ש. ספרי על התהליך… "התהליך לקח בערך כשנה, זה היה תהליך מורכב מאוד, ובסופו ילדתי את התאומים". ש. המשפחה ידעה וליוותה אותך? "בהתחלה המשפחה לא ידעה כלום, רק בחודש השלישי אחרי המלחמה. בשבוע הראשון של המלחמה העברתי את כולם לגור בראש העין, כדי שהילדה לא תחווה פה את כל החרדות, ושם גיליתי להם. הם היו בשוק מוחלט, לא ידעו כלום. חוץ מאחותי שהגיעה איתי לטיפול האחרון ואז גילתה שכבר שנה שלמה אני בטיפולים והבינה למה אני הורמונלית ומשוגעת..." ש. איך סיפרת להם? "הקרנתי להם סרטון מרגש והם כמעט התעלפו, בטח כששמעו שיש לי תאומים בבטן". ש. היכן היית בשבעה באוקטובר? "היינו בבית אני והילדה, זה היה יום שבת, יומיים קודם גיליתי שאני בהריון עם תאומים וזה עדיין היה בגדר סוד. אף אחד
״איבדתי הרבה חברים בשבעה באוקטובר״. שני במדי המשטרה
אביה היה שוטר כארבעים שנה, אמה לתקופה קצרה יותר. היא למדה בבית הספר היסודי "נוף ים" וסיימה במקיף ו'. בצבא כבר החליטה להשתלב במשטרה וטיפסה במהירות בדרגות: "התחלתי שירות משטרתי במחוז ירושלים. כבר אז המשטרה בערה בי. לאחר מכן חתמתי קבע בתחנת רחובות כשוטרה שח״ם, שירתתי הרבה שנים בסיור, כסגנית קצין יחידה בשטח. לאחר מכן שירתתי כקצינת מתנדבים ביבנה ובשנה וחצי האחרונות אני אחראית על כל תחום ההסברה והתודעה במחוז מרכז - תקשורת הפנים ארגונית במחוז מרכז." בנוסף וכיאה למולטי טאלנט, היה לשני גם עסק מצליח לשולחנות שוק, שנסגר כמו רבים דומים בשבעה באוקטובר.
ש. במקביל כמובן לקריירה המשטרתית הקמת משפחה.. "הייתי נשואה לשוטר, ממנו נולדה הבת הגדולה שי-לי, וכשהייתה בת שנה התגרשנו. שנים רבות הייתי אמא חד הורית לשי-לי, ולפני כשנתיים וחצי הייתי מאורסת שוב לגבר מקסים. הייתי אמורה להתחתן, אך שבועיים לפני החתונה החלטתי שאני מבטלת את החתונה, אחרי שכבר חילקתי שבע מאות הזמנות..." "רציתי ילד אחד והקב"ה הפתיע ונתן לי שניים במתנה" ש. ומתי החלטת להביא לעולם עוד ילדים באופן עצמאי לחלוטין? "כאשר התבטלה החתונה
17
6.6.2025
18 המשך בעמוד
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online