השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת אהבת ישראל הכלל הגדול

מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

גדולי ישראל נזהרו מאוד מדברי שקר והקפידו אפילו מדברים קטנים שלא יראו כדברי שקר. מספרת הגמרא ביבמות: על האמורא שהיה נקרא בשם רב שהיתה אשתו מצערת אותו ביותר,וכל מה שהיה מבקש לאכול, היתה עושה לו להפך. כשגדל רבי חייא בנו, ראה את מעשי אמו והיה הוא מהפך דברי אביו כדי שאמו תעשה את רצון אביו. אחרי כמה ימים אמר רב לבנו חייא, כמדומה לי שאמך השתנתה לטובה, שהרי כעת היא עושה את מבוקשי במלואו. אמר חייא לרב, שאמו לא השתנתה, אלא שהוא (חייא) מהפך את דברי אביו כדי שאמו תעשה את רצון אביו. אמר לו אביו, שלא טוב שינהג כך משום שנאמר: "למדו לשונם דבר שקר", ("יבמות" - כ', עמוד א'). רב אביו של חייא הוכיח אותו על מעשהו כי קיים חשש שמא ילמד הבן ויתרגל לשקר, ועל כן הקפיד רב על בנו שלא ישקר גם עבור עשיית שלום. השאלה הנשאלת מדוע רב בעצמו, שהכיר בטבעה של אשתו שעושה תמיד את ההיפך שביקש, לא הפך את דבריו בעצמו? כגון אם רצה מרק וביקש מרק קיבל אורז, וכביקש אורז קיבל מרק, אז מדוע כשרצה אורז לא ביקש מרק, ובכך היה מקבל את אשר רצה? אלא אומרים הפרשנים: "שלא רצה רב להוציא מפיו דבר שאין הלב מעיד על אמיתתו". מכאן למדנו עד כדי כך הקפיד רב שלא לשקר אף בליבו. יצויין, כי מידת האמת הינה מעלה גדולה באדם ושורש לכל המידות הטובות. בעל נועם אלימלך מסביר כי: כאשר האדם עובד על עצמו להישמר מהשקר אז יהיה לו קל להתגבר על שאר המידות הרעות. חותמו של הקב"ה היא "אמת", ובו ברא ה' את העולם, שנאמר: "בראשית ברא אלוקים", סופי תיבות "אמת". כאשר תהיה התרחקות ממידת השקר והתקרבות למידת האמת, יקויים בעם ישראל חזון אחרית הימים. על חשיבות מידת האמת והתרחקות ממידת השקר נלמד מהמעשה שהובא בדברי רבותינו ז"ל, באדם אחד שבא לפני רב והודה על רוב חטאיו ופשעיו. ביקש האדם שהרב יתן לו תיקון אחד, דבר אחד - מוכן הוא לקבל על עצמו. אמר לו הרב קבל על עצמך שלא לשקר לעולם. הסכים. לערב, באו בני הכנופיה לקוראו לבוא עימם לשוד וגנבה, נענה להם. ואז חשב: וכשישאלוני היכן הייתי, כלום נטלתי חלק בפריצה, מה אומר? הן לא אשקר! נמנע, לא הלך. החרימוהו, ונידוהו מחברותם. וכך נמנע מעוד ועוד עוונות, וסוף דבר שב לדרך הישר, אך ורק עקב שמירתו על מידת האמת. ההתרחקות ממידת השקר הינה המסילה לכל המידות הטובות שדרכה זוכה האדם לשמחה ולאושר בחיים. ובית המקדש השלישי יבנה בעבור מידות חשובות וערכיות אלו. (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל). פרשת השבוע: "אחרי מות - קדושים" חשיבות מידת האמת והתרחקות ממידת השקר "לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו", ("קדושים" - י"ט, י"א).

בפרשתנו מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך". מובן מאליו שמי שמקיים את הציווי הזה נמנע מגזל ומגניבה, מנקימה ומנטירה, והוא מקיים את כל המצוות שבין אדם לחברו, שהרי הוא אוהב את זולתו "כמוך". מדוע אפוא צריכה התורה למנות את כל המצוות שבין אדם לחברו ואינה מסתפקת בציווי "ואהבת לרעך כמוך"? את התשובה לכך נותן רש"י בפירושו לפסוק, בשם רבי עקיבא: "זה כלל גדול בתורה". כלומר, מצוות אהבת ישראל היא כלל, וכמו כל כלל, יש לו פרטים, שהם הציוויים המוגדרים, העוסקים כל אחד ואחד בפרט זה או אחר של הכלל הגדול. יש בתורה עוד דוגמאות למצווה כוללת, שאחריה באים פרטים. "גדול בתורה" אך עדיין אפשר להוסיף לשאול: אכן, מצאנו בתורה כלל ופרטים, אולם במה דברים אמורים, כאשר הפרטים נמנים בסמיכות לכלל, ואז ברור שהם הפרטים של אותו כלל; אולם בנידון שלנו, הלוא הפרטים מפוזרים בכמה מקומות בתורה, ואם כן איך אפשר לומר שכל אלה פרטים של כלל שכתוב במקום אחר ורחוק מהם? התשובה לכך רמוזה גם היא במאמרו של רבי עקיבא: "זה כלל גדול בתורה". כאשר מדובר בכלל רגיל, הפרטים צריכים להיכתב בסמיכות לו; אולם "ואהבת לרעך כמוך" הוא "כלל גדול בתורה" – כלל מרכזי הנחלק לפרטים רבים בכל התורה כולה, ובכלל כזה אין הכרח (וגם בלתי אפשרי) שכל הפרטים ייכתבו סמוך לו. ציוויים מעשיים בכך גם ניתנת תשובה לשאלה גדולה ומרכזית: האדם אדון על מעשיו, ובתחום זה אפשר לצוותו לעשות או להימנע מלעשות דבר מה; אבל לא כל אחד ואחד מסוגל ליצור רגשות בליבו, שאפשר לצוותו על כך. איך אפשר אפוא לצוות כל יהודי לחוש אהבה בליבו כלפי כל יהודי שני, ועד לאהבה בדרגת "כמוך"? אולם על-פי דברי רבי עקיבא ש"ואהבת לרעך כמוך" הוא "כלל גדול", שפרטיו הם כל המצוות שבין אדם לחברו, מובן שהציווי המעשי אינו על רגש שבלב (שבזה קשה לצוות כל אחד ואחד), אלא בקיום הפרטים, שהם היישום בפועל של הציווי "ואהבת לרעך כמוך". אחים ממש כאשר יהודי מקיים בפועל את הציוויים הפרטיים, החל מאלה המנויים קודם לכן: "לא תלך רכיל... לא תשנא... לא תיקום", ועוד לפני כן: "לא תגנובו" וגו' – בזה באה לידי ביטוי המשמעות המעשית של מצוות אהבת ישראל. יהודי זה מתנהג בפועל כלפי הזולת כפי שהוא רוצה שיתנהגו עמו. העובדה שמאמר זה אמר רבי עקיבא טומנת בחובה עוד רמז. רבי עקיבא אמר: "חביבין ישראל שנקראו בנים למקום". מזה עולה, שהיחס שבין יהודי אחד לחברו הוא יחס בין אחים. כאשר יהודי יתבונן בעובדה זו, שהיהודי השני הוא אחיו – ממילא יתעורר גם בליבו רגש של אהבה אליו, וכך יגיע לא רק לקיום המעשי של המצווה (בקיום הפרטים, כנ"ל), אלא גם ברגש של אהבה "לרעך כמוך" בליבו.

9.5.2025

26