השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

) שרדה את 28( הדר שרביט התופת בנובה, כשמסביבה נשים נאנסות ואנשים נרצחים ״עוד לא הגיע זמני להיפרד מהעולם" )28( סיפור ההישרדות והבריחה של הדר שרביט מהתופת בפסטיבל הנובה בשבעה באוקטובר, נשמע כמעט בלתי אפשרי, כמו יתר הסיפורים המצמררים שלא נשכח לכולם הדר, מורה למתמטיקה ורכזת שכבה בבי"ס בימי שגרה, בילתה עם חבריה בפסטיבל, כאשר החלו האזעקות והיריות, והיא מייד הבינה שיש לברוח מהמקום את הרכב בו נהגה נטשה, כאשר שמעה את המחבלים יורים לכיוונה, החלה לרוץ עם חבריה המפוחדים בדרך ראתה לצערה כיצד יורים באנשים, רוצחים אותם, שמעה כיצד מתעללים בהם ואף מעשי אונס מזעזעים עליהם היא מספרת בהרצאותיה בארץ ובעולם תוך כדי מנוסה התקשרה לאביה אריה ונפרדה ממנו, כאשר הוא יצא לדרך כדי להציל את בתו באורח נס, מצאה עץ אשכוליות בפרדס שורץ מחבלים, כחמש אשר ענפיו סוככו עליה והסתירו אותה שעות ישבה מתחתיו מבלי לדבר, מבלי לנוע, תוך כדי שהיא עוברת חוויה רוחנית ועושה מדיטציות כאשר פגשה את כוחות צה"ל והבינה שהצליחה להינצל, החלו הטראומות לצוף, עמם מראות וריחות שלא תשכח לעולם ותחושות אשם של ניצולים, אשר נתנה להם מענה בעזרת האמונה ובהבנה ששליחותה שנה וחצי אחרי אותה בעולמנו טרם הסתיימה שבת שחורה, הדר מצליחה להעניק כוח לאחרים בהרצאותיה ולהיות עבורם לפיד של אור בתוך האפלה

הסתתרנו על הכביש, צמוד לשיח, והמחבלים היו ממש עשרה מטרים ממני״. הדר שרביט

האמת לדורות הבאים ומשמש כמגדלור מוסרי, שמתאר את ההתמודדות וההתגברות של חברי הקהילה. סיפורה הוא סיפור מצמרר שמותיר בך תחושה של אופטימיות, גאווה ותקווה. "ראיתי מראות נוראיים, שמעתי צרחות בלתי פוסקות. אנשים נרצחו לי מול העיניים" , הייתה עד 28- הדר שרביט, בת ה אז אזרחית אלמונית מן השורה. היא נולדה באשדוד לאריה, מומחה בהקמה וניהול חברות בתחום המתכת, עבור חברות ביטחוניות והייטק, ולדינה, מורה לאנגלית בפנסיה, למדה בתיכון במקיף ג'. לפרנסתה עובדת כמורה למתמטיקה, מחנכת כיתת מצויינות ורכזת שכבה ט' בחטיבת ביניים בהרצליה. ש. הדר, מה בדיוק ארע באותו היום כאשר הגעת אל הפסטיבל?

רות מזרחי

גם אם תחפשו היטב ברשת, אפילו היטב היטב, כנראה שלא תמצאו את סיפור ההישרדות המפורט של הדר מפסטיבל הנובה, כפי שתקראו לראשונה בבלעדיות בראיון זה. מאז השבעה באוקטובר, הדר מנסה להתגבר על הטראומה, משחזרת שוב ושוב את מה שקרה באותו היום, היא בוחרת להתמקד בחיים ולא בקשיים, ובעיקר מעניקה כוח לאחרים, מספרת את סיפור ההישרדות והצמיחה ומשתפת בכלים פרקטיים להתמודדות עם אתגרי החיים. את סיפורה היא משחזרת שוב ושוב רק בהרצאות שלה שנקראות "העץ ואני", מול קהל שמקשיב לה וצמא לדעת מה היא עברה ובעיקר אילו כלים מופלאים ניכסה לעצמה על מנת לפתוח בחיים החדשים שקיבלה במתנה. היא מספרת את העדות בכל מקום מתוך אמונה שזהו מסמך היסטורי חשוב, המשמר את

20 המשך בעמוד

11.4.2025

18