השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

מסייעת לי, המחשב מחובר למקרן שהתלמידים מסתכלים עליו. אני מכין מערכי שיעור, הכל. יש לי שליטה על מה שאני מציג במחשב. אני אפילו ממחיש באופן ציורי מושגים במוזיקה וגם נעזר בתלמידים". ש. ואיך הם מקבלים את זה שהמורה שלהם עיוור? "הם פשוט לומדים תקשורת חדשה. מילולית, טכנולוגית, שימוש בשפת גוף אחרת, לומדים אותי. מבינים שצריכים לתווך לי את הדברים אחרת." ש. ואיך מתמודדים עם בעיות משמעת? "אני מאוד מאותגר מהבחינה הזאת של בעיות משמעת כמורה עיוור. צריך כל הזמן לדעת מה קורה בכיתה. וזה יותר קשה ומורכב במצב שלי. לפעמים התלמידים עוזרים לי בזה. וחשוב לומר שאני לא המורה העיוור היחיד במערכת, למרות כל האתגרים. חשוב לדעת שיש כלים ופתרונות כדי להתגבר." ש. ואתה גם מוזיקאי מוכשר, אתה מנגן מגיל צעיר? "ניגנתי מגיל חמש- שש. זה התחיל ברגע שאבא קנה לי אורגנית בגיל ארבע, ובסופו של דבר הבנתי שאני יכול. למדתי גם לנגן בחליל צד". ש. חוש השמיעה של עיוורים באמת יותר חד? "לדעתי לא באמת. הוא מקבל יותר קשב לעומת החושים האחרים, ברגע שאין ראיה. מפתחים אותם תוך כדי כסוג של הישרדות". ש. עבדת גם במוזיקה? "עבדתי פה ושם בעבודות מזדמנות, בנגינה באירועים, וכפרילנס בנגישות ישראל." ש. וניסית להשתלב בהופעות תרבות באשדוד? "ניסיתי ופניתי לא פעם ולא פעמיים לאנשי מפתח בתחום התרבות באשדוד, והייתה תחושה שהדברים מתנהלים יותר באמצעות קשרים ולא בהכרח בגלל כישורים, שזה מה שיש לי." ש. למה אתה מחפש עבודה

בראשון לציון, שהיה ממש טוב. קיבלו אותי כאחד האדם, כאחד התלמידים. לא עשו לי הנחות, נתנו לי את העזרה הנקודתית שהייתי צריך ולא יותר. גם בפן החברתי המורות והמנהלת עודדו אותי, יצאתי לטיולים, השתתפתי באירועים, בטיולים. הכל היה רגיל. בהמשך היה יותר קשה״. ש. שירתת בצבא? "לצערי לא. רציתי מאוד לעשות שירות צבאי אך קיבלתי פטור אחרי הרבה בירוקרטיה." ש. מה עשית לאחר התיכון? "סיימתי לימודים עם תעודת בגרות והחלטתי לנסוע לירושלים, לגור בדירות הכשרה, כדי לעבור עם עצמי תהליך של יציאה מהבית ומגורים בקהילה. במקביל התחלתי לימודים אקדמאיים, למדתי באקדמיה למוזיקה ומחול, לתואר ראשון, וכן תואר ראשון בייעוץ חינוכי באוניברסיטת בר אילן, כולל עבודה מעשית וגם תעודת הוראה." "אני לא מסכן ולא קורבן. אבל יש לי הרבה מה להציע״ ש. עבדת בהוראה? "כן, הייתי מורה במשך שמונה שנים בבתי ספר שונים". ש. אילו אתגרים ליוו אותך כמורה עיוור בבית ספר רגיל? "צריך להכיר את הסביבה, את בית הספר, את הכיתה, את הסביבה הפיזית. זו סביבה דינאמית ומאתגרת ואפילו מסוכנת ואני נעזר במקל ולא בכלב. בכיתה עצמה, ברגע שאני מתמצא, אני צריך שיהיה לי מעקב אחר התלמידים, צריך להיווצר קשר משמעותי של אמון ביני לבין התלמידים. אני מאפשר להם לשאול אותי שאלות, להכיר אותי, יוצרים שיח בשיתוף פעולה. למשל, הם לא מצביעים אלא אומרים שמות". ש. מה לימדת ואיך? "לימדתי מוזיקה וכן פעילויות בתחום הנגישות. אני משתמש במחשב עם כתב ברייל. הטכנולוגיה

״אני מנגן מגיל חמש על אורגן וחליל״. עידו

דווקא בתחום החינוך? "אני אוהב את זה ומרגיש שקשר עם תלמידים בונה אותי". ש. ניסית להגיש קורות חיים לבתי ספר? "ניסיתי ואני מרגיש שסוגרים בפניי דלתות, לא בהכרח בגלל המגבלה שלי. לפעמים לא מבינים את הלקות שלי וממהרים לחפש מועמדים אחרים או מוצאים סיבות שקשורות לתקנים של משרד החינוך." ש. סטיגמות? דעות קדומות? "לא יודע. הגשתי קורות חיים לכל המקומות ולא חוזרים אלי, פשוט נעלמים. אפילו לא אומרים לי שזה לא רלוונטי. אני נשאר תלוי באוויר בציפייה. גם אם הרושם היה שהתלהבו וגילו עניין. וחשוב לי לומר שאני לא מסכן ולא קורבן. אבל יש לי הרבה מה להציע ואני "החלומות שלי מאוד פשוטים אבל לצערי מאוד קשה להגיע אליהם. למצוא עבודה שאבוא בה לידי ביטוי, שתאפשר לי להוכיח את הכישורים שלי, לקבל שכר כמו שמגיע לי. ויש לי גם חלום לבנות זוגיות, להקים בית ומשפחה, גם בתחום הזה קשה לי מאוד, בעיקר כשלא מכירים אותי ומחפשים משהו אחר, אני חווה תחושה של סגירת דלתות וחוסר קבלה". מחכה שיגלו את זה". ש. מה החלום שלך?

ש. יש בעיר מקומות יעודיים ללקויי ראייה? "יש אבל לא מספיק ולא לצעירים. הייתי רוצה שהעיר תציע יותר מבחינת לקויי ראיה. לא רוצה להישאר עם מה שיש, רוצה ומצפה להתפתחות גם עבורנו. יש הרבה מה לעשות עבור קהילת העיוורים באשדוד, במיוחד האוכלוסיה הצעירה, כמוני, ויש לי הרבה רעיונות וצעדים פרקטיים ואני מקווה שבזכות הכתבה הזו יפנו אליי ונצא לדרך חדשה. יש פה הרבה פוטנציאל, חסרה רק יותר מודעות לאנשים עם מוגבלות, לסייע להם ולאפשר להם לתת את כל מה שהם יכולים לתת". ש. אנחנו בעצם מציבים מחסומים בפני אנשים שונים מאיתנו? "אני חושב שיש קיר זכוכית שאנשים מפחדים לעבור אותו. אני כל כך רוצה חברתית להתפתח ולהכיר אנשים ולעבוד. אנשים כן עוזרים לי ברחוב, עוזרים לי לחצות כביש או להגיע למקום מסויים. אבל אני רוצה מעבר לחציית כביש. אני רוצה עזרה בגדול, בעבודה, בזוגיות, בחיים, בתחושה הכללית שגם עבורי יש מה להציע". אשדודים, הנה ההזדמנות שלכם לעשות מצווה ולקבל את השונה, להכיר את עידו ולפתוח עבורו דלתות חדשות.

21.3.2025

28