השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

מירב - קצינת משמרת במד״א אשדוד ואורן ) פראמדיק באמבולנס, אשדודים 48( בניטה שעברו לקיבוץ מפלסים כדי לגדל את הילדים בשקט פסטורלי, נקלעו לאש המחבלים בשבעה באוקטובר הם קיבלו לביתם חיילים ואזרחים פצועים וטיפלו בהם ובנוסף המחבלים פעלו משטחם "הבית היה כמו זירת פיגוע" ואם זה לא מספיק, כאשר הם פונו משם, עברו דרך נרצחים, הם פונו מביתם 53 גופותיהם של ליותר משנה בבתי מלון ובבית פרטי של תורם מהרצליה, כאשר מירב לבדה עם הילדים ואורן לבדו במפלסים, ובנוסף הבנים התגייסו בשל המצב, אורן קיבל התקף לב ופונה לצינתור דחוף ב׳איכילוב׳ שניהם הוכרו בביטוח הלאומי כנפגעי פוסט טראומה השבוע מתפנה מירב לשחזר את כל מה שעברו ומוסרת את משנתה: "עד שלא יחזרו כל החטופים ולא ימחקו את עזה, אני לא אהיה בטוחה שהשבעה באוקטובר לא יקרה שוב" עובדי מד"א מירב ואורן בניטה: ״אנו חווים את השבעה באוקטובר בכל יום מחדש״

״ניצלנו בנס״. בני הזוג מירב ואורן בניטה

כוחות ההצלה כמו מירב ואורן. ) אשדודים 48( מירב ואורן בניטה שמשפחותיהם מתגוררות כאן, חיפשו לפני כשמונה שנים קיבוץ קרוב ושקט ופסטורלי עם חינוך טוב ואווירת חופש, לגדל בו את ילדיהם. מירב בוגרת האולפנא, ואורן בוגר מקיף ד', שניהם במד"א, מירב 1997 עובדים משנת במוקד ואורן כפראמדיק.השניים הכירו במד"א, כאשר מירב הייתה בשירות לאומי ואורן התנדב, הם חוו פעם אחת אירוע משותף של תאונת דרכים, בה היו פצועים קשה, במשמרת בלילה, "ומשם הכל היסטוריה".. כיום הם הורים ובת 22,20 לשלושה ילדים: בני וחצי. 12 ש. שחזרי את השבעה מזווית 2023 באוקטובר

הראייה שלכם "זו הייתה שבת חופשית, אז היינו בבית אבל בכוננות. כשיש הסלמה בדרך כלל אנחנו מתארגנים, אני נוסעת לעבודה באשדוד במוקד, מקבלת קריאות וקצינת משמרת, ואורן בעבודתו כפראמדיק. אותה שבת זו הייתה שבת לא רגילה והסלמה לא רגילה. אפילו לא הספקנו לצאת מהבית, כי כבר היו מחבלים בקיבוץ. ולמעשה ניצלנו בנס". ש. למה את מתכוונת? "ניצלנו בנס, כי זו בדיוק השעה שבה הייתי אמורה לצאת לעבודה עם הבת שלי, להקפיץ אותה בדרך להורים באשדוד, ואז בטוח היינו נתקלים במחבלים והיינו חטופים או נרצחים, מי יודע. אלו מחשבות שתמיד יישארו לי בראש".

רות מזרחי

לקבורה, המשפחות השכולות עוד לא מוצאות מזור לכאביהם והמפונים שבים אט אט לבתים ומנסים לבנות שגרה חדשה. ויש מי שחשים אפילו יותר את המראות הקשים של אותו היום, את אווירת האימה והדם, אנשי

שנה וחצי אחרי השבעה באוקטובר, נדמה שכולנו עדיין חיים את אותו היום ולבטח את השלכותיו. חטופינו שבים בקצב איטי, מי לשיקום ומי

14.3.2025

16