השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

לפני כחצי שנה החליטה, למרות שהתבשרה על מחלת הטרשת הנפוצה שבה היא חולה, לעבוד על ספר הילדים הראשון שלה "שנופון ונקודה", שאותו כתבה שנה אחרי תאונת 18 לפני הדרכים הקשה שעברה. יונית: "הרבה אנשים לא זיהו אותי אחרי התאונה אז ולא הבינו מה קרה לי. גם אני לא זיהיתי את עצמי, מכיוון שהייתי בכיסא ק"ג מאז 130 גלגלים ושקלתי ק"ג לאחר ניתוח 50- ירדתי כ מיני מעקף מוצלח שהחזיר אותי למוטב בריאותית, החלטתי שעם כל מה שעברתי וכל הנקודות שהייתי צריכה למצוא, על מנת שאוהב את מי שאני ושאחרים יקבלו אותי אני צריכה לקבל את עצמי עם הנקודה הזאת ועם כל הנקודות השונות. הספר מאויר עם הדמות שבתי הבכורה איירה והמציאה, עליה ביסס המאייר עוזי בנימין הנפלא את האיורים בספר. אני רואה בספר אור חדש שיכול לתרום לכולם, לגדולים ולקטנים. גם מי שעבר כמוני חרם, שינוי פיזי או מצב נפשי קשה, גדולים כקטנים והורים לילדים מיוחדים וגם ילדים שידעו לקבל את השונה", היא מספרת. בימים אלו היא עובדת על פיתוח משחק קופסה חינוכי, שילווה את הספר במציאת הנקודה שלו לכל גיל . "עבורי הספר הוא שליחות חינוכית וגם הורית לקחת את סיפור חיי ולהפוך אותו לספר ילדים, שיעניק נקודות אור לאחרים. אם זה יעזור לאדם אחד או ילדה אחת או ילד אחד, בהחלט עשיתי את שלי וזאת הנקודה", אומרת יונית לסיום.

היפות שלי", היא מספרת בגאווה. וחצי עברו הוריה של 11 בגיל יונית מקרית יובל בירושלים ליישוב רימונים שבמטה בנימין, והיא הפכה מילדה אהובה בין חברים להיות מנוכרת וגם עברה 13 חרם חברתי בחטיבה. בגיל החלה ללמוד בירושלים. יום אחד בשיעור ספורט גילתה שהיא טובה מאוד בריצה ואפילו שברה את מטר 2,000 השיא הארצי בריצת באימון. היא התחילה להתאמן, להשתתף בתחרויות ושימשה קפטן נבחרת הריצה. לאחר סיום לימודיה במגמת קולנוע וספרות התגייסה לחטיבת שריון . "כשהגעתי לחדרי 162 באוגדת באוגדה שמעתי מרחוק מישהו שר ומנגן בגיטרה. המנגינה הרגיעה אותי מאוד ומשהו בקולו נתן לי ביטחון. ברבות הימים הוא הפך לבעלי אמנון", היא מגלה. בזמן ההחלמה מהתאונה היא התחילה לצלם בטלפון הסלולרי נופים ודברים שונים, ובהמשך נרשמה לאפליקציה מסוימת והתחילה לשלוח צילומים אמנותיים, שבהדרגה החלו להתפרסם במגזינים ובתערוכות ברחבי העולם. אחרי כשנה קנו לה חברים טובים של הוריה מצפון קרולינה, לב וג'ודי, במתנה מצלמת ניקון, וכשהמצלמה הייתה בידיה היא לא הפסיקה לבכות מאושר. "הבנתי שזו הזדמנות נוספת שיש לי 'להמציא' את עצמי ולהתחיל מחדש. אז התחלתי לצלם עם המצלמה ולמדתי צילום אמנותי. לאט לאט צילמתי צילומים וגם התקדמתי עם מגזינים ותערוכות בעולם. ומשם התחלתי לצלם ולעבוד בזה".

הספר שנופון ונקודה מאת יונית קריב כהן, (צילום הוצאת מדיה)

קיבלתי בבדיקת היריון שני פסים, והבת שלנו ענבל נולדה בסוף . היא ילדה מוכשרת 2010 ינואר , מציירת ברמה גבוהה ביותר, יוזמת רעיונות וחמלתית. אור נולדה ארבע שנים אחריה כמו שמה מביאה הרבה אור ושמחה כל אחת מהן הביאה איתה שמחה משלה". היא נולדה בירושלים בת יחידה להורים עולים חדשים – הלן קריב מקנדה ואהרון קריב מאורוגוואי, שחינכו אותה לטוב, להאמין בעצמה ולעשות הכי טוב שהיא יכולה. "גם אם ניסיתי ונכשלתי, זה אומר שהצלחתי כי העיקר זה לנסות. עדיף לנסות ולהיכשל מאשר לא לנסות כלל. ככה גדלתי וככה אני מגדלת את הבנות

להביא ילדים בגלל התרופות שלוקחת נגד כאבים שלא יכלה בלעדיהם. השיקום נמשך מעל שמונה שנים, כשתהליך זה יצר כאב עמוק, צער, תסכול ואיבוד ה'עצמי'. כך מאדם פעיל ועצמאי היא הפכה לאדם עם חוסר שליטה טוטאלית. חדורת מוטיבציה לחזור לעצמה ועם חשיבה יצירתית ועם הרבה תקווה, הומור וכישרון הצליחה לחשב מחדש את מסלול חייה עם תמיכת בעלה, ההורים והסביבה. בוקר אחד היא החליטה לזרוק לאסלה את כל התרופות נגד כאבים, לחצה על הידית והורידה את המים. "אמרתי לעצמי: 'אם את רוצה להיות אמא, את חייבת לוותר על התרופות נגד כאבים. לאחר מספר חודשים

קולקצייה מרהיבה נחתה אצלנו

ו

א

ש

ו

ת

פ

נ

ח

ו

ב

מבחר ענק של ג׳לביות מדהימות מכל העולם לחינות, מסיבות ויום יום

052-3220743 בתאום מראש:

גלביות אליסה

9

21.2.2025