השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

על ספת הטיפולים עם חנה דיין

- מקודם -

איך תגרמי לו להקשיב אולי זה פשוט מסר משמים שאנחנו לא מתאימים?

"לדבר אל הקיר, זה משפט שהתחלתי להבין אותו רק אחרי שהתחתנתי עם יונתן" התלוננה דבורה "את מרגישה שיונתן לא מקשיב לך?" שאלתי "לא מקשיב? הדבר הכי אטום שפגשתי בחיים שלי. גם אם היה אצלו איזה פתח קטן שאפשר להגיע אליו, היום זה כבר מכוסה עם שכבת הגנה קיר בטון ועוד חומרי בידוד שלא מאפשרים שום גישה. באמת שאין עם מי לדבר וזה כל כך מתסכל אותי" ענתה דבורה עם דמעות "הוא ככה מהיום שהכרת אותו?" שאלתי "זה מה שאני לא מבינה, אני זוכרת שזה מה שהכי אהבתי בו את היכולת שלו להיות רגיש וקשוב אלי. הוא לא היה יכול להמשיך את היום אם רק טיפה הייתי עצובה. היום, אני בוכה מכאב והוא מצליח לסובב אלי את הגב ולהרדם. לא מעניין אותו כלום, הוא הפך להיות בדיוק ההפך מהאדם שבחרתי. "מה לדעתך גרם לו ככה להשתנות?" שאלתי אותה "אולי זה בגלל שהוא השיג אותי כבר? אולי הוא מקבל אותי כמובנת מאליו? אולי אם היה יודע שבכל רגע נתון הוא יכול לאבד אותי אז הוא היה הרבה יותר רגיש וקשוב אלי" ענתה "יכול להיות. אבל גם יכולה להיות אפשרות אחרת. דבורה, את יכולה לתת לי דוגמא לצורה שבה את פונה אליו והוא לא מקשיב ונאטם ככה?" שאלתי "בוודאי, מפריע לי מאוד שאין בינינו תקשורת. אז אני פונה אליו ואומרת לו שאני מרגישה שהקשר שלנו ממש לא תקין. התקשורת שלנו גרועה, אנחנו לא יודעים לדבר והוא לא מבין אותי אף פעם" "ואיך הוא מגיב?" שאלתי "הוא נאטם כמו בלוק" ענתה "בואי ננסה גישה קצת שונה שתעזור לך להגיע ליונתן ותגרמי לו להקשיב לך "מבחינתנו, אם זה לא יעבוד כאן, אנחנו מרימים ידיים" אמרה אודליה "כבר היינו בכל כך הרבה טיפולים, אולי זה פשוט מסר משמים שאנחנו לא מתאימים?" המשיך כפיר "שלא תביני לא נכון, אנחנו התמסרנו מאוד לתהליך, אבל במבחן המציאות, זה פשוט לא עובד" הוסיפה אודליה "למה את מתכוונת?" שאלתי אותה "אני יודעת שכל הדרך הזו שבה אני תוקפת ומאשימה כל הזמן, היא התנהגות הישרדותית והרסנית שלי. גם כפיר יודע כשהוא מתנתק ונעלם אז הוא במקום ההישרדותי שלו " ענתה אודליה "ניסינו כבר כל כך הרבה פעמים להשתנות ולהחליף את ההתנהגות הזו ולא רק שלא הצלחנו, זה אפילו החמיר ונהיה יותר עוצמתי וקשה" הוסיף כפיר "אני אשמח להציע דרך עבודה שיכולה לייצר מפנה בתוך הקשר הזוגי". "הלוואי, זרקנו המון כסף על הרבה טיפולים" אמר כפיר "בואו קודם נייקר ונשמח בכל הטיפולים שעשיתם עד כה כי סביר להניח שקיבלתם מהם הרבה והגעתם לכל כך הרבה תובנות על עצמכם וזה מה שמאפשר לנו עבודה יעילה יותר בקליניקה. ננסה להסתכל ולהבין איך הנפש פועלת ולמה החלפה של התנהגות בהתנהגות הרבה פעמים נידונה לכישלון. בן או בת הזוג הם רק טריגרים להפעלת ההתנהגות ההישרדותית ולרוב זה אפילו לא קורה בכוונה. כפיר לוחץ על כפתור שנקרא: איום. האיום הזה מפעיל אצלך מנגנון: אם אני אתקוף ואאשים, אני אנצל". "ואודליה לוחצת לי על כפתור שבו אני מרגיש איום ואז אני מתנתק ונעלם" אמר כפיר "בדיוק. אז אפשר היה להגיד שאם אתם יודעים כבר מה הורס לכם את הזוגיות ואתם נמצאים ברמת תודעה מאוד גבוהה, אז מה הבעיה? אתם פשוט יכולים להתנהג אחרת, הבחירה בידכם"

כמעט הרג אתכם ולכן הייתם חייבים ללבוש את אותו המעיל. המעיל הזה כבר הוכיח את עצמו כמחמם יעיל אבל הוא גם שרט לי את כל הגוף וגרם לי לסבל נוראי. אני מרגיש שאם אני אוריד את המעיל, אני אמות מקור. אם מישהו יביא לי עכשיו איזה כמה בדים טרמיים ויגיד לי שאני יכול לזרוק את המעיל שלי, לא רק שלא אעשה את זה,

את משמיעה קול מאוד מהותי עבור הקשר ולפעמים אפילו קול שיונתן בעצמו לא מצליח לבטא או לזהות. אבל, על מנת שהדברים שאת רוצה להגיד יקלטו ויהיו אפקטיביים, את צריכה לשנות את השפה שלך לשפת השפע והתענוג הזכרית. כשאת מביעה את אותה התלונה, את מביאה את הגבורות רק מתוך מהצד של הריק והחסרון. הדרך היעילה יותר היא להביא את הגבורות יחד עם החסדים והשפע" "לא הבנתי, אפשר דוגמא?" שאלה מעט מבולבלת "אפשר להביא את הטענה בצורה שמביאה משאלה, כמיהה. כשאת מדברת את החלום שלך, את מאפשרת לשפע להכנס. לדוגמא, אפשר לומר: "יונתן, מגיע לנו להנות מתקשורת אינטימית קרובה". "בא לי שנתפתח ונגדל ביחד" או "מגיע לנו להנות מזוגיות טובה שבה נרגיש שאנחנו מבינים אחד את השני" "בוא נלמד ונתפתח ביחד, שיהיה לנו כיף ביחד." כל השפה הזו שבה מוכנס שפע לתוך הגבורות היא שפה שפותחת את הלב" אלא אאחוז במעיל הזה הרבה יותר בעוצמה ואפילו אבנה עליו סיפורים כמה המעיל הזה טוב, כמה הוא מציל אותי וכמה אני אוהב אותו". "ואיך זה מתקשר למנגנון?" שאל כפיר "היכולת להתייחס למנגנון כמעיל, זו כבר הצלחה ענקית. שהמנגנון הזה הוא לא אני. ככה מידיי פעם אוכל לשים אותו בצד ולנסות להתכסות במשהו אחר מחמם. חשוב מאוד! אני לא מאיימת על המנגנון הזה. אני אומרת: מעיל עם קוצים חמוד שלי, אני אוהבת אותך, תודה על כל התקופות הקשות שהיו לנו וחיממת אותי, אני לא הולכת לזרוק אותך. מדי פעם, אנסה ללבוש משהו אחר, אבל אתה נשאר פה לידי. ההתמקמות הזו, תאפשר לפנות מקום למשהו חדש וירפה מהאחיזה ההישרדותית של הנפש במנגנון ההגנה הזה, יאפשר לכל אחד מכם להגיב לקשר מתוך בחירה ולא להיות מופעל כל פעם מחדש. או לפי דרך ההתבוננות שלימד הבעל שם טוב: הכנעה - ההבנה שאני בהתנהגות נטולת בחירה וכל מה שחשבתי שקורה לי בגלל דברים שקורים לי מבחוץ, בעצם קורה לי מתוך מה שמתחולל בתוכי. הבדלה - ההבנה שאני כבר לא מזוהה עם המנגנון הזה, הוא יכול להיות לצידי ואני יכול להבדיל בינו לבין בחירה באפשרות חדשה. המתקה - שבמרווח הזה התחיל להיוולד משהו חדש שמדי פעם יכול להחליף את אותו מקום הישרדותי והוא לא היה יכול להוולד ללא המסע הזה.

ולהיות באמת איתך" "הלוואי, אני מוכנה כבר לעשות הכל. באמת שהתייאשתי" "על פי הקבלה, הנפש של הגבר שייכת לעולם החסד והשפע והשפה היא שפת התענוג. האשה שייכת לעולם הגבורות והשפה שלה היא שפה של דין. כשאת נפגשת עם חברה שלך ומשתפת אותה בכאבים והכעסים שיש לך על הקשר בינך לבינה, יש סיכוי גבוה שהיא תבין אותך ואפילו תזדהה עם המקום הרגשי שתביאי. זו שפת נפש שמוכרת לה. כשאת מגיעה עם שיתוף הכאב או הכעס ליונתן, זה מכווץ אותו והוא מרגיש שכל העולם שלו מאויים. הוא מרגיש כמה הוא בעל לא טוב והדבר הזה מעורר אצלו תגובות הישרדותיות. יונתן, התגובות במקרה של ההישרדותיות האלה מופיעות בצורה של אטימות וניתוק". הסברתי "אז לא לדבר איתו? אני לא יכולה לבוא אליו בתלונות? לשתוק יותר טוב?" שאלה "בטח שאת יכולה ואני חושבת שזה אפילו מומלץ להביא את ההזדקקות ואת הרצון הכל כך חשוב ומשמעותי שלך בקשר. "כן, זה בדיוק מה שחשבנו. את לא מבינה כמה תרגילים וכמה מאמצים השקענו בזה. זה פשוט לא עובד" אמרה אודליה "המנגנון ההישרדותי איתך מגיל מאוד צעיר, צברת איתו כל כך הרבה חוויות, רגשות, תובנות והוא גם לפעמים עשה את העבודה ושמר עליך. הבעיה, שמלווה אליו הרס מאוד גדול. כל הזעקה שרע לכם ואתם רוצים משהו אחר, מבורכת, זה אומר שהתחלתם באמת להתייאש מהמנגנונים האלה. אבל למה בכל זאת אנחנו לא מצליחים פשוט להחליף את אותו מנגנון הישרדותי שהורס לנו את החיים במנגנון הרבה יותר בריא ויעיל? כיון שברגע שהנפש חווה איום על המנגנון הישן והמוכר הזה, אז צפה לה חרדה מאוד גדולה על כך שהיא הולכת לאבד מנגנון קיומי ומשמעותי. ואז מה שהיא עושה באופן אוטומטי זה אחיזה עוד יותר חזקה באותו מנגנון. זה דומה קצת למה שקורה לנו יום לפניי שאנחנו מתחילים דיאטה ואומרים: זהו מהיום אין יותר שוקולד! כל מערכת ההפעלה עוברת למצב אזעקה ואנחנו מחפשים שוקולד בטירוף" "אז מה אנחנו צריכים לעשות?" שאל כפיר "אנחנו נלמד להסתכל על המנגנון הזה מהצד. ככל שנלמד לזהות אותו יותר ויותר פעמים במהלך היום, ככה לאט לאט נרגיש שהוא מתחיל להיות קצת נפרד מאיתנו. המנגנון הוא שלי, אבל הוא לא אני. תדמיינו שחוויתם מכת קור מאוד רצינית בעולם והדבר הראשון שהצלחתם להשיג זה מעיל מלא בקוצים דוקרים וכואבים. הקור הזה

קליניקה פרטית בשפלה | (לנשים בלבד) ליווי במשברי חיים על פי תורת הנפש היהודית חנה דיין - טיפול זוגי ופרטני (טיפול פרטני לגברים יינתן על ידי מטפל) www.hannad.co.il : לכל המאמרים | hanna.tipul@gmail.com : , מייל 054-4480705 ניתן לתאם גם בזום

7.2.2025

4