השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

המלחמה שהכריזו החשמונאים על היוונים מעוררת שאלה הלכתית לא פשוטה. הם היו מעטים וחלשים, ומולם עמדו היוונים הרבים והחזקים. מבחינת יחסי הכוחות לא היה לחשמונאים, בדרך הטבע, שום סיכוי לנצח. כיצד היה מותר להם לצאת למלחמה כזאת, שיש בה סיכון ודאי של חיי כל הלוחמים? בפשטות אפשר להשיב, שזו הייתה 'שעת השמד', כאשר היוונים ביקשו לבטל את הדת ולעקור את התורה והמצוות בעם ישראל, ובמצב כזה חלה חובה על האדם ליהרג ולא לעבור אפילו על מצוות שבמצב רגיל אין האדם חייב אולם תשובה זו אינה עונה על השאלה. 'שעת השמד' משמעותה, שאם כופים יהודי לעבור על מצווה כלשהי, עליו למסור את נפשו ולא לעבור; אבל גם ב'שעת השמד' אין חובה לצאת למלחמה נגד השלטון, ובפרט לא מלחמה אבודה מראש בדרך הטבע! אלא זו גדולתם של החשמונאים, שפעלו מתוך מסירות נפש שאינה יודעת גבולות. יש מסירות נפש מוגבלת ומדודה. אמנם האדם מוכן למסור את נפשו, אבל יש לו הגבלות ומידה למסירות הנפש; יש דברים שעליהם ימסור את נפשו ויש דברים שלא ימסור את נפשו עליהם. החשמונאים היו מלאים מסירות נפש שאין לה מידה ושיעור, ולכן מבחינתם לא היה מקום לשאלות כלשהן. "כוהניך הקדושים" דבר זה רמוז בנוסח תפילת 'הנרות הללו', שבו מודגש שהניסים שעשה הקב"ה באו "על ידי כוהניך הקדושים". גם הרמב"ם מדייק בלשונו וכותב: "גברו בני חשמונאי, הכוהנים הגדולים, והרגום והושיעו ישראל מידם". מדוע חשוב לציין שהניסים נעשו ל"כוהניך הקדושים" ו"לבני חשמונאי, הכוהנים הגדולים"? משום שכאן מקור ההיתר ההלכתי לצאת למלחמה כזאת, שאין לה שום סיכוי. ההלכה היא, שיש דברים שאסור לאדם למסור את נפשו עליהם. אולם "אם הוא אדם גדול וחסיד וירא שמים, ורואה שהדור פרוץ בכך, רשאי לקדש את השם ולמסור עצמו אפילו על מצווה קלה". החשמונאים עמדו בדרגה זו של "אדם גדול וחסיד", שרשאים למסור את הנפש בלי גבול ומידה, למעלה גם ממגבלותיה של התורה עצמה. חתום בחותם מכיוון שהחשמונאים התעלו לדרגה של מסירות-נפש שלמעלה מכל מידה ושיעור, זכו שנעשו להם ניסים שלמעלה מגדרי הטבע. בראש ובראשונה הניסים של המלחמה עצמה, שמעטים וחלשים ניצחו את הרבים והגיבורים, ועד הנס של פך השמן. פך השמן הטהור, החתום בחותמו של הכוהן הגדול, מסמל את ההתבטלות המוחלטת לקב"ה, עד כדי מסירות נפש שלמעלה מכל מידה ושיעור. החשמונאים התעלו לדרגה רוחנית גבוהה זו, ועל-כן היה בהם הכוח לנצח את היוונים ולהביא ישועה והצלה לעם ישראל. דת ומסורת חנוכה: מסירות נפש בלי שאלות למסור נפשו עליהן. בלי שיעור מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה

בפרשתנו קראנו כי יוסף הצדיק בן יעקב אבינו, משתחרר מבית האסורים, לאחר שנכלא, ללא הגבלת זמן, בעקבות עלילה מרושעת. בתחילה יוסף ירד למצרים לאחר שנמכר על ידי אחיו לישמעאלים, ובסופו של התהליך נמכר לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים. יוסף הצדיק שהיה "יפה תואר ויפה מראה" מצא חן בעיני אשת פוטיפר כנאמר: "ותשא אשת אדוניו (פוטיפר) את עיניה אל יוסף...", (ל"ט, ז'), ויוסף עונה לה כי אינו מעוניין, ואומר לה: "...ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת, וחטאתי לאלוקים", (ל"ט, ט'). "ויהי כדברה (אשת פוטיפר) אל יוסף יום יום ולא שמע אליה..", (שם,י')."ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי, ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה", (ל"ט, י"ב). אשת פוטיפר מרימה את קולה וקוראת לעזרה וטוענת כי יוסף תקף אותה. פוטיפר מכניס את יוסף לבית סוהר, "... ויתנהו אל בית הסוהר... ויהי שם בבית הסוהר", (ל"ט, כ'). יוסף נמצא בבית הסוהר בתנאי מצוקה קשה וכואבת, ללא עוול בכפו. גם במצוקתו הקשה של יוסף הוא אינו נופל ברוחו ובנפשו ומתגלה במלוא הדרו וחוכמתו. באותו זמן, יוסף פונה בתחינה ובתפילה חרישית המשתפכת ממעמקי לב ומבקשת מהבורא גאולה אישית וכללית. יוסף הצדיק יושב בבית האסורים, וכשמגיעה העת, מפציע האור, כנאמר:"ויריצוהו מן הבור", (מ"א, י"ד). לפתע פתאום, כשמגיעה שנה, יוצא יוסף לחופשי ומיד מריצים 12 העת לאחר ישיבתו בכלא אותו במהירות מבית הסוהר, לא מתמהמהים, רוחצים, מגלחים ומלבישים אותו, להביאו לפתור את החלומות של פרעה המלך. בתקופת החשכה והעלטה, מפציע ומבזיק אורו של יוסף, הוא פותר את חלומות פרעה ומוכרז כמשנה למלך באדירה שבאימפריות. יוסף הצדיק מגלם באישיותו ענווה גדולה שהיתה אצורה בו. אין יוסף תולה הצלחתו בחכמתו הפרטית, אלא נוהג ואומר: "אלוקים יענה לשלום פרעה", (מ"א, ט"ז), דהיינו, פתרון החלומות אינם מכוח בינתו הפרטית אלא מכוח עליון המאציל מכוחו עליו ועל כלל הבריאה. יוסף נתקבל אצל פרעה באהדה, בהערצה ובהתלהבות, והתוכנית האלוקית מתממשת בידיו של יוסף. הדרך אל הגאולה האישית והכללית עוברת ירידות ועליות, משברים והצלחות, נפילות וזינוקים קדימה. גם העליה וגם הנפילה מתרחשים בדרך כלל במפתיע, כך אצל יוסף הצדיק וכך גאולת ישראל. המעשה הבא, ממחיש ומחזק את הנאמר לעיל: מסופר על תייר יהודי שנקלע למדבר ציה וערבה והוא רעב וצמא והמדבר סביבו לוהט וקודח. והנה לפתע מתעוררת גם רוח זלעפות חזקה והאדם הרגיש מחנק עד כדי עילפון. באותם רגעים פנה היהודי לבורא, לישועה, לעזרה ולרחמים, בטרם ילך לעולמו. ובמפתיע, הכל נרגע לפתע פתאום ושב ושקט, ובמרחק מה אף מצא האדם מעיין מים זכים וטהורים שהחיו את נפשו והשיבו רוחו עד שזכה סוף סוף להגיע למקום מבטחים "מקץ" פרשת השבוע: בהגיע זמן הישועה והגאולה הפרטית או הכללית, המעשים והפעולות נעשים דינמיים והחיים זורמים בחוזקה ובעוצמה "וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצוהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלותיו ויבוא אל פרעה", (מ"א, י"ד). (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל).

27.12.2024

24