השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת מבקשים ומיד נענים

מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

אברהם מבקש מעבדו אליעזר לחפש אשה ראויה ליצחק בנו, כי לא רצה שהוא יתחתן עם בת מבנות הכנעני שתכונותיהם מתבטאות בחוסר צניעות, אלימות, אכזריות ותכונות אלו עוברות גם בתורשה לצאצאים ולכן ביקש אברהם שיקח לבנו אשה ממשפחתו שיש בהן מידות טובות של חסד. אליעזר יוצא אל העיר שבו גר נחור אחיו של אברהם, שם נעמד ליד הבאר ומחכה לראות מי היא הנערה שיש בהם מידות טובות, מידות חסד, ושהיא ממשפחתו של אברהם, שבגלל מידותיה הטובות ראויה להיות אשה ליצחק. אליעזר ניצב ליד הבאר, בפיו תפילה לה' שיצליח בשליחותו ובטרם סיים תפילתו מגיעה רבקה בת בתואל בן נחור אחיו של אברהם, ולבקשת אליעזר לתת לו מעט מים כדי לשתות, היא מיד נענתה לבקשתו והורידה את הכד מעל שכמה, כדי שאליעזר ישתה, והוסיפה ואמרה שהיא תשאב עוד מים מהבאר כדי להשקות גם את הגמלים. אליעזר, מצא אצל רבקה אימנו עדינות נפש, מידות נעלות ונשגבות, חמלה ואהבת האדם. אכן, היא הצטיינה במידת החסד יותר מהמבוקש. ההבדל בין הטוב לבין הרע הוא בעניין הנתינה. מי ששייך לצד הקדושה והטוב, עניינו לתת לזולת, ואילו מי ששייך לצד הרע שואף רק לקבל. לכן כאשר אליעזר ראה שרבקה רוצה להשפיע ולתת, ראה בזה אות וסימן שהיא שייכת לצד הקדושה, וראויה לידבק בזרעו של אברהם. אליעזר קלט את אופיה המיוחד, צניעותה וטהרתה של רבקה, את עוצמת אישיותה ואת השתקפות אור נשמתה שנשקפו ממעשיה המבורכים והנעלים. המבחן הגדול של אליעזר היה במידת החסד שאותה נערה תדע לגמול עם הזולת, רחשי כבוד שתרחש לו, על אף שאינה מכירה אותו ואינה חייבת לו ולא כלום. אכן, זכה אברהם אבינו ומנע מיצחק להינשא לאשה כנענית, באשר הכנענים היו אכזריים ומושחתים במעשי תועבה, רעים בענייני מידות ומוסר. יש לציין כי אם בני זוג עוד בטרם התחתנו, התאהבו בגלל חומר, כסף או דבר אחר ונשמותיהם אינן זיווג, הקב"ה אינו יכול לברך על דבר שאינו שלם כמו שלא מברכים על כוס פגומה. השאלה שנשאלת, איך בכלל הסכימה רבקה להינשא ליצחק בלי שתראה אותו, ובלי שתפגוש אותו?! אלא נבין מכאן שהקב"ה מעצב את מחשבות בני האדם ונותן להם הארה להבין מיהו הזיווג האמיתי. שני בני הזוג מקבלים הארה שזהו הזיווג והמזל שלהם, ואז נוצרת אהבה וישנו חיבור של רוח עם רוח ונשמה עם נשמה, והאהבה שלהם הינה רוחנית. רבקה עמדה בהצלחה במבחן הכניסה לבית אברהם איש החסד בחיר האומה. יצחק מבחין ברבקה תכונות נפש נעלות, מיוחדות ואצילות, סבלנות, זריזות במצוות, נדיבות לב, אהבה לצדקה וחסד, וכך מילאה את מקומה של אמו שרה הצדקת. פרשת השבוע: "חיי שרה" כשאדם עומד להתחתן עליו לבדוק במשפחה ובתכונות של טוב לב, גמילות חסדים ואהבת האדם. "ויאמר אברהם אל עבדו.... לא תיקח אשה לבני מבנות הכנעני... כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק". (כ"ד - ב',ג,'ד') (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל).

תפילותיהם של אליעזר, משה ושלמה נענו מיד, והדבר מבטא את החשיבות הגדולה של התפילות הללו ושל הנושאים שעליהם ביקשו ויהי הוא טרם כילה לדבר, והנה רבקה יוצאת (בראשית כד,טו) כאשר אליעזר עבד אברהם הגיע אל באר המים מחוץ לעיר, התפלל אל ה', שיזמן לו את בת זוגו של יצחק. תפילתו נענתה במהירות מופלאה: "ויהי הוא טרם כילה לדבר, והנה רבקה יוצאת". המדרש אומר על כך: "שלושה הם נענו במענה פיהם: אליעזר עבדו של אברהם ומשה ושלמה". גם אצל משה רבנו, בעת מחלוקת קורח, נאמר: "ויהי ככלותו לדבר... ותיבקע האדמה". וכן אצל שלמה המלך, בחנוכת בית המקדש, כתוב: "וככלות שלמה להתפלל אל ה', והאש ירדה מן השמים". שלוש תפילות ההשוואה הזאת בין אליעזר, העבד הגוי, לבין צדיקי עולם כמשה ושלמה, מעוררת תמיהה - איך אפשר לחבר אותו עם משה רבנו ושלמה המלך?! יתרה מזאת: אצל אליעזר אנו מוצאים יתרון אף על משה ושלמה, שכן תפילתם נענתה רק אחרי שכילו לבקשה, ואילו משאלתו של אליעזר ניתנה לו "טרם כילה לדבר”. יש לומר, שמהירות מילוי המשאלות לא באה לבטא כל-כך את מעלת המתפללים, אלא את חשיבות תוכנן של התפילות. העובדה שתפילותיהם של אליעזר, משה ושלמה נענו מיד, מבטאת את החשיבות הגדולה של התפילות הללו ושל הנושאים שעליהם ביקשו. השראת השכינה שלוש התפילות הללו עסקו בהשראת הקדושה האלוקית בשלושה מישורים שונים - בעולם, באדם ובתורה. שלמה המלך התפלל על השראת השכינה בעולם - בבית המקדש. זה היה המקום שבו שרתה השכינה בגלוי, עד שמושגי המקום התבטלו לחלוטין לפני האין סופיות של הקדושה. הדבר הזה בא לידי ביטוי בדברי חז"ל: "מקום הארון אינו מן המידה" - ארון הקודש, שאורכו היה אמתיים וחצי, בעצם לא תפס מקום, שכן כאשר מדדו משני צידיו עד הקירות, נתקבל הרוחב המלא של המקדש. משה רבנו התפלל על השראת השכינה באדם - תפילתו הייתה, שיתגלה לעין כול שהקב"ה מגלה את רצונו באמצעות נביאיו הקדושים. קורח ועדתו חלקו על נבואת משה, ומשה התפלל לקב"ה שיוכיח לכולם כי הנבואה היא אמת וכי "הא-ל מנבא את בני האדם" (כלשון הרמב"ם). מעלת התורה תפילתו של אליעזר הייתה על השראת השכינה בתורה. חז"ל מציינים את מעלת דבריו של אליעזר על תורתם של בני ישראל, ולכן התורה אף האריכה בתיאור סיפורו ומזה למדו ש"יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים". מוסבר על כך, שאליעזר, שעסק במציאת זיווגו של יצחק, הניח את היסוד לתורה ולמצוותיה. מהות התורה היא החיבור בין חכמתו של הקב"ה לבין שכלו הגשמי של אדם. חיבור מעין זה היה בנישואי יצחק ורבקה - הוא היה "עולה תמימה", טהור וקדוש, עד שנאסרה עליו היציאה מארץ ישראל; היא באה מחוץ לארץ, ממשפחה של רשעים. החיבור של שניהם היה חיבור בין רוחניות לגשמיות, בדוגמת ההתחברות של הקדושה האלוקית עם התורה שלומד אדם גשמי. בגלל עניינו המיוחד של יצחק אבינו, שמידתו היא מידת הגבורה, דבר שרומז ל'תגבורת החיות', זכה אליעזר, שעוד "טרם כילה לדבר" - נענתה תפילתו.

22.11.2024

24