השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

״הגוף קרס לי בין רגע״. ג׳ורג׳ט קוטלר

״נהגת נסעה רוורס ועלתה לי הרגל״. דור לייבושור

במקיף ט׳ מספרת על מה שקרה לה. ״זה היה עוד יום שיגרתי. הלכתי לקנות בסופר חודשים״. דור סיימה 7 וחזרתי הביתה אחרי את הקניות ועסקה בהחזרת עגלת הקניות, כשנהגת נסעה רוורס פגעה בה ועלתה על רגלה. ״הרגשתי כאב חזק כזה שאף פעם לא הרגשתי. לא יכולתי לזוז״. היא הובאה למיון ב׳אסותא׳ ושם התבררה חומרת הפציעה. ״חשבתי שיתנו טיפול וזהו ומחר אני אחזור לעבודה, אבל כל הרגל הייתה גמורה ולא היתה שום עצם מעל הקרסול שלא נשברה״. לאחר סדרת ניתוחים היא הגיעה ל׳בית הדר׳. ״הרופא במיון אמר לי שאני אשאר נכה ולא אוכל ללכת, אבל כבר אז האמנתי שאני אחזור לעמוד על שתי הרגליים״. היא הגיעה לשיקום א׳ עם רגל מגובסת והחלה בשיקום ארוך מהרגיל. ״הייתי המטופלת הכי צעירה במחלקה ראיתי את כולם באים והולכים ורק אני נשארתי״. בהתחלה היא בכתה הרבה, אבל ככל שהתקדמה בטיפול הרפואי, הבכי נרגע עד שהפכה להיות השראה למטופלות חדשות. ״בכיתי איתן אבל עודדתי. עם חלקן נשארתי בקשר״. במהלך השיקום הצוות של מקיף ט׳ הגיע לבקר. על התלמידים אסרה להגיע. ״לא רציתי שהתלמידים יראו אותי במצב הזה. הם כתבו והתקשרו״. בסיום שנת הלימודים היא הפתיעה את תלמידיה והגיעה לבית הספר על כסא גלגלים. ״הם שמחו מאוד״ היא אומרת. דור גם חלתה בקורונה והיתה בבידוד, אבל שום מגבלה או מחלה לא מנעו ממנה להמשיך בשיקום. ״למדתי להתמודד ולחזור לעצמי״. אומנם לאחר שחזרה הביתה היא עוד נתקלה בקשיים, אבל הניצחון שלה היה כשחזרה ללמד. דור מודה מכל הלב למחלקת שיקום א׳ ולצוות הטיפולי ואפילו לפקידות הנחמדות תיקי ולבנה. ״תודה גם למנהל אריה, שנענה לבקשה שלי ועזר״. ג׳ורג׳ט, תושבת אשדוד: ״שכבתי כמו זומבי״ , תושבת אשדוד ותיקה 76 ג׳ורג׳ט קוטלר בת . היא נשואה לקבלן שמעון קוטלר 1962 משנת ״גם מטופלים שנחשבים כמי שאינם ברי שיקום, אנחנו מנסים לשקם אותם״. אריה סיוון, מנהל ׳בית הדר׳

שלי, לפיזותרפיה, ריפוי בעיסוק, לכולם. בזכות הטיפול חזרתי הביתה״. דבר נוסף שהעלה לה את המוטיבציה זה התמיכה של כל משפחתה. ״זה חיזק אותי מאוד. הייתם לי ממש כמלאכים״ סיכמה. למרבה הצער לא כל המטופלים ברי שיקום, אבל הם מטופלים בהרבה חמלה ומסירות. כך למשל סופיה חיון ז״ל. ״אמא שלי היתה אישה מסורה, חמה ואוהבת שהעניקה חום ואהבה לבעלה לנו הילדים, והנכדים. כמו כן, הייתהה בשלנית אלופה״, נזכרת בתה. לדבריה, סופיה היתה פעילה וללא בעיות בריאות. ״לפתע אמא שלי התמוטטה בגיל וקיבלה אירוע מוחי״. לאחר אשפוז 68 ממושך היא הועברה למחלקת מונשמים שנים, עד שהלכה 9.5 ב׳ שם שהתה לעולמה. בני המשפחה חשו אסירי תודה והגיעו להודות לצוות. בין היתר כתבו להם: ״רצינו פה אחד להודות על טיפול מסור לאמנו היקרה. ימים ולילות של דאגה לכל המענים והצרכים כמעט עשור שנים. הייתם לה ממש כמלאכים טיפלתם במסירות וברגישות רבה. גם בימים של קורונה, בידודים ומלחמה דאגתם מכל הלב והנשמה״.

3 שהוא ומשפחתו מבוני אשדוד. יש להם שנים 35 נכדים. היא עבדה 11- ילדים ו חודשים 7 במפעל ׳רבלון׳. ג׳ורג׳ט שהתה ב׳בית הדר׳ ועברה בהצלחה תהליך שיקום מאתגר ואינטנסיבי. ש. ספרי מה קרה לך? ״התחלתי להרגיש לא טוב. הרגשתי חולשה וחום ולא הבנתי את מצבי. ייחסתי את זה לחום של אוגוסט עד שלא הצלחתי לזוז״. היא הובהלה ל׳אסותא׳ ומשם לבית החולים ׳וולפסון׳ ומצבה הלך והחמיר. ״נכנסתי על הרגליים והמצב התדרדר והעבירו אותי לטיפול נמרץ. שכבתי כמו זומבי. לא יכולתי להזיז ידיים ורגליים אפילו לא אצבעות. לא דיברתי אפילו״. אבל ג׳ורג׳ט אישה אמיצה ונחושה לא ויתרה. היא החלה מסע שיקום ארוך ב׳בית הדר׳ תחילה במונשמים ב׳ ומשם עברה לשיקום א׳. ״טיפלו בי מצויין, כל הצוות לאט לאט חזרתי לעמוד על הרגליים ונשמתי בכוחות עצמי. היחס היה מקצועי. היתה להם תוכנית וכשראו שאני חזקה ועם רצון להשתקם, זה גרם להם להשקיע אפילו יותר״. ג׳ורג׳ט ושמעון מודים בחום לכל הצוותים במחלקות. ״גם למנהל אריה ולצוות הטיפולי

הנס הפרטי שלי זה היה עוד יום רביעי לחוץ לקראת סגירת גיליון בעיתון. סגרתי את הברז במקלחת והתכוונתי להתלבש ולנסוע לעבודה. התעוררתי כעבור כמה שניות על רצפת המקלחת בלי יכולת לזוז. צעקתי לעזרה ואיש לא שמע. בסלון צילצל הנייד שלי ולא יכולתי להגיע אליו. נזכרתי בכל הכתבות שכתבתי על אנשים עריריים שנמצאו מתים בביתם. הרגעתי את עצמי שאני לא ערירית, רק גרה לבד ושמשפחתי וחבריי יחפשו אחרי. וחוץ מזה התמזל מזלי ליפול ביום רביעי וידעתי שבעיתון ״השבוע באשדוד״ יחפשו אותי אם לא אגיע. וכך היה, מיכל מנהלת העיתון, בחושים החדים הבחינה שמשהו לא כשורה, וביקשה מעורך העיתון מנחם גלילי להגיע לביתי. הדלת היתה סגורה, הוא קרה לי ובקושי עניתי, הוא הזעיק כיבוי אש, פרצו דרך החלונות, במקביל הזעיק עזרה. אמבולנס שהגיע למקום פינה אותי לבבית חולים, שם התברר שחיידק תקף את הלב והריאות שלי. מצבי היה אנוש ועברתי ניתוחי חירום. משם הגעתי ל׳בית הדר׳ כשאני מונשמת ורתוקה למיטה. במחלקת מונשמים א׳ זה היה הבית השני שלי. במשך כשנה עברתי שיקום מורכב כשהצוות הנפלא ליווה אותי ענת ביגר עד שהעמיד אותי על הרגליים.

27.9.2024

10