השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת לרומם את הארציות

מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים, עפ"י הפסוק: "ונתן לך רחמים ורחמך והרבך", ("דברים" - י"ג, י"ג), לומדת זאת הגמרא בפרק "השואל". מידת הרחמים היא אחת משלוש-עשרה מידות המיוחסות לקב"ה כפי שנכתב "רחום וחנון" ("שמות - ל"ד, ו'). וכמו שאדם רוצה שירחמו עליו בשעת צורכו, כן ראוי לו שירחם על מי שיצטרך, ועל זה נאמר: "ואהבת לרעך כמוך", ("ויקרא י"ט, י"ח). אי לכך, מה הקב"ה חנון ורחום אף האדם צריך להיות חנון ורחום. על זה נאמר בגמרא, כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה (ב"ק -צ"ב, א'). הדרך הטובה לחשוב על זולתו, במה יוכל להיטיב לו, לסייע בידו או להקל מעליו את משא דאגותיו וסבלו. כך אפשר להגיע בחברה לאהבת איש את רעהו ולשלמות אמיתית. על מידת הנתינה הטובה, החסד והרחמים ושכרה מסופר במעשה הבא המופיע בגמרא: בשנות הרעב היה בנימין הצדיק אחראי וממונה על חלוקת כספי הצדקה בין העניים שבעירו. פעם אחת באה לפניו אישה אחת והתחננה: "רבי פרנסני!", השיב לה רבי בנימין: קופת הצדקה התרוקנה. הוסיפה ואמרה האשה: אם אין אתה מפרנסני, אישה ושבעה בניה מתים מרעב !" מה עשה בנימין הצדיק ? עמד ומפרנסה משלו, (מכספו הפרטי). לימים, (לאחר זמן) חלה ונטה למות. אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, אתה אמרת כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, ובנימין הצדיק שהחיה אישה ושבעה בניה, ימות בשנים מועטות הללו ? (איך ימות בעודו צעיר ימים?) מיד, קרעו את גזר דינו, וכך "הוסיפו לו עשרים ושתיים שנה על שנותיו !". אי לכך, מעשר עני הניתן מטרתו להחדיר לתוכנו את החובה לאימוץ מידת החסד והרחמים בדרך זו מקיימים חיי עם מבורכים ומוצלחים המושתתים על ערכי ישראל ורוחו, תוך דאגה לשלמותו של הזולת הנמצא במועקה ובמצוקה. אי לכך, עלינו להתמיד ולהגביר את הטוב שבתוכנו לטובת הזולת, להרחיב ולהעמיק את העשייה הטובה, לשפר ולתקן את האופי והמידות, וכך לקרב את הישועה. עם ישראל מטבעו ומשורש נשמת אבותיו הקדושים, רודף אחרי המעשים הטובים שבאים מכוחה של הנשמה היהודית הטהורה והקדושה, ולפיכך מידת החסד והצדקה טבועה ברוחו לאורך כל הדורות. "...וירא (ה') את עוניינו ואת עמלנו ואת לחצנו. ויוציאנו ה' ממצרים... ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה'.....", (כ"ו-ז',ח',י"א) (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל). פרשת השבוע: "כי תבוא" מידות החסד והרחמים הן המידות הנעלות והמשובחות עד למאוד.

מצוות 'ביכורים' מסמלת את יחסי הגומלין כמשמעותם בראשי התיבות של חודש אלול: "אני לדודי ודודי לי". כשתבוא אל הארץ ותתן ביכורים תזכה לסיוע "אשר ה' אלוקיך נותן לך”. והיה כי תבא אל הארץ (דברים כו,א) פרשת השבוע נפתחת במצוות הביכורים. הציווי על המצווה הזאת מבטא את כללות עבודת האדם בעולם. התורה אומרת: "כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך, ולקחת מראשית כל פרי האדמה... והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם". בראש ובראשונה יודע יהודי, כי השפע שמניבה לו האדמה מגיע מהקב"ה - "אשר ה' אלוקיך נותן לך". הקב"ה הוא הנותן לאדם את הברכה ואת הכוח. תפקידו של האדם הוא "תבוא אל הארץ", לקלוט ולקבל את השפע האלוקי, ואחר כך לעשות ממנו 'ביכורים' לה'. מקללה לברכה הדגש במצוות הביכורים הוא, שהאדם לוקח את המציאות התחתונה - 'ארץ' - ועושה ממנה 'ביכורים'. הוא נוטל את "ראשית כל פרי האדמה", מהמובחר שבפרי הארץ, ומעלה אותו לפסגת הקדושה. מעלתה הגדולה של מצוות הביכורים היא גם בכך, שעל-ידה מתהפכים הדברים השליליים לחיוב. בתפילה שאומר מביא הביכורים הוא מבקש מהקב"ה: "השקיפה ממעון קדשך מן השמים, וברך את עמך ישראל". הביטוי "השקיפה" בתורה מסמל בדרך כלל קללה, וכאן הופך יהודי אפילו את הקללה לברכה, ועושה מה"השקיפה" מקור של ברכה ושפע. סיוע מלמעלה כאמור, מצוות הביכורים מבטאת את כללות עבודת האדם, אך במיוחד יש לה קשר לחודש אלול, שבו אנו עומדים עתה. ראשי התיבות של 'אלול' - אני לדודי ודודי לי", וזוהי גם העבודה הרוחנית הנדרשת בחודש זה. בראש ובראשונה נדרשת מהאדם פעולה עצמית - "תבוא אל הארץ". כך גם בעבודת חודש אלול: "אני לדודי" - פנייה של האדם ("אני") אל הקב"ה ("לדודי"). כאשר האדם פונה אל הקב"ה ועושה את עבודתו, בא הסיוע מלמעלה - "אשר ה' אלוקיך נותן לך". ובעבודת אלול זהו הסיוע שמקבל האדם בדמות השפע האלוקי שהקב"ה מרעיף עליו ("דודי לי"). הרצון האמיתי בחודש אלול מאיר עלינו הקב"ה בי"ג מידות הרחמים שלו, שהיא הארה אלוקית נפלאה, שמעניקה לאדם כוח לגלות את האמת הפנימית שלו. זוהי "הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך". 'ארץ', אומרים חז"ל, היא ממשמעות רצון. הקב"ה נותן ליהודי כוח לגלות את ה'ארץ' שלו את הרצון הפנימי והאמיתי שבקרבו. כשיהודי נוטל את הכוחות הללו ומשתמש בהם בפועל "וירשתה וישבת בה" - כי-אז הוא מסוגל לרומם את כל מערכת החיים הארצית ולהעלות ממנה 'ביכורים' לה'. זו ההכנה לקראת השנה החדשה, שבה נזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה.

20.9.2024

38