השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

כי תצא למלחמה על אויביך (דברים כ,י) דת ומסורת אפשר לנצח בלי מלחמה פרשתנו נפתחת במילים "כי תצא למלחמה על אויביך... ושבית שביו". באיזו מלחמה מדובר? מפרש רש"י: "במלחמת הרשות הכתוב מדבר". כלומר, אין הכוונה למלחמת כיבוש הארץ, אלא למלחמות שעם ישראל עשוי לערוך לצרכים שונים עם מדינות בחוץ לארץ. תורת החסידות מפרשת, ש"כי תצא למלחמה על אויביך" אמור על המלחמה שצריכה הנפש האלוקית לערוך כנגד הנפש הבהמית. מלחמה זו מתנהלת בשעת התפילה, כמו שאומר שעת התפילה היא שעת =[ " הזוהר: "שעת צלותא – שעת קרבא קרב]. בשעת התפילה צריך האדם להגביר את נפשו האלוקית על הנפש הבהמית ולנצחה, עד שייקח את כוחותיה ב'שבי' ("ושבית שביו") וירתום גם אותם לעבודת ה'. 'מלחמת רשות' פירוש זה לכאורה אינו עולה בקנה אחד עם פירוש רש"י. רש"י מפרש שמדובר ב'מלחמת רשות', ואילו המלחמה של הנפש האלוקית כנגד הנפש הבהמית היא מלחמת חובה ולא מלחמת רשות! הלוא זה תפקידו של האדם בעולם, להגביר את הנפש האלוקית על הנפש הבהמית ולנצחה! ההסבר הוא, שאכן עבודת התפילה בדרך של מלחמה היא אכן בבחינת 'מלחמת רשות' ולא 'מלחמת חובה'. לפני האדם עומדת האפשרות לברר את הנפש הבהמית ולרתום את כוחותיה לעבודת ה' שלא על ידי מלחמה. אם בכל זאת הוא בוחר לעשות זאת על ידי מלחמה, זו אפוא 'מלחמת רשות'. שתי דרכים דרך המלחמה פירושה, שהיצר עומד בתוקפו ומתאווה לענייני העולם, ומולו מתייצבת הנפש האלוקית ונלחמת בו, עד שהיא מנצחת ומכניעה אותו. זה סוג אחד של בירור היצר, והוא מכונה 'בירור בדרך מלחמה'. אולם יש דרך נוספת לברר את היצר להגביר את אור התורה והקדושה, עד שהיצר יתמוסס מאליו. כשיהודי ממלא את עצמו באור התורה, הוא מחדיר בנפשו את האור האלוקי של הקב"ה, וממילא אין מקום לכל תאוות העולם ולעניינים גשמיים נחותים. דרך זו מכונה 'בירור בדרך מנוחה', שלא על ידי מלחמה. אפשר להתעלות מסבירה תורת החסידות, שבתחילת העבודה הרוחנית של האדם אין מנוס מהמלחמה, שכן היצר עומד בתוקף מול האדם ומנסה למנוע אותו מלהתמסר לעבודת הבורא; אולם לאחר מכן עומדות לפני האדם שתי האפשרויות הללו בירור בדרך 'מלחמה' או בירור בדרך 'מנוחה', והדבר אינו תלוי אלא בו. על כן המלחמה מכונה 'מלחמת הרשות' ולא 'מלחמת חובה', שכן לפני האדם עומדת האפשרות להתעלות לדרגה רוחנית גבוהה יותר, שבה יוכנע היצר שלא על ידי מלחמה אלא בדרך של 'מנוחה', מכוח האור האלוקי של התורה. מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה

אחת המצוות השכליות בפרשנו היא מצוות עשה לבנות מעקה לגג. אכן, הגיוני ופשוט שיש לעשות מעקה לגג ולהישמר מפני הסכנה. המעקה נועד לשמש גדר וחיץ בין הגג לתהום הנפילה. המדרש מסביר כי אדם הנופל כבר נגזר עליו מששת ימי בראשית ליפול ולמרות זאת מי שגרם לו ליפול מתחייב בעונש גדול. השאלה הנשאלת, הרי הנופל נגזר עליו ליפול, אם כן, מדוע צריך מעקה ? והתשובה אל לו לאדם לחשב חשבונות שמים, את שלו, דהיינו עשיית המעקה, עליו לבנותו ולעשותו, והשאר ישאיר לניסתרות הבריאה ולרחמי שמים. התורה נותנת טעם לעשיית המעקה, כנאמר: "ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו". אמונתנו היא בהשגחת הבורא על כל פרט ופרט מחיינו. אם כן, נשאלת השאלה מה לנו ולמעקה, הרי אם אין ברצון ה' שהאדם יפול מגג, לא יפול, ואם כן נגזר על האדם ליפול, מה יועיל המעקה ? וכן נאמר בחז"ל: "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה, אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה". אשר על כן, הקב"ה ברא בעולמו יסודות של חוקי טבע, כמו: האש השורפת ומכלה, המים מכבים את הלהבה, האדם הנופל מראש גג גבוה נפצע או נהרג ועוד, כהנה וכהנה. אי לכך, על האדם לשמור על עצמו לבל יפגע מכוחות הטבע ופגעיו. מצאנו בתורה שיהודה בן יעקב אומר ליוסף השליט על מצרים, כי אביו יעקב לא רוצה לשלוח את בנימין למצרים שמא יפגע בדרך, כנאמר: "ולקחתם גם את זה (בנימין) מעם פני וקרהו אסון". והשאלה, שוב נשאלת, האם רק בדרך, יתכן אסון ? וכי במסגרת חיי הבית לא יתכן פגע או אסון? אלא שההסבר שהשטן מצליח לקטרג ולחבל בשעת הסכנה כפי שקרה עם שרה אמנו שהשטן הודיע לה כי אברהם לקח את בנה לשחיטה והיא היתה במקום סכנה, על הגג, ונפלה ממנו ונפטרה. התשובה לכל הנ"ל היא, שאדם שנגזר עליו למות לא אנו נהיה הגורמים, ועל כן אנחנו מחוייבים לעשות את המעקה שלא נגרום למיתתו, ושמיתתו לא תהיה בביתנו ובאשמתנו. אנחנו נעשה את מחוייבותנו לבל יפול וימות אצלנו ונפילתו של האדם ומותו נשאיר לנסתרות ולחשבונות שמים. "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו", (כ"ב, ח'). (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל). פרשת השבוע: "כי תצא" האדם יעשה את המוטל עליו, והחשבונות ישאיר לשמים

13.9.2024

36