השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת

מאת: הרב גדעון כהן שאולי יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד 08-8559589 אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

פרשת השבוע: "חוקת" האדם והעם עליהם להישמר ולהיזהר באורח חייהם ובהתנהגותם, באשר גורלם ומהלך חייהם נחרצים לחיוב או לשלילה לפי מעשיהם. "זאת חוקת התורה אשר ציווה ה' לאמור", (י"ט, ב').

וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב, כי בא ישראל דרך האתרים (במדבר כא,א) שני פירושים - שתי דרכים כאשר יצאו בני ישראל ממצרים וחצו את ים סוף, יצא עמלק להילחם בישראל. בפרשתנו מסופר על ההיתקלות השנייה של עם ישראל עם עמלק: "וישמע הכנעני מלך ערד (הוא עמלק) יושב הנגב, כי בא ישראל דרך האתרים, ויילחם בישראל". מה פירוש הביטוי "דרך האתרים"? מביא רש"י שני פירושים: א) "דרך הנגב שהלכו בה המרגלים"; ב) "דרך התייר הגדול (ארון ה') הנוסע לפניהם". שני הפירושים הללו נותנים משמעות שונה זה מזה למלחמה של עמלק בישראל. הסבר הגיוני אם נפרש ש"דרך האתרים" פירושה הדרך שהלכו בה המרגלים, יש בזה הסבר למה בחר עמלק לתקוף את ישראל כאן דווקא. זה המקום שבו מרדו המרגלים בקב"ה, ולכן סבר עמלק שזה "מקום מוכן לפורענות", ובפרט לאחר שמת אהרון ונסתלקו ענני הכבוד שהגנו על עם ישראל. לעומת זאת, אם "דרך האתרים" רומזת ל"תייר הגדול", לארון ברית ה' ההולך לפני עם ישראל מבטא הדבר את גודל חוצפתו של עמלק. כאן יש העזה גלויה, בבחינת "יודע את ריבונו ומכוון למרוד בו". דווקא הידיעה שארון ה' הולך לפני עם ישראל היא הגורמת לעמלק לקום ולמרוד בקב"ה ולהילחם בישראל. עבודה מדודה שני הפירושים הללו מייצגים שתי דרכי התמודדות מול התופעה של עמלק. "הדרך שהלכו בה המרגלים" מייצגת עבודה על-פי שיקולים שכליים, כמו המרגלים שהלכו למצוא את הדרכים הטבעיות שבאמצעותן יהיה אפשר לכבוש את הארץ. וכך גם בעבודתו הרוחנית של האדם כאשר יצר הרע מסית את האדם לסטות מדרכי התורה והמצוות, מנהל נגדו האדם מלחמה על פי טעם ודעת, על ידי התבוננות במעלת התורה ובפחיתות הרע. מסירות נפש אולם כאשר עמלק מתייצב נגד הקב"ה על-פי הפירוש השני מתוך חוצפה גלויה ומרידה בוטה במלך מלכי המלכים, אי אפשר להילחם בו על ידי התבוננות שכלית ונימוקים הגיוניים. מול חוצפה שלמעלה משכל והיגיון, יש להעמיד מסירות נפש שלמעלה מטעם ודעת. במצב כזה צריך יהודי למסור את עצמו לקב"ה, מתוך התבטלות גמורה שמעל השיקולים השכליים והטעמים ההגיוניים. עמידה תקיפה זו מבטלת את עמלק, כשם שהיה אצל בני ישראל, שכאשר ארון הברית, "התייר הגדול", נוסע לפניהם, התקיים בהם הפסוק: "ויהי בנסוע הארון… קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך".

שהסיקו מסקנה שהתורה ומצוותיה הם ללא היגיון וטעם. אבי מורי איש החינוך הותיק והדגול, הרב משה כהן שאולי זצ"ל שעל שמו נקראת אולפנת אשדוד, הדגיש בימי חייו, על החשיבות למעשים טובים והתנהגות נאותה כלפי הפרט והכלל ובמיוחד עשיה טובה לפנים משורת הדין, שעל ידה מקדשים שם שמים ומשפיעים על תדמיתה של ישראל, ובמקום חילול ה' נוצרת תופעה של קידוש ה' והערכה כלפי העם המיועד לשמש אור לגויים. מצאנו אצל גדולי ישראל באהבתם היתירה לפרט ולכלל כדוגמת המעשה הבא: מסופר על הצדיק רבי אלימלך שנקלע פעם למקום שגברה בו ההתנגדות אליו. ניגש אליו שונא וסטר לו על לחייו. נענה לו הרב הצדיק ואמר ֹלו: טועה אתה אם הנך חושב שעל ידי הסטירה שסטרת לי אפסיק את אהבתי אליך, ולא כך כי לא תוכל לנתק את האהבה שאני אוהבך באמת. אי לכך, מצוות שריפת הפרה האדומה מרמזת גם על התנהגותו ודרכו של האדם ומתלווה ומשתלב לכך גם ערבוב של עצי ארז ואזוב, שהכהן משליכם אל תוך שריפת הפרה. הארז מרמז על גאוותו של האדם ואילו האיזוב מרמז על הענווה. בהתנהגותו של האדם משתלבים מצד אחד ענוותנותו ומאידך גבהות ליבו. מי שהתגאה כארז ישפיל עצמו כאזוב ויתכפר לו, באשר עץ ארז מורה על ההתנשאות, והאזוב מורה על ענווה וטהרת הפרה קשורה בענווה באמצעות ערבוב האזוב לתוך שריפת הפרה. אכן, חיי האדם, הצלחתו ומאידך כשלונו תלויים במעשיו ובהתנהגותו.

כל מה שבא על האדם, הוא גורם לכך, ומביא זאת על עצמו, בבחינת "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך". אי לכך, עבירה אינה משתלמת והמצווה היא כדאית במיוחד לגבי ראשי העם ומנהיגיו האמורים לשמש דוגמא ומופת. במשך ההיסטוריה, בירידה הרוחנית וההתנהגותית של עם ישראל כמו בחטא העגל, העם ירד והתדרדר ואז גם לאומות העולם היתה סיבה לזלזל וללגלג על עם ישראל ויחד עם זאת להרהר אחר מצוות העם ותורתו. לגויים היה פתחון פה לדבר דברים חורגים כמו מצוות פרה אדומה שנראית מוזרה בעיניהם. דהיינו, כיצד אפר הפרה מטהר את הטמאים ומטמא את הטהורים? אכן, זוהי מצווה שטעמה נסתר ומקפלת בתוכה לכאורה תמיהות בלתי מובנות. גם שלמה המלך החכם מכל אדם מעיד על עצמו ("קהלת - ז', כ"ג), "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני", "חקרתי ושאלתי ופשפשתי..." לגבי טעמה של פרה אדומה ולא הבנתי טעמה. אי לכך, בחטא העגל התדרדר העם מטה מטה וגרם לכך שהיה צורך להביא אפר פרה אדומה שיכפר על ישראל. מצאנו בחז"ל, ("תנחומא"- "חוקת", ח') בעניין "פרה אדומה" שעם ישראל נזקק לאפר הפרה על מנת לכפר עבורו על חטא העגל וכך לכפר על חטאם כנאמר: "תבוא האם (הפרה) ותקנח צואת בנה" (שם). חטא העגל, שהוא פועל יוצא של מעשיו הקלוקלים של עם ישראל גרם להבאת אפר הפרה לכפר על העם ומאידך גרם לתהייה ולזלזול של אומות העולם בעם ישראל,

(עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן שאולי זצ"ל). בברכת שבת שלום

23

12.7.2024