השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת

מאת: הרב גדעון כהן שאולי יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד 08-8559589 אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

פרשת השבוע: "קורח" המחלוקת והפלגנות הינם מהתופעות המצערות והמכאיבות שגורמות נזק עצום לפרט ולכלל "ויקהלו (קורח ועדתו) על משה ואהרון ויאמרו רב לכם...." (ט"ז, ג'). "ויקהל עליהם קורח (על משה ואהרון) את כל העדה...." (ט"ז, י"ט). "הבדלו מתוך העדה הזאת (אומר הקב"ה למשה ואהרון) ואכלה אותם" (ט"ז, כ"א)

קורח ועדתו לא חלקו לא רק על הכהונה, אלא גם על כללות התפיסה של עבודת ה', כפי שניתנה למשה תפיסות 3 בסיני. מול תפיסת התורה הם העמידו האותיות של המילה 'קרח׳ 3- חלופיות, המרומזות ב ויקח קרח (במדבר טז,א) מאחורי המחלוקת של קורח ועדתו עמדה שיטה רעיונית שלמה. הם חלקו לא רק על עצם הכהונה, אלא גם על כללות התפיסה של עבודת ה', כפי שניתנה למשה בסיני. מול התפיסה של התורה הם העמידו שלוש תפיסות חלופיות, המרומזות בשלוש האותיות של המילה 'קרח'. דרכי הביטוי של האדם הן שלוש - מחשבה, דיבור ומעשה. המחשבה והדיבור שייכים לחלק הרוחני של האדם (המחשבה היא רוחנית והדיבור מחובר עם המחשבה). לעומתם, המעשה שייך יותר לחלק הגשמי, שכן עניינו של מעשה הוא לבצע דברים בתוך העולם הגשמי. מעמד הכהונה התורה מלמדת את השילוב הנכון בין המחשבה, הדיבור והמעשה בעבודת ה'. מצד אחד, המעשה הוא העיקר, ומצד שני נדרש האדם למלא את המעשה בתוכן רוחני - כוונה ורגש. מבחינת המעשה, שווים כל בני העם היהודי, שכן כולם מקיימים את מעשה המצוות באורח זהה, אולם מבחינת הכוונה והרגש - כאן יש הבדלים גדולים. לכן לצד חשיבותו של המעשה, מדגישה התורה את הצורך במעמד הכהונה. הכוהנים מסמלים את הרוחניות היתרה, ותפקידם לרומם את העם לדרגות גבוהות יותר של קדושה ורוחניות. שלושה קווים השילוב הזה בא לידי ביטוי באות ה. האות הזאת מורכבת משלושה קווים. מוסבר בתורת הקבלה והחסידות, שהקו העליון והימני, המחוברים יחדיו, מסמלים את המחשבה והדיבור, שגם הם מחוברים. הקו השמאלי, הקצר, מסמל את המעשה. וזה המבנה הנכון של עבודת ה': המחשבה והדיבור, שהם הצד הרוחני, עומדים במעמד נפרד מהמעשה, והמעשה מתיישר עם הקו התחתון שלהם. קורח ועדתו אינם מקבלים את התפיסה הזאת והם מציגים שלוש תפיסות אחרות. האחת מרומזת באות ק. היא דומה מאוד לאות ה, בהבדל אחד - הקו השמאלי אינו מתיישר עם הימני אלא יורד למטה יותר. כלומר: אם המעשה הוא העיקר, אפשר להתנתק לגמרי מהרובד הרוחני ולשים את הדגש אך ורק על הצד הגשמי. השילוב הנכון או תפיסה מנוגדת לחלוטין: העיקר הוא הכוונה והרגש, הצד הרוחני של עבודת ה', ואין משמעות לעשייה הגשמית. זו האות ר, שבה יש רק שני קווים (מחשבה ודיבור), וקו המעשה חסר לגמרי. אולם עיקר טענתו של קורח מרומזת באות ח. גם היא דומה מאוד לאות ה, אלא שבה אין נתק בין קווי המחשבה והדיבור לקו המעשה. קורח מעמיד את המעשה בדרגה שווה למחשבה ולדיבור, ומכיוון שמבחינת המעשה שווים כל בני ישראל, אין סיבה לתת מעמד מיוחד לכוהנים. אלא שכל הרעיונות הללו הם נגד ה' ותורתו, כי רצון ה' הוא שלצד חשיבותו של המעשה יינתן דגש מיוחד ומעמד מיוחד לכוהנים ולהיבט הרוחני של עבודת ה'. שלוש אותיות, שלוש תפיסות

אלא לעצמכם, כדי להרבות את כבודכם. אי לכך, קורח היה בעל מעמד רם בעם ישראל, הוא היה בן שבט לוי המיוחס, וניתנו לו תפקידים בקודש. אלה לא הספיקו עבורו, והוא התאווה לגדולה נוספת וכך נפל במלכודת החטא. המחלוקות צומחות מתאוות השררה והגדלות. באותו זמן האדם מבליט את חסרונותיו של הזולת וממעיט מערך מעלותיו ומנסה למצוא סיבות לרודפו ולהשפילו. על עומק המחלוקת ומידת הקנאה ניתן ללמוד מהמעשה הבא: מלך שפגש בשני אנשים שהאחד היה חמדן והשני בעל קנאה ומחלוקת. אמר המלך לבעל הקנאה: "אני מוכן לתת לך משאלת לבך, בתנאי שכל מה שאתן לך, או אעשה עבורך, אתן או אעשה, כפול לחברך". ענה האיש בעל הקנאה והמחלוקת הוציאו לי עין אחת, ובתנאי שתוציאו לו (לבעל החמדה) שתי עיניים", (עפ"י "ראשית חכמה"). קורח פגע בעצם שליחותו של משה רבינו, בתשתית וביסוד היסודות. הוא פגע בשורש של שליחות משה שאין ממנה חזרה, אי לכך, משום שעקר הכל, נענש בעונש זהה שהוא נעקר מכל וכל. קשה מאוד להתגבר על יצר המחלוקת, ולעתיד לבוא, יעביר ה' את רוח הקנאה מן הארץ, את הפירוד והמחלוקת, וכל אדם ידבוק באחדות ובאהבת ישראל.

אין אדם שאינו מודע לנזק העצום שהפלגנות גורמת, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. למדתי מאבי, מורי, איש החינוך הותיק והדגול הרב משה כהן שאולי זצ"ל שעל שמו נקראת אולפנת אשדוד, כי מילה טובה על יהודי, ניסיון ללמד זכות, הדגשת הטוב והיפה שיש באדם, או בקבוצה, אלה דברים שיש בהם להשכין שלום ולקרב לבבות. המחלוקת מייצגת את תמצית הרע, המכאיבה והמצערת. המחלוקת מקורה באדם הסבור כי חברו מאיים עליו ועל שאיפותיו. נדמה לו כי האהדה או המעמד שהזולת זוכה בהם מסכנים את מעמדו שלו, והוא חש צורך פנימי להשפיל את הזולת כחלק מן התחרות ביניהם. האדם משכנע את עצמו ואת האחרים בצדקת המחלוקת שהוא יוצר. רוב המחלוקות צומחות על רקע של שנאת חינם, הנובעת מעצם התחושה שהזולת הוא איום על היישות האישית העצמית הגואה שלו. ההמרדה של קורח כלפי משה נעשתה מתוך קנאה עזה ונעשתה מתוך לעג וליצנות וכך ניסה קורח לעקור את יסודות האמונה במשה ובתורתו. קורח ועדתו טענו שמשה מתנשא והתנהגותו נובעת מרדיפה אחר הכבוד והגדולה. על כך השיב משה: "רב לכם בני לוי", דרישתכם לגדלות ולשררה אינה לשם שמים,

(עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן שאולי זצ"ל). בברכת שבת שלום

23

5.7.2024