השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

) ידעה מגיל צעיר מאוד שהיא תרצה לעצב 34( טלי דאי לא מפתיע, בהתחשב קולקציות בגדים משלה בעובדה שהיא נכדתה של סבתא מזל ז"ל, בעלת החנות המיתולוגית שלימדה אותה לסרוג מגיל שמונה, ושל בגיל עשר יוסי ורחל, בעלי עסק "דאי ג'ינס" בעיר כבר שברה מחטים במכונת התפירה של אמא ושיכנעה אותה להפוך את הבגדים שלא נמכרו לבגדים בעיצוב כשבגרה עם סיום התואר בעיצוב חדש לגמרי אופנה מ"בצלאל", עבדה אצל המעצבת המוכשרת ענבל דרור ועיצבה עבור בית האופנה "חתונה לבנה". דווקא כשהחליטה לפרוץ בעצמה, פרצה המלחמה, אך אל דאגה, זה היה בדיוק הזמן שנזקקה לו כדי להפוך ומה את כל הרעיונות לשמלות ערב וכלה מרהיבות עושה לנו העיסוק באופנה דווקא בימים כאלו מורכבים של מלחמה? "גיליתי שזה נותן שמחה ותקווה" המעצבת שנולדה עם חוט ומחט בידה

ונכדתה של סבתא מזל ז"ל, בעלת חנות הסריגה המיתולוגית בעיר, שלימדה רבות לסרוג. על הילדות באשדוד היא מתרפקת בגעגוע: "גדלתי באשדוד, למדתי במקיף ו' על הים, ובכל הזדמנות הייתי בים. אני מחוברת מאוד לאשדוד, כל חברי הילדות שלי כאן, ואני רואה את אשדוד כקהילה מחבקת ועוטפת, המון בנות באות אליי עד להר אדר כדי לתפור שמלות". ש. את יודעת לשים את האצבע על הרגע ההוא בילדות שבו התחברת לעיצוב? "אמא תמיד הייתה מעצבת ותופרת, אז לא היה לי לאן לברוח. מגיל קטן הלכתי עם אבא להשקות קולקציה, הייתי משגעת את אמא שלי לעצב בגדים לפי הרעיונות שלי. את כל הבגדים הישנים הייתי גוזרת ועושה מהם דברים אחרים. בגיל

רות מזרחי

כמה אנשים אתם מכירים, שממש חיים את החלום שחלמו בשנות הילדות המוקדמת? המעצבת טלי ) היא כזאת בדיוק וכך 34( דאי היא מגדירה את הדרך שעברה: "כרגע ממש אני חיה את החלום שלי" היא מודה "מגיל קטן ידעתי שזה מה שאני רוצה להיות, וממש סימנתי נקודות בדרך שאני רוצה לעבור, קמתי ועשיתי, ועכשיו אני קוצרת את הפירות, עם שאיפות גדולות קדימה לגדול ולהתפתח" , נשואה לדניאל 34 טלי, כאמור בת הרמן, בעלים של מועדוני כושר, סובבת בימי שגרה בין אשדוד, תל אביב והר אדר, שם הקימה לאחרונה את העסק החדש שלה לעיצוב שמלות כלה וערב. היא בתם של יוסי ורחל, בעלי עסק "דאי ג'ינס", הידועים כאנשי אופנה אך גם כאנשי חסד גדולים,

״כרגע אני ממש חיה את החלום שלי״. המעצבת טלי דאי (צילום: שרי זבולון)

כבר למדתי לסרוג מסבתא 8 כבר שברתי לאמא 10 ובגיל שלי מחטים במכונת התפירה. ייאמר לזכותה שהיא תמיד הייתה מאוד סבלנית אליי. ביליתי שעות בפירוק הבגדים ישנים ויחד עם אמא יצרנו דגמים חדשים. בתיכון נסענו יחד לנחלת בנימין, בחרנו בדים והייתי משגעת אותה לתפור לי שמלות, שייראו בדיוק כמו הרעיונות שיש לי בראש. אגב, אני זוכרת שבכל סיום פרויקט היא הייתה אומרת שזו הפעם האחרונה, אך היו עוד הרבה פעמים..." טלי שירתה בצבא כקצינת שלישות, שלישה של באח הנדסה ומפקדת בקורס ייעודי לקצונה.

ש. איך התקדמת בתחום אחרי הצבא? "אחרי הצבא היה לי ברור שארצה להפוך את האהבה למקצוע והלכתי ללמוד בבצלאל. בגלל חנויות הבגדים של ההורים, שחשפו בפניי את הקצב המהיר של התעשייה, ידעתי שארצה לעצב בגדים על זמניים, שישאירו זיכרון מתוק למי שתלבש אותן". ש. אך לא התחלת מייד עסק משלך אלא עבדת אצל מעצבות מקומיות.. "היה לי מאוד חשוב להתנסות ולהתמקצע. במהלך הלימודים כבר התחלתי לעבוד אצל ענבל

21.6.2024

26