השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

מעמד הר סיני התחולל בימים שהעולם כולו עבד אלילים. העם היהודי היה היחיד שהאמין באלוקים אחד, בורא שאין לו גוף ולא דמות הגוף. אמונה זו היא כיום נחלת האנושות כולה בחג השבועות אנו מציינים את האירוע הכביר, שאין שני לו בהיסטוריה - מעמד הר סיני. זו הייתה הפעם האחת והיחידה שבורא העולם התגלה לעיני עם שלם ונתן לו את התורה. מיליוני בני אדם היו עדים למעמד הנשגב, ומכאן כוחו של אירוע זה. מאז חלפו יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה, ועדיין נשארה היהדות דתם של מעטים, בעוד דתות אחרות, להבדיל, כבשו את רוב האנושות. יש מי ששאלה זו טורדת את מנוחתם: אם היהדות היא דת האמת, צריך היה שבמשך השנים תכיר האנושות כולה בצדקתה. בפועל, היהדות הייתה ונשארה נחלתו של עם קטן אחד, ומיליארדי בני אדם מאמינים בדתות אחרות. מסר כלל אנושי ובכן, ראשית, היהדות, שלא כדתות אחרות, מעולם לא ראתה את עצמה דת האנושות כולה. תרי"ג המצוות ניתנו לעם ישראל בלבד. גוי לא זו בלבד שאינו צריך לקיימן, אפילו אסור לו לקיימן. גם אין לנו שום עניין לעודד גיור, וכאשר גוי מביע את רצונו להצטרף לעם היהודי, אנו מצווים לנסות לדחותו, ורק אם כוונתו כנה ועזה לקבלו. שנית, האמת של היהדות אכן הגיעה לכל האנושות. תרי"ג המצוות אכן נועדו לעם ישראל בלבד, אך יש ביהדות חלק אוניברסלי, כלל אנושי. האמונה באלוקים אחד ויתר המצוות הכלליות, המכונות 'שבע מצוות בני נח', מיועדות לכל בן אנוש על פני האדמה. הערכים הללו אכן הגיעו לכל האנושות מתוך היהדות. מעמד הר סיני התחולל בימים שהעולם כולו עבד אלילים. העם היהודי היה היחיד שהאמין באלוקים אחד, בורא שאין לו גוף ולא דמות הגוף. זו הייתה אמונה שהאנושות, באותם ימים, לא הייתה מסוגלת לקבל. רק מאות שנים אחר כך קמו הדתות המונותאיסטיות האחרות. הן נטלו מן היהדות את רעיון האמונה בא-ל אחד, והפיצו אותו בקרב מאות מיליוני בני אדם. ברור שהדתות הללו הוסיפו על אמונה בסיסית זו תוספות ופרשנויות משלהן, ובכלל זה עיוותים וסילופים, אך בפועל, בדרך זו נעשתה האמונה בבורא העולם לנחלת האנושות כולה. כך ניצחה לבסוף האמת. אותו חלק כלל אנושי בדת ישראל אכן הגיע לתודעת האנושות כולה. איננו עוד מעטים באמונתנו בה' אחד. העולם כולו כבר התנער מן האלילות והגיע להכרה ברעיון האחדות האלוקית. ממלכת כוהנים מובן שאיננו זקוקים לתמיכת העולם באמונתנו, אלא שיש גם לנו עניין בזה. בהר-סיני נצטווינו להביא את רעיון 'שבע מצוות בני-נח' לתודעת כל בני-האנוש. זה גם חלק מהייעוד הצפוי להתקיים בימות המשיח. אחד הדברים שהמשיח אמור לעשות הוא "לתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד", כדברי הרמב"ם. ככל שהאנושות נעשית בשלה יותר לרעיון זה, אנו מבינים שזמן ביאת המשיח מתקרב והולך (כדאי לעיין ברמב"ם הלכות מלכים פרק יא, בנוסח הבלתי-מצונזר, על תפקיד הדתות האחרות ב'יישור הדרך' למלך המשיח). לנו, היהודים, נועד תפקיד מרכזי בהכנת העולם לייעודו. מחובתנו להביא את 'שבע מצוות בני-נח' לכל האנושות כולה, כחלק מתפקידנו להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש". כשם שהכוהנים בעם-ישראל תפקידם להקרין ערכי קדושה ורוחניות על כל העם, כך תפקידו של העם היהודי להיות אור לגויים במובן הרוחני. זו המשמעות האמיתית של היותנו 'עם-סגולה'. אין כאן התנשאות, חלילה, אלא מחוייבות יתר לערכים, לקדושה ולרוחניות. זו תביעה מעצמנו והכרה בתפקיד הכבד המוטל עלינו. עלינו להקרין את ערכי האמונה לעולם כולו ולהכינו לגאולתו השלמה בקרוב ממש . דת ומסורת אמונה שכבשה את העולם מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה

תקופת המדבר היא תקופה שלמה בתולדות עם ישראל. זוהי תקופה הבאה אחרי מעמד הר סיני והקמת משכן ה' במרכז העם. במדבר מתוארים רוב מעשיהם של בני ישראל. התורה מתארת את אירגונם של שבטי ישראל במדבר, שמותיהם של ראשי השבטים, סדר חנייתם ומסעם של המחנות על דגליהם. מוקמים במדבר ארבעה מחנות, שלושה שבטים בכל אחד מהם, וכל שבט על דגלו, סמליו ומקומו, ולכל מחנה סדר קבוע לחנייה ולנסיעה. לאחר היציאה מעבדות במצרים יצאו עם ישראל לגאולה פיזית והתקדמו במשך חמישים יום לגאולה רוחנית, לחג השבועות. העם בחג השבועות קיבל השראה רוחנית נפשית עליונה וכל הבריאה כולה התעלתה ביום מתן תורה והיתה אחוזה רטט וחלחלה. ארבעים שנה חיו בני ישראל במדבר הגדול והנורא. האמונה החזקה בבורא עולם חיזקה אותם להחזיק מעמד במדבר היבש והחם שבו היו מצויים רוחות עזות, נחשים גדולים וארסיים עקרבים וחיות טרף נוראיות. במדבר האוכל אינו מצוי ובכל זאת, בנפלאות ובניסים החזיק העם במדבר ארבעים שנה בכוחות עליונים, ובדרך על טבעית. המים במדבר היו בבאר שהיתה קיימת בזכותה של מרים, אחות משה ואהרון, שבכל מקום שהלכו במדבר היתה הבאר מצויה וממנה שתו העם לאורך השנים. היה להם במדבר לחם מיוחד, הנקרא, "מן" שהיו לו טעמים רבים כרצון האדם האוכל אותו. ה"מן" ניתן לישראל לפי הדרוש בזכותו של משה רבנו. את ישראל הקיפו רוחות מיוחדות להגנה ולשמירה. בזכותו של אהרון הכהן רוח קדמית סללה ויישרה לעם את הדרך מלפנים, סללה והשמידה פגעים שונים כמו חיות רעות שהיו במדבר, שרצים ורמשים וכדומה. ומסביב לעם ישראל היו רוחות כעין חומות ששמרו עליהם מפגעים שונים ומשונים כמו חום וקור מוגברים כך שיוכלו לשהות במדבר בהרגשה טובה. והנה מעשה של נוסע שנקלע למדבר, המתאר הרגשתו: "המדבר היה נורא, אשר בו הרגליים שקעו בחול צהוב ועמוק ובקושי היה אפשר להעלות את הרגליים מהחול הלוהט והקודח. השמים היו בצבע תכלת מלמעלה, והנה מאחד הסלעים שיח קטן או עשב נאלח, צהוב, עלוב ויבש. והנה לפתע רוח זלעפות חזקה וגדולה התעוררה ועמודי חול עלו גבוה גבוה, כך שכיסו את עין הארץ, ובן רגע חלפה הרוח והכל חזר כשהיה. הדממה היתה גדולה וכבדה עד למחנק ועד להתעלף. והנה, לפתע נשמעה יללת שחל (אריה) רעב, ואחריו שאג כפיר (אריה צעיר) ואחריו נהק אוח (מן ינשוף), בקול פחדים ארוך וממושך, ופתאום צרח גם העיט מן ההרים. ובן רגע שבה הדממה להיות כבראשונה, והיה הכל כשהיה והמדבר גווע בלהט". פרשת השבוע: "במדבר" לאחר יציאת מצרים עם ישראל שוכן זמן רב במדבר הקשה, הצחיח והיבש, ובו הוא מקבל "וידבר ה' אל משה במדבר סיני..." (א', א') (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל).

7.6.2024

36