השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

התכלית של הכול, הן של המשכן והן של הבריאה כולה, מקופלת בכך שבני ישראל 'נוסעים' דווקא בהיעלות הענן״ דת ומסורת כשיורד החושך, יוצאים למסע ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל (שמות מ,לו) השבת אנו מסיימים את קריאת ספר שמות, המכונה 'ספר הגאולה', שבו מתוארת יציאת עם ישראל ממצרים. הספר מסתיים בתיאור הקמת המשכן, ובגילוי השכינה שהיה בו. בסיום הדברים אומרת התורה: "ובהיעלות הענן מעל המשכן, יסעו בני-ישראל בכל מסעיהם". נשאלת כאן שאלה כפולה: א) מה לעניין זה ולהקמת המשכן? עניין זה שייך, לכאורה, לסדרי המסעות של בני ישראל? ב) מהדברים משתמע, שהנסיעה וההתקרבות לארץ-ישראל קשורה דווקא בהסתלקות השכינה דווקא "בהיעלות הענן" אז "יסעו בני התשובה לשתי השאלות הללו היא אחת: התכלית של הכול, הן של המשכן והן של הבריאה כולה, מקופלת בכך שבני ישראל 'נוסעים' דווקא "בהיעלות הענן". אין זו רבותא לעשות את רצון ה' בשעה ששכינתו נמצאת בגלוי למטה. התכלית היא להגיע אל הקדושה גם כאשר זו מוסתרת וחבויה, כאשר כלפי חוץ נראה שענן-ה' נתעלה ואינו נמצא כאן. המדרש אומר: "נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים". וכי יש לפניו תחתונים ועליונים? אלא "תחתונים" - הכוונה היא למצב שאין הקדושה מאירה בגלוי, דבר שמביא עמו נחיתות רוחנית גדולה. וזו כוונת הבריאה: שמקום 'תחתון' זה, שאין בו גילוי שכינה, יהיה 'דירה' לקב”ה, שאף שהקדושה אינה מתגלית כאן מצד עצמה, ישכינו אותה בני ישראל על ידי התורה והמצוות. כשהענן עולה לאור זאת מובן, שכאשר ענן ה' נמצא למטה והכול רואים את גילוי השכינה, אין העולם הזה יכול להיחשב 'תחתון', וממילא לא יכולה להתגשם כוונת הבריאה. רק כאשר ענן-ה' עולה למעלה ואורו אינו מאיר כאן בגלוי - אז מתחילים ה'מסעות' של בני ישראל, בדרכם להגשמת רצון ה'. כל ייעודו של המשכן, הוא להעניק לעם ישראל את הכוח להביא את הקדושה אל תוך העולם, דווקא "בהיעלות הענן". לכן מסתיים סיפור הקמת המשכן בפסוק המדבר על "היעלות הענן", שכן זוהי כל תכליתו של משכן ה'. לא להירתע יש בכך גם הנחיה נצחית: בזמן הזה, כאשר עם ישראל שרוי בגלות כשחשכה רוחנית שוררת בעולם, זה הזמן שבו צריך להשתדל ביותר לעסוק בתורה ובמצוות. אסור לנו להירתע מחושך הגלות. אדרבה, עלינו להבין שזו התכלית והמטרה - להאיר באור התורה דווקא את החושך. כשם שסילוק השכינה מהמשכן היווה את האות להתקדם במסע, כך גם הגלות והחשכה הרוחנית, הן המעודדות אותנו להתמסר למילוי השליחות האלוקית, ו'לנסוע' לעבר הגאולה השלמה. ישראל"; זאת למה? "דירה בתחתונים" מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה

לאחר שמשה רבנו שבר את הלוחות הראשונים ברדתו מהר סיני, לא מוזכר במפורש בתורה, היכן הונחו אותם שברי לוחות הברית. בחז"ל, דעות שונות, בשימושם ובאחזקתם של הלוחות השבורים. לפי הגמרא, "מנחות", (צ"ט, ע"א) וכן, "בבא בתרא" (י"ד, ע"א הוסבר, ששברי הלוחות הניחום עם הלוחות השניים. יונתן בן עוזיאל, מתרגם, שלקח משה רבנו את הלוחות השניים עם הלוחות השבורים והניחם בארון. במדרש הגדול מסביר את הפסוק: "ויקח (משה) ויתן את העדות אל הארון". שאלו הם לוחות העדות והמילה "את" באה לרבות ולהוסיף גם את שברי הלוחות הראשונים שנשברו והניחום בארון. הלוחות הראשונים היו רק שברים, ואם כן, מה היתה חשיבותם? לכאורה, גם קדושתם פרחה כפי שנאמר בפרקי "דרבי אליעזר" (פרק מ"ה), שהיו האותיות שנכתבו על הלוחות הראשונים פורחות ואז משה השליך את הלוחות ונשתברו, שנאמר: "וישבר אותו תחת ההר", ("כי תשא" - ל"ב, י"ט). בתלמוד הבבלי במסכת סוטה (מ"ב, ע"א), מוסבר כי היו שני ארונות ארון אחד יוצא למלחמה והיו בו שברי לוחות ראשונים, וארון שני נשאר בקרב המחנה והיה בו ספר תורה. לעומת זאת, יש גירסא בתוספתא, "סוטה" (ז', ט'), ומוסבר כי היו שני ארונות, ארון אחד יוצא למלחמה והיה בו ספר תורה, וארון שני נשאר במחנה והיו בו שברי לוחות. רבנן, ב"ירושלמי" מסבירים שהיה ארון אחד בלבד, שהיו בו שברי לוחות, וספר תורה ולוחות שניים. בתוספות הרא"ש בתלמוד הבבלי, מסכת "סוטה", כתב, שעד תקופת בית המקדש שבנה שלמה המלך, שברי הלוחות נלקחו למלחמה והלוחות השניים נשארו במחנה. אי לכך, מימי שלמה המלך ששרר שלום ואחווה בין האומות הוחלט ששברי הלוחות יושמו בארון עם הלוחות השניים, ולא היה בהם צורך לצורכי שמירה במלחמה. אשר על כן, מה כוחם של אותם שברי לוחות שלקחו אותם למלחמה ועזרו במלחמה לנצחון ישראל? אותם שברי לוחות דומים לאותו זקן תלמיד חכם ששכח תלמודו ובכל זאת צריך להיזהר בכבודו ובמעמדו כי יש זכרונות ימי גדולתו בחכמה, בבינה ובדעת התורה, כך לגבי הלוחות שנשברו, הם נזכרים ברישומם ובמעלתם הגדולה ובכוח קדושתם הרב. בלוחות הראשונים היו סגולות מיוחדות עפ"י הגמרא ("עירובין" ד', ע"א), ועליהם נאמר: "והלוחות (הראשונים) מעשה אלוקים המה והמכתב מכתב אלוקים הוא חרות על הלוחות", ("כי תשא"-ל"ב, ט"ז). אכן, אם לא היו משתברים הלוחות הראשונים לא היתה נשכחת תורה מישראל. רש"י מסביר: "חרות" משמע חקוק ואינו נמחק לעולם. הלוחות הראשונים היו אומנם שבורים אבל כוח קדושתם היה רב וגדול ובהם היתה השלימות הרוחנית המיוחדת שלמרות שהם שבורים הם איחדו את העם ביציאתם למלחמה להזכיר לעם את השבר שעבר עם ישראל ושזקוק הוא לרחמי שמים ולהצלחה במלחמתם. פרשת השבוע: "פקודי" חשיבותם של שיברי הלוחות הראשונים שהושמו בארון הקודש, ונלקחו לחזית בעת מלחמה עם "ויקח (משה) ויתן את העדות (לוחות הברית) אל הארון...", (מ',כ'). (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל).

15.3.2024

36