השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

ויקחו לי תרומה (שמות כה,א) לקראת הקמת המשכן ציווה הקב"ה על עם ישראל לתת תרומות שונות לצורך המשכן ועבודתו. ציווי זה נאמר בלשון הדורשת ביאור. הקב"ה מצווה: "ויקחו לי תרומה", ולכאורה היה מתאים יותר לומר: "ויתנו לי תרומה", שכן בני ישראל הם הנותנים ולא הלוקחים. שאלה נוספת מתעוררת לאור הפירוש "ויקחו לי" - "לשמי". כלומר, הנתינה צריכה להיות מכל הלב, לשם הקב"ה. והלוא אחת התרומות היא 'תרומת המזבח', תרומה לצורך קניית הקרבנות. ההלכה היא, שלוקחים תרומה זו גם בעל כורחו של האדם. מי שאינו רוצה לתרום בעבור הקרבנות, לוקחים ממנו בכוח ואפילו נוטלים את חפציו כמשכון. איך הדבר מתיישב עם הציווי "לי - לשמי"? בלי פניות שתי השאלות הללו מתורצות אחת בחברתה. כשנדייק בלשון הפסוק נמצא, שיש בו כפילות מסויימת. הקב"ה מצווה: "דבר אל בני ישראל, ויקחו לי תרומה, מאת כל איש אשר ידבנו ליבו". "בני ישראל", שאליהם מופנה הציווי, הם אנשים אחרים מכל העם, הכלולים ב"כל איש אשר ידבנו ליבו". הציווי נאמר לגבאי הצדקה, הגזברים, שצריכים לקחת את התרומה מהעם, ולכן גם נאמר 'ויקחו' ולא 'ויתנו'. ובעניין זה אומר הקב"ה, שלקיחת כספי הצדקה מאת העם צריכה להיות "לי - לשמי": מצד היהודי הנותן לא חשובה כל כך הכוונה, ובלבד שייתן את התרומה למקדש, אבל גבאי הצדקה הם צריכים לעשות את עבודתם לשם שמים, בכוונה טהורה, בלי פניות צדדיות. קבל האמת מכאן אפשר ללמוד הוראה גדולה בעבודת ה': כשיהודי הולך להשפיע על הזולת ולקרב יהודי לתורה ולמצוות, יכול הוא לחשוב שאין הכרח שפעילותו תיעשה "לשמי", לשם שמים. לדעתו, הדברים צריכים להיות לשם שמים כאשר מדובר בלימוד התורה ובקיום המצוות שלו עצמו, אבל כשהוא מדבר עם הזולת, הדבר החשוב הוא לכאורה עצם המעשה, שאותו יהודי יניח תפילין או יימנע מעבירה. אומר היהודי בליבו, אמנם עדיין אינני מבורר ומזוכך, ויש לי תחושה של התנשאות על הזולת, אבל מה זה עניינו "קבל האמת ממי שאמרה"! ניקיון כפיים מלמדת אותנו התורה, שאמנם השומע את דברי התוכחה אינו צריך לעשות חשבונות על מעמדו ומצבו של המוכיח, ועליו לקבל את האמת ממי שאמרה, אבל המוכיח צריך להקפיד שפעילותו תיעשה לשם שמים, בלי פניות צדדיות. אם חלילה מתערבבות פניות אישיות בפעילותו עם הזולת, גורם הדבר חיסרון לא רק בעבודתו האישית, אלא גם בהשפעתו על הזולת. רק כאשר עבודתו היא לשם שמים, "לי לשמי", הוא זוכה לשכר המובטח - "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". דת ומסורת גזברות לשם שמים מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה

כשאדם נותן מתנה, בלא חיבה ומאור פנים, מתרוקנת התשורה מתוכנה ויעודה, ותהיה המתנה יקרה ככל שתהיה. סבר פנים נאות ויפות מצידו של אדם, המעניק מתנה, מבטא הרגשה ותחושה שהינו שמח בשמחת חברו, בהצלחתו ובהישגיו. גם שאדם טרוד כל כך בבעיותיו האישיות, בעיות פרנסה, בריאות, חינוך ילדיו ועוד כהנה וכהנה, עליו להתרומם מחיי המעשה ולהקרין כלפי החברה בכלל והאדם בפרט. חשיבות רבה היא לארשת פנים שמחה, חיוך לבבי ומצב רוח טוב ומרומם, ממיס, באופן טבעי מהמורות ומכשולים הצצים וניקרים במהלך החיים. הערכים הנמצאים בבריאה דורשים לצורך קיומם, מחשבה רבה ותשומת לב, זמן, מאמץ ומשאבים, על מנת שאדם ייעשה שליח טוב בבריאה ויקויים בו הצו האלוקי: "ואהבת לרעך כמוך". העולם הזה, בו אנו חיים, הינו עולם המעשה, שבו האדם יוצר ופועל וצובר זכויות. המעשים הטובים, והמידות הטובות הינם ערכים שהם נעלים, העוסקים במידת העזרה, התמיכה והחסד. כוחם, ערכם ומקורם נובעים מכוחות נשגבים ונעלים, בהם משתתפים כוחות הגוף והנפש של האדם, ויוצרים הרמוניה בין החומר לרוח, בין הגוף לנשמה. החסד שבבריאה הוא היסוד לתיקון העולם, והמלט שמחבר את החברה האנושית והופכם לאגודה אחת. הפרנסה וכלכלתו של האדם נובעים ומוקרנים משמים, והכל נגזר וקצוב לו לאורכה של השנה, וכפי שנכתב במקורות: "מזונותיו של האדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה". אשר על כן, על האדם להחדיר לתודעתו שהכל בא לו משמים, אביזריו ורכושו ואין לו לאדם לחסוך או לקמץ בדבר שאינו שלו. תרומה- מלשון להרים, להפריש, לתת לאחרים, אם מדובר בכסף או בכבוד, בשבחים או בהתייחסות וכדומה. כל דבר שגורם ומעניק לאדם נחת רוח, זה נקרא תרומה מצד הנותן והכל מתוך רצון טוב, חיבה ואהבה. מידת הקמצנות הינה קשה ורעה, ונובעת מחוסר אמונה שפרנסתו וכלכלתו של האדם הם משמיים. האדם צריך להתבונן בטובו ובחסדיו של הבורא בעולם, על ההרמוניה הנפלאה בעולם הקסום, כאשר כוחות הטבע מופעלים בו במזיגה ובהתחדשות תמידית. על האדם להתבונן תדיר באור ובטוב שבעולם, במבט אופטימי וחיובי שבזולתו, וללמד עליו זכות, להוקיר ולהעריך, מעלותיו הנאצלות והברוכות, וכך גם הוא יתברך בכל הטוב המוענק לבריאה מהשמים. פרשת השבוע: "תרומה" יש לעשות את המצוות והמעשים הטובים, בשימחה, מתוך נדיבות לב ובמאור פנים. "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי", (כ"ה, ב'). (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל).

16.2.2024

36