השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת ברכות ה' בשפע גשמי

מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

ישיבתו של האדם בעולם הזה הינה זמנית וארעית, ורדיפתו אחר תענוגות החיים, הממון והתאוות מצטננות קמעה, כאשר במחשבתו עולות וחולפות הלכי רוח ותודעת יום המוות, הקרב ובא, במוקדם או במאוחר. לנגד עיניו של האדם עולה המחשבה, הנה יום מן הימים, ואולי ללא הודעה מוקדמת, יבוא הקץ, וגופו, שכל כך סמך ובנה תקוותו עליו, שלא יאכזבו, הנה יחדל לתפקד ויצטרך להיפרד מארץ החיים, ארץ שכל כך השתוקק לחיות ולהוסיף לחיות בה, עד בלי קץ ובלי די. אי לכך, האדם בימי חיותו חושב ומהרהר כיצד השנים חולפות ועוברות, הנה כי כן חלפה לה שנה ועוד שנה, האדם חושב ומסכם את השנה האחרונה שחלפה ביעף. האדם חוזר ונזכר באירועים שהתרחשו בה, מסיק מסקנות ועורך חשבון נפש. האדם אינו מסוגל להתעלם מהצללים שהעיבו על חייו בשנה האחרונה, ושחלקם עדיין טורדים את מנוחתו. אכן, מסכם האדם ואומר, כי השנה שעברה לא מכבר, לא היתה שנה קלה כלל ועיקר, גודש של אירועים התפרצו והעיבו על חייו. יחד עם זאת, בימים האלו של חשבון הנפש אנו מתעלים ומתרוממים משגרת החולין ומאפרוריות היום יום, מסתופפים יותר ויותר בעצרות של התעוררות לחשבון נפש. נוטים לעזור יותר לזולת. משהו משתנה בנו בפנים, אנו נוסקים מעלה, מתרוממים ועולים לרמה מוסרית גבוהה יותר, נעלה יותר. דוד המלך כותב בספר תהילים (כ"ד):"מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו". אכן, כולנו עולים בימים אלו בהר ה', ועלינו להתמקם שם, להישאר באותה רמה מוסרית - לא להכנע ולא לרדת. רק בנו תלוי הדבר, להמשיך את אוירת הימים הנעלים הללו למשך השנה כולה. אנו מבקשים מאת הבורא שנה טובה ומתוקה לכל בית ישראל. אנו מקווים בלב שלם וטהור כי נזכה לחדש ולשפר את מעשינו ולהתעורר מתרדמת הזמן, מתרדמת העולם הזה, וזהו אחד ממטרותיו של השופר בראש השנה, לעורר אותנו להיזהר ולהישמר שלא ניפול וניכשל במשך השנה. עלינו לשאוף לכך, שכל הרגשות הרדומים והחבויים הדועכים והשקועים שבתוכנו יתחדשו ויטעינו את מצבריהם הרוחניים ויהפכו לשלהבת מאירה ביתר שאת וביתר עוז, ולא חלילה יתנוונו ויתכלו וישקעו מטה מטה, במקום להעפיל מעלה-מעלה אל עולם הרוח והעשייה. עצתם של חז"ל היא, שלא להמתין ולחכות לעת מצוקה, לרגעים האחרונים של החיים, אלא לגלות את אותם הכוחות הרדומים מבעוד מועד. מבקשים מהבורא, תחל שנה וברכותיה "ויאמר ה' אל משה: הן קרבו ימיך למות", ("וילך" - ל"א, י"ד). "ויאמר ה' אל משה: הנך שוכב עם אבותיך", (שם, ל"א, ט"ז) (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל). פרשת השבוע: "ניצבים-וילך" ימי חיי האדם קשים וזמניים ואנו

״החודש השביעי, הקב"ה בעצמו מברכו בשבת האחרונה של חודש אלול; ובכוח זה מברכים ישראל את החודשים אחת עשרה פעמים בשנה״ אתם נצבים היום (דברים כט,ט) שבת זו שונה מכל שבת הקודמת לראש חודש, שכן בעוד בכל שבת שלפני ראש חודש מברכים את החודש החדש, הר בשבת זו אין מברכים את חודש תשרי. את סיבת הדבר ביאר רבנו הזקן, בעל התניא, בשם רבו, המגיד ממזריטש (ששמע זאת מהבעש"ט): "החודש השביעי, שהוא החודש הראשון לחודשי השנה, הקב"ה בעצמו מברכו בשבת מברכים, שהיא השבת האחרונה של חודש אלול; ובכוח זה מברכים ישראל את החודשים אחת עשרה פעמים בשנה". מהי ברכתו של הקב"ה? ברכה זו נאמרת בקריאת התורה של שבת זו: "אתם ניצבים היום". המילה "היום" מכוונת לראש השנה, יום ויהי =[ " הדין, וכמו שכתוב ויהי היום ובתרגום: "והוה יום דינא רבה יום הדין הגדול]. וכאן מבטיח לנו הקב"ה, שבראש השנה "אתם ניצבים", קיימים ועומדים, כלומר, "זוכים בדין". מכלל לפרט ברכה זו היא ברכה כוללת, ומיד אחרי הכלל באים הפרטים: "ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם... מחוטב עציך עד שואב מימיך". לאחר הברכה הראשונה והכוללת, מפרטת התורה את כל הסוגים שבעם ישראל, אשר כולם מקבלים את הברכה המיוחדת הדרושה להם. כל הברכות הללו מיועדות לתכלית אחת - "לעברך בברית ה' אלוקיך". כריתת ברית היא ביטוי של התאחדות, כאשר שניים הכורתים ברית ביניהם כאילו נעשים מציאות אחת. כך צריכה להיות ההתקשרות של עם ישראל לקב"ה יהודי צריך להרגיש, שהוא והקב"ה דבר אחד. המעשה עיקר המטרה המרכזית היא לתת לדברים ביטוי מעשי. ברכותיו של הקב"ה צריכות להתבטא בתוך העולם הזה הגשמי, בשפע גשמי, בהרחבה גשמית. כידוע, הדין של ראש השנה הוא בעיקר על ענייני העולם הזה ("אין אדם נידון בראש השנה אלא לענייני העולם הזה"), ולכן באה ברכת ה' דווקא בצורת שפע גשמי. כך גם בעבודת ה', העיקר הוא שהדברים לא יישארו במישור הרוחני, אלא יבואו לידי ביטוי מעשי. אמרו חז"ל: "המעשה הוא העיקר". לא הכוונות, יהיו הנעלות ביותר, הן העיקר, אלא דווקא קיום המצוות בפועל. לכן ההלכה היא, שעל ידי כוונה בלבד אי אפשר לקיים את המצוות, ואילו על ידי הקיום המעשי, אפילו בלא כוונה, יוצאים ידי חובה (אלא שיש צורך גם בכוונה, לשלמות המצווה). קוממיות על ידי עבודת ה' כדרוש, ובכלל זה עבודת התשובה, שעל ידה נעשית כריתת הברית עם הקב"ה, זוכים לקבל את ברכותיו של הקב"ה בשבת זו, ו"זוכים בדין", וחודש תשרי נעשה "המשובע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה". ובפשטות - ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, עד הטובה העיקרית והפנימית - הגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו, באופן של "ניצבים", כדברי הפסוק "ואולך אתכם קוממיות", בקומה זקופה ובקרוב ממש.

8.9.2023

48