השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

תשפ״ג

אנשי השנה

עושר תרבותי מבית היוצר של אשר כנפו

תרבות

יליד מוגדור. בראשית 88 אשר כנפו בן דרכו היה מחנך ועבד כמורה, כמנהל, וכמפקח משרד החינוך. הוא נשלח פעמיים לשליחות על ידי המדינה: פעם אחת לצרפת כשליח עליה, ופעם אחת כמנהל בית ספר יהודי בפאנמה. בצאתו לפנסיה החל קריירה חדשה. הוא הוציא מהמגירות את כתביו ערך והגיה והוציא את הספר הראשון "התינוק מאופראן”. ספר מותח מעניין ונקרא בנשימה אחת והוא תורגם למספר שפות. אחריו באו ספרים כל אחד נותן השראה 12 בשטף עוד לקרוא את הבא אחריו. הסופר הנכבד בעל דימיון עשיר והקורא יתרשם ויזדהה כאילו הסיפור מתרחש זה עתה. הספר "הפייטן, השתקן ומספר הסיפורים" הינו כולו פרי דימיונו והוא עוסק בתיאור חיי הקהילה במוגדור ודרך עליית גיבורי הספר לארץ ישראל. קריאה שוטפת של ספריו משלימה ומעדכנת את הידע של פאר היצירה וההסטוריה של יוצאי מרוקו ובעיקר של יוצאי א-סאווירא. (מוגדור) הסופר מוציא לאור את השנתון הדו-לשוני "ברית" כבר שנה והוא נשלח למנויים בכל העולם. 40 לפני מספר חודשים הוציא תירגום מאלף של 400- "משלי לה פונטיין" שנכתבו לפני כ שנה. ספר חובה בכל ספרייה ובוודאי בכל מוסד חינוכי. בקרוב מאוד, יצא לאור כנפו והאחרון שבהם ייצא לאור בימים הקרובים יחד עם ד״ר שלום אלדר, אשר עוסק בחקר המצבות במוגדור שבמרוקו יעקב ארגמן ) מילא בחייו 88( אשר כנפו שורה של תפקידים: בראשית דרכו היה מחנך, מנהל ומפקח במשרד החינוך הוא גם נמנה מבין מקימי ומנהלי התזמורת ספרים חיבר 13 האנדלוסית

ספרים. אשר כנפו 13 חיבר והוצאי לאור

ספר ענק פרי מחקרם של אשר וד"ר שלום שנה האחרונות על 20- אלדר. המחקר נערך ב המצבות במוגדור. לעיתים המצבה היא חידה שצריך לפענח ולעיתים זו דרשה, שיר או קינה. אומרים זה יהיה אחד השיאים בכתיבתו ברשימת ספריו תוכלו למצוא המעניינת. גם: "חזן בבית המרחץ" "מהן אותן מילים" "תה עם נענע" "גשם נדבות" האלבאום והפואמה, בשלוש שפות, של הספר "חתונה במוגדור" ולאחרונה כאמור, "נשימתו האחרונה״. "הכינור ואני"- עוד בתחילת נערותו התחיל כנפו במסע לארץ ישראל ורוב הספר נסוב על החיים בארץ ותוך כך מספר על מהלך שהותו בקיבוץ בכפר ובעיר. הקורא לא ישים לב איך הוא מובל מסיפור לסיפור ומאיזור גיאוגרפי אחד למשנהו , כשבכיפה משמשים מקומות עיקריים, בצרפת - מרסיי ומחנה 3 עולים ארנאס, במרוקו - מוגדור ומחנה עולים בקזבלנקה ובישראל קיבוץ כפר דרום, עיינות, ירושליים וכפר בתיה. כמובן גם

בעיר העולים לוד שם התחיל לעבוד בחפירת שוחות בנמל תעופה בן גוריון. והנה אחת האנקדותות בסיפרו "הכינור ואני. מארמון "שאטו דה ז'ולהאנס" בו שהה בדרכו , והסתובב 14 לארץ, נסע למרסיי , ילד בן כל היום כדי לקנות כינור. כשחזר לארמון לקראת ערב וכדי לא לחלל את יום כיפור קמ' לפני הארמון והמשיך 5 ירד מהאוטובוס כ ברגל ישר לבית הכנסת ללא סעודה מפסקת. רכישת הכינור היתה צעד ראשון למילוי מאווייו למוסיקה. למעשה הגשים חלום התשוקה למוסיקה הקלאסית והאנדלוסית כאחד. ובעצם הערגה למוסיקה נולדה עוד בבית בשמיעת בקשות ופיוטים. האיש חלם על כינור. חלם שהוא לומד כינור. חלם שהוא מנגן בכינור. אכל מוסיקה קלאסית ושתה מוסיקה אנדלוסית. האיש פשוט - אכול מוזיקה. בקיצור סופר, אומן . מחנך כל המגוון התרבותי-חינוכי. כמו כןף כנפו נרתם להקמת ולניהול התזמורת האנדלוסית בזמנו.

8.9.2023

22