השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת לרומם את הארציות

מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

יש אדם שהוא סמל ההצלחה והברכה, והשעה "משחקת" לו, ויש אדם שאינו מוצלח, הוא שפל ובזוי, וגם שוקע בחובות ותלותו באחרים. השליליות בחיים הינה מדכאת, עצובה וקודרת, לעומת זאת, החיוביות משמחת, מחממת את הלב ומשרה אווירה טובה ונינוחה. האדם הטוב והמוצלח צריך לשמש דוגמא לכל החברה בכללותה, ועליו לתת מעצמו, למען הפרט והכלל, תוך רדיפה אחרי הליכות נאות, עשיית מעשים חיוביים נעלים ומבורכים, וכך לחזק את חוסנה של החברה על כל מרכיביה. יש אדם ונסיונו בחיים הוא בעוני ובדלות ויש אדם שנסיונו בעולם מתוך רווחה ועשירות. אי לכך, התורה מצווה את האדם לעשות את המצוות מתוך שמחה והתרוממות הנפש, וכך לעלות ולהתעלות מכל הבחינות. המידות הרעות שגורמות לאדם דכאון ולאי שביעות רצון, הרי הן המידות: הקנאה, התאווה והכבוד שגורמות לאדם צער וייסורים וכדברי המשנה: "...מוציאים את האדם מן העולם", ("אבות"-פרק ד' משנה כ"א). בעולם מצויים שני עולמות הרחוקים במצבם זה מזה, עולם של אור, זריחה ושמחה, ועולם של חושך שקיעה וצער. מצד אחד עצב וכאב, צער ותוגה, ומאידך, התרוממות וזוהר, אושר ונחת. והאדם העומד מול הבריאה אינו יורד לסוף עומקם של תעלומת החיים, מסתריהם וסודותיהם. השאלה הניצבת האם יצליח האדם, לקום ולהתרומם, היצליח לזכות באור ולגרש את החושך שפעמים עוטה עליו ומייסרו? בהקדמת ספר "חרדים" נכתב כי המקובל האלוקי האר"י הקדוש זצ"ל גילה שכל מה שהשיג ברוח קודשו היה הכל בשכר זה שהיה שמח בחלקו וראה את העולם באור החיובי והנאצל, ואכן, התורה באה ומציינת לאדם: "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך", (כ"ו, י"א), ואז בדרך זו תשרה הברכה במעשי ידיו של האדם. מצאנו במקורותינו מקרים חריגים של עוני ודלות קשים. מסופר בגמרא על רבי יהודה עלאי ואשתו שהיו מאושרים ושמחים בחלקם, למרות שהיו כה עניים עד כדי כך שהיה להם מעיל אחד משותף, שכל אחד מהם לבש אותו, בצאתו מן הבית. פעם אחת גזרו חכמים תענית ציבור, ובאו כל חכמי הדור לבית המדרש, רק ר' יהודה בר עלאי, לא בא. אמר אחד האנשים: בודאי אין לו מעיל, לכן לא בא לבית המדרש. שלח לו ר' יהודה הנשיא מעיל, וביקשו לבוא לבית המדרש ענה ר' יהודה בר עלאי: "לא אקח את המעיל ממך, עוד מעט תשוב אשתי ואלבש את מעילי". "כי תבוא" פרשת השבוע: יש אדם שגורלו ומזלו הוא בעוני, בצער ובדלות, ויש שמזלו שפר והוא בשפע, ברווחה ובעשירו "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב", (כ"ח, מ"ז). (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל).

מצוות 'ביכורים' מסמלת את יחסי הגומלין כמשמעותם בראשי התיבות של חודש אלול: "אני לדודי ודודי לי". כשתבוא אל הארץ ותתן ביכורים תזכה לסיוע "אשר ה' אלוקיך נותן לך". והיה כי תבא אל הארץ (דברים כו׳,א׳) פרשת השבוע נפתחת במצוות הביכורים. הציווי על המצווה הזאת מבטא את כללות עבודת האדם בעולם. התורה אומרת: "כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך, ולקחת מראשית כל פרי האדמה... והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם". בראש ובראשונה יודע יהודי, כי השפע שמניבה לו האדמה מגיע מהקב"ה - "אשר ה' אלוקיך נותן לך". הקב"ה הוא הנותן לאדם את הברכה ואת הכוח. תפקידו של האדם הוא "תבוא אל הארץ", לקלוט ולקבל את השפע האלוקי, ואחר כך לעשות ממנו 'ביכורים' לה'. מקללה לברכה הדגש במצוות הביכורים הוא, שהאדם לוקח את המציאות התחתונה - 'ארץ' - ועושה ממנה 'ביכורים'. הוא נוטל את "ראשית כל פרי האדמה", מהמובחר שבפרי הארץ, ומעלה אותו לפסגת הקדושה. מעלתה הגדולה של מצוות הביכורים היא גם בכך, שעל-ידה מתהפכים הדברים השליליים לחיוב. בתפילה שאומר מביא הביכורים הוא מבקש מהקב"ה: "השקיפה ממעון קדשך מן השמים, וברך את עמך ישראל". הביטוי "השקיפה" בתורה מסמל בדרך כלל קללה, וכאן הופך יהודי אפילו את הקללה לברכה, ועושה מה"השקיפה" מקור של ברכה ושפע. סיוע מלמעלה כאמור, מצוות הביכורים מבטאת את כללות עבודת האדם, אך במיוחד יש לה קשר לחודש אלול, שבו אנו עומדים עתה. ראשי התיבות של 'אלול' - אני לדודי ודודי לי", וזוהי גם העבודה הרוחנית הנדרשת בחודש זה. בראש ובראשונה נדרשת מהאדם פעולה עצמית - "תבוא אל הארץ". כך גם בעבודת חודש אלול: "אני לדודי" - פנייה של האדם ("אני") אל הקב"ה ("לדודי"). כאשר האדם פונה אל הקב"ה ועושה את עבודתו, בא הסיוע מלמעלה - "אשר ה' אלוקיך נותן לך". ובעבודת אלול - זהו הסיוע שמקבל האדם בדמות השפע האלוקי שהקב"ה מרעיף עליו ("דודי לי"). הרצון האמיתי בחודש אלול מאיר עלינו הקב"ה בי"ג מידות הרחמים שלו, שהיא הארה אלוקית נפלאה, שמעניקה לאדם כוח לגלות את האמת הפנימית שלו. זוהי "הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך". 'ארץ', אומרים חז"ל, היא ממשמעות רצון. הקב"ה נותן ליהודי כוח לגלות את ה'ארץ' שלו - את הרצון הפנימי והאמיתי שבקרבו. כשיהודי נוטל את הכוחות הללו ומשתמש בהם בפועל - "וירשתה וישבת בה" - כי אז הוא מסוגל לרומם את כל מערכת החיים הארצית ולהעלות ממנה 'ביכורים' לה'. זו ההכנה לקראת השנה החדשה, שבה נזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה.

1.9.2023

36