השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

כשתבוא הנחמה, היא תביא לא רק שלמות של הבניין הגשמי, אלא גם שלמות של ההארה האלוקית הרוחנית השבת שלאחר תשעה באב היא הראשונה משבע שבתות הנחמה, ובה קוראים את ההפטרה הנפתחת במילים: "נחמו נחמו עמי". חז"ל מסבירים, למה נאמרה הנחמה בלשון כפולה ("נחמו נחמו"), שכן "חטאו בכפליים... לקו בכפליים... ומתנחמים בכפליים". במקום אחר אומרים חז"ל: "לפי שמצוותיה כפולות, נחמותיה כפולות". הכפל הזה דורש ביאור. מהו חטא כפול, עונש כפול ונחמה כפולה? אפשר לדבר על חטא קטן וחטא גדול, עונש קטן ועונש גדול, אבל מהו חטא כפול ועונש כפול, וממילא גם נחמה כפולה? ועוד, מה פירוש המושג "מצוותיה כפולות"? שני ממדים כשהתורה מדברת על כפל, הכוונה היא לשני ממדים. ואכן, הדבר שמאפיין את חיי היהודי, את התורה ומצוותיה, את החורבן ואת הנחמה, הוא שני הממדים שיש בהם - המימד הגשמי והמימד הרוחני. יהודי מורכב משני הממדים הללו - מגוף ומנשמה. שניהם יחד יוצרים מציאות אחת של יהודי. שלמותו היא כאשר שני הממדים הללו שלמים - כשהוא עובד את ה' הן בגופו והן בנפשו. גם המצוות מכילות שני ממדים אלה: יש בכל מצווה הצד הרוחני שבה - הכוונה והרגש שבה - ויש הצד הגשמי שבה - הדרך שבה מקיימים את המצווה בפועל. תוכן כפול זו כוונת דברי חז"ל: "מצוותיה כפולות". בכל מצווה יש תוכן כפול - צד רוחני וצד גשמי. כאשר חז"ל אומרים שבני ישראל חטאו בכפליים, הכוונה שהם חטאו בשני הממדים הללו - הם פגמו הן בצד הגשמי של התורה והמצוות והן בצד הרוחני-ערכי שבהן. כתוצאה מכך, גם העונש היה כפול והחורבן התבטא אף הוא בשני הממדים הללו - חורבן גשמי וחורבן רוחני. יכול היה להיות מצב של חורבן גשמי, אבל ברוחניות היה נשאר האור והגילוי. אולם הם "לקו בכפליים" - לא רק בחורבן הגשמי, אלא גם בהסתר רוחני. שלמות של משיח גם בית המקדש הכיל שני ממדים אלה. מצד אחד, היה המקדש בניין גשמי, בעל מידות מוגדרות ומוגבלות. ומצד שני האיר בו אור אלוקי אין סופי. החורבן פגע לא רק בבניין הגשמי, אלא גם בהארה הרוחנית, ולכן זו מכה כפולה. וכאשר תבוא הנחמה, תהיה אף היא נחמה כפולה, בשני הממדים הללו. הנחמה תביא לא רק שלמות של הבניין הגשמי, אלא גם שלמות של ההארה האלוקית הרוחנית. שלמות כפולה זו תושג על-ידי המלך המשיח, שנשמתו היא הנשמה הכללית והכוללת של כל הנשמות, נשמה שיש בה כל השלמויות. לכן המשיח יביא נחמה כפולה ושלמות בכל המובנים, ומזה תבוא השמחה הגדולה והשלמה של הגאולה, שתבוא בקרוב ממש. דת ומסורת (הפטרת השבת, ישעיה מ,א) נחמו נחמו עמי מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה

החיים הינם מלאי תהפוכות ושזורים עליות ומורדות, מצבים נוחים ומצבים קשים, והמשימה היא לדבוק באהבת ה' ובאהבת הזולת בכל המצבים בהם חי האדם. האדם שונה הוא משאר בעלי החיים. באדם טבועים רגשי אהבה והערכה והוא מצווה לאהוב את ה' "בכל לבבך ובכל מאודך" ולנצל את התכונה המיוחדת הזאת למען הפרט והכלל. יחד עם זאת, על האדם לשפוך לפני בוראו שיח ותפילה, שתהיה ראויה והגונה, רצויה ומקובלת. מוקף האדם ביסורים שונים האופפים את נפשו והוא שואל את עצמו כיצד להתמודד ? כיצד לדבוק באהבת ה' ובאהבת הרע גם כאשר קשה לו ? אי לכך, על ידי תפילה הבאה ממעמקי ליבו זוכה האדם שהוא נזר הבריאה להגיע לתובנות רוחניות, נעלות, לעומקם ולהבנתם. באותו זמן, האדם מקבל שכר וגמול וכמו כן, נעשה נחת רוח לבוראו. גדול הוא כוחה של התפילה שיש בה כדי לשנות את מזלו לטובה, ואפילו אם נגזר עליו חלילה להיפך. על כך כותב רש"י ("שבת" - קנו, א'): "על ידי תפילה וזכות משתנה מזלו (של האדם) לטובה". אל האדמו"ר רבי יהודה צבי מסטרטין נכנס אחד מזקני החסידים שנודע כלמדן מובהק ובעל מידות טובות. פנה החסיד לאדמו"ר וביקש סגולה מיוחדת שעל ידה יגיע לאהבת ה' כפי שנצטווינו בתורה. השיב הצדיק בקול נרגש כי הסגולה לאהבת השם היא להרבות באהבת ישראל, שכן מצוות "ואהבת לרעך כמוך" היא בבחינת פתח ופרוזדור למצוות, "ואהבת את ה' אלוקיך". נאמר בפרשתנו: "ועשית הטוב והישר", דהיינו בכל מעשה ומעשה על האדם, לבדוק, לחשוב ולהרהר כיצד להתנהג, וכיצד לפעול לטוב ליושר ולרעות טובה ואף להשתדל לנהוג בין אדם לחברו, לפנים משורת הדין. הרמב"ם עונה על השאלה כיצד יוכל האדם להגיע לדרגה זו של אהבת ה' ? "הדרך לאהבתו ויראתו (של ה') בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, וכמו שאמר דוד עליו השלום ? "צמאה נפשי לאלוקים לא-ל חי", (רמב"ם - "יסודי התורה", פרק ב', סעיף א'-ב'). סיפר אבי מורי הרב משה כהן שאולי מחבר סדרת ספרי הבש"ם - יקיר העיר והחינוך הדתי בישראל: האדם בשנותיו יודע מעלות ומורדות. ויש אשר סובל אובדן ומפלות, ובכל זאת עליו ללכת קדימה ולעשות בזמן שניקצב לו לחיות מיטב מאמציו לעלות ולהתעלות וזאת במרץ ובהתלהבות, ובכל גיל לצמוח ולטפח עצמו ולהשתדל ולעשות מה שכן הוא מסוגל לעשות, ולא לאבד תקווה ולמצוא את המשמעות של החיים. הוסיף ואמר אבי ז"ל, לא צריך לשהות בבית חולים כדי לדעת סבל ויסורים, אי לכך, גם גורלם של אנשים טובים אפופים ומסובבים בסבל, במכאוב ובצער, ובכל זאת, על האדם לאהוב את הבורא ואת רעהו ולשבח את האל על אף קשייו בחייו. אשר על כן, איך אפשר שלא נאהב את הקב"ה, באשר כמה טובות השפיע עלינו, שמר עלינו בבטן אימנו, ברא עולם ומלואו שנהנה ממנו, עולם יפה ונהדר, כמה חכמה הושקעה בתוכה ובתוכינו, ועל כל איבר ואיבר בגופינו. אם כן, איך נוכל לא לשבח, לרומם ולאהוב את יוצרנו ובוראנו? פרשת השבוע: "ואתחנן" האדם שונה משאר בעלי החיים ובו טבועים רגשי אהבה, הערכה וחמלה, ויש לכוונם להטבה לברואים. "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך", ("ואתחנן" - ו', ה'). "ואהבת לרעך כמוך", ("ויקרא" - "קדושים" י"ט, י"ח). (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל).

28.7.2023

36