השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

ארזואן ז"ל וכן הלאה עוד כמה אנשים שזכרתי את שמותיהם ומקומותיהם. בית הכנסת מעוצב בצורה מיוחדת קשתות 2 מחומש / משושה עם בנויות בתוך מרחב בית הכנסת, המושבים שגם הוסרו היו בנויות בסמוך לכל קירות בית הכנסת ונקראו בזמנו: "א-תכאנאת". (כ' שנה ביקרתי 40- דגושה) לפני כ ואז היו תושבים שגרו בבית הכנסת, מאז מלקי מוחמד השישי יצר מנהג מכובד אחר לכל בתי הכנסת ובתי העלמין. כיום הוא ריק. לגלילי ולי יש חלום לבנות באותן המידות ובאותה צורה את בית הכנסת באשדוד לחוד או מצורף לבית כנסת מודרני גדול. זו תהיה אטרקציה שיבואו אליה מכל הארץ ומהעולם. ימים יגידו. בכל אופן חברי למסע הזה מנחם גלילי התלהב וזו פעם שנייה שהוא מבקר בבית הכנסת ובכפר. הכל עניין של תקציב, רצון והתגייסות לנושא. יש לציין שרוב היהודים הגיעו כפרים, 500 - שנה ל 2500 לפני מלבד כעשרת אלפים שהגיעו למרוקו מגירוש ספרד ופורטוגל לערים. והפלא הוא איך הם חיו ללא שום תנאים שמוכרים היום. אבל היה להם הכל וגם שמרו על ההלכה ככתבה וכלשונה בספרים בהם למדו מדור לדור. התאורה בבית הכנסת מחלון תקרה ממנו השקיפה השמש ביום בלילה השתמשו בנרות או בשפופרות מחרס מלאות בשמן ובפתיליות (קנדיל) שהדליקו ושמו בתוך כוכים בקירות כמו בתמונה. הכניסה לבית הכנסת היתה נמוכה מ' וגם 1.70 בערך גובה של מדלגים על מדרגה כלפי מטה. מכאן שרכנו את דרכנו לעיירה תרגליל מקום קבורתו של הצדיק רבי מכלוף בן יוסף אביחצירא ראשון בשושלת שהחלה לפני שנה. בעיון במפה גילינו 300- כ כביש סלול ומסומן כשביל היישר לכיוון איזור תאפיללת -ארפוד. הנסיעה בכביש הזה שכולו מדבר סהרה אמיתי דומה שהכביש הוא פרטי שלנו לא היתה נפש חיה במשך מאות קילומטרים. החלטנו לישון ב א-רשידיה. התוכנית היתה להשכים קום להגיע לעיירה בודניב שנמצא דרומה יותר מרחק

לא היה אף קבר ולא מצבה בשטח בית העלמין. איתני הטבע ושוד המקומיים שיטחו את הקברים והמצבות שהיו בנויות מטיט ומקש וכל מה שנותר מהם היו אבנים ואדמה חומה

כוח להדלקת נר תאורה בבית הכנסת

במרוקו. זאת במצוות המלך ובמימונו - המלך מוחמד השישי. בהתרגשות עצומה ובקול ניחר ערכתי אשכבה לנפטרים הקבורים במקום. דא עקא לא היה אף קבר ולא מצבה בשטח בית העלמין. איתני הטבע ושוד המקומיים שיטחו את הקברים והמצבות שהיו בנויות מטיט ומקש וכל מה שנותר מהם היו אבנים ואדמה חומה. אבל ההתרגשות לא פסחה על דמיוני - כאילו עמדתי מול סבי " סלימן" וסבתי "שמחה" מצד אבי, וסבי "מכלוף" מצד אימי שלא הכרתי מעולם וערכתי אשכבה לכולם, כאמור עם דמעות שזלגו מעיניי כאילו נפטרו זה עתה. יש לציין שאת השער ובית הדלקת הנרות הוקמו לפני כשנתיים על ידי חברנו מאיר חזוט שיחי'. נערך סרטון בו נראה מנחם גלילי מתרגש ומודה למלך מרוקו על אדיבותו ונדיבותו לבניית חומות מקיפות של בתי העלמין במרוקו. מכאן לבתי הכפר. ולבית הכנסת. השתנה 5 הכפר לפי זיכרוני מגיל בתכלית השינוי. פתאום יש כבישים יש מים בברזים יש חשמל ממש קשה להאמין. נכנסנו לבית הכנסת שכמובן מכובד וריק מאדם. מה שהסירו ממנו היתה התיבה וארון הקודש שהיו בנויים מטיט וקש. זכרתי איפה ישב רבי שלמה חזוט זצ"ל -רב חזן ושוחט של הכפר ושל כפרים אחרים. בסמוך אליו ישב אבא שלמה

התיבה של שליח הציבור בנוייה מטיט

לאחר מכן התיישבנו לארוחת בוקר ומכן הנסיעה הארוכה ביותר. נסענו לכפר בזו, מרחק ק״מ, כאן חיכתה לנו 400 של הרפתקה. מגיעים למלון היחיד דרך שבילים מסוכנים תוך ירידה מטר לעומק עד לנהר 500- של כ שעל שפתו הוקם המלון. במלון מיטות ואולם לקבוצות 30- כ שישנים על 120 עד 80 בנות מזרונים. במלון היתה בריכה שהתענגתי לשחות בה יחידי. בינתיים עזרו לנו להדליק פחמים על כלי שנקרא "אל-מזמר" שמנו 3 את הסטייקים שנשמרו בקרח ימים בצידנית, ברשת חדשה שהבאנו ממרקש והנה ארוחת ערב כיד המלך. בבוקר התעוררנו למלון ללא מים בגלל הפסקת מים איזורית. לא היו מים בברזים. וזו הפאשלה היחידה שפקדה אותנו לאורך כל המסלול. בבוקר מנחם ערך לי סיור בכפר בזו שהיה מאופיין בגבעותיו. מסופר שהיהודים התבודדו על גבעה וכשהמוסלמים התקרבו אליהם בבנייה הם עזבו לגבעה אחרת וכך נוצרו יישובים יהודיים בלי שהיו סגורים במה שנקרא

ק"מ. 80 קילומטר וחזרה 80 של אגב בעיירה בודניק הרחוקה מקזבלנקה כתשע מאות ק"מ, נשלח חברי מנחם גלילי כשהיה ללמד יהדות, בזמנו 16 בגיל זה היה כפר קטן סמוך לגבול אלג'יריה. בסיור בבית העלמין יצרנו קשר עם ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי ובשיחה איתו התרגש עד מאוד כשהדלקנו נר וערכנו אשכבה לעילוי נשמתה של סבתו מרת פריחה אזרוואל בת רבי מסעוד אביחצירא. ניסינו לאתר קברו של רבי אברהם חזוט סבו של מאיר חזוט אך לא היו מצבות ושמות על רוב הקברים. בשיחה עם מוריס אמויאל איתרנו את קיברו של סבו וזה היה צמוד לביתן בו קבור רבי אבא אבוחצירא זצ"ל. ביציאה מבודניב נסע לכפר תולאל, שם קבור רבי יצחק 80- אביחצירא. אורך הכביש כ קילומטר. כאן ערכנו אשכבה לרבי יצחק והתחלנו בברכות לבני משפחותינו ולמס' חברים מבית הכנסת רשב"י. סרטונים של הברכות נשלחו לכל אחד בוואטסאפ.

15

14.7.2023