השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

בפרשתנו מסופר על בלעם הרשע, נביא הגויים, שזמם לקלל את ישראל, והקב"ה הפך את הקללות לברכות. אך בסופו של דבר יעץ עצות כיצד להחטיא את ישראל, ובגלל זה חטאו רבים מבני ישראל ומתו במגפה. בתחילת שנות המדבר ארב אויב אחר לישראל, מתוך מטרה למנוע מהם לקבל את התורה. זה היה עמלק, המסמל חוצפה והחדרת קרירות בעבודת ה'. בעקבות זאת הורה הקב"ה למשה "צא הילחם בעמלק", ומאז הוטל עלינו לזכור את מעשיו הרעים ולמחותו. צירוף מילים כתוב בספרים, ששני הרשעים הללו קשורים קשר הדוק. הדבר נרמז אף באותיות שמם: כשכותבים 'בלעם' ו'עמלק' בשתי שורות, כש'בלעם' למעלה ו'עמלק' מתחתיו אפשר לקרוא את המילים 'בלעם' ו'עמלק' הן מימין לשמאל הן מלמעלה למטה (כאשר שתי אותיות מופיעות בשורה העליונה ושתי אותיות בשורה התחתונה). התשובה לרוע המיוצג על ידי בלעם ועמלק היא יראת ה' ואהבת ה'. גם שתי המילים הללו קשורות זו לזו באותה מתכונת כשכותבים 'יראה' ו'אהבה' בשתי שורות, כש'יראה' למעלה ו'אהבה' למטה, אפשר לקרוא את המילים הללו הן מימין לשמאל הן מלמעלה למטה. מרגיש 'מיוחס' עמלק ובלעם היו מסוגלים לפגוע בעם ישראל, משום שהייתה להם קרבה משפחתית למקור חוצבו של עם ישראל. עמלק הוא צאצא של עשיו, ועל-כן הרגיש שיש לו הזכות לחוות דעה בענייני אמונה, בהיותו נינו של יצחק אבינו ובן נינו של אברהם אבינו. גם בלעם מוצאו מלבן הארמי, ועל-כן הרגיש גם הוא שיש לו קשר לבני ישראל, שנולדו מבנותיו של לבן. הדרך להתמודד עם עמלק ולבן אינה על-ידי ליבון הטענות שהם מעלים והתחשבות ב'ייחוסם'. יש לבחון דבר אחד אם דבריהם עולים בקנה אחד עם דבר ה' הכתוב בתורה. המודד היחיד בעבורנו הוא התורה, ולא 'ייחוס' כזה או אחר. אם הדברים מתאימים לדברי התורה, יתקבלו ממי שיבואו, אפילו מבלעם ומעמלק, ואם לאו אין לנו כל עניין בהם. בלי הרגשה עצמית אך כיצד מבחינים בוודאות אם הדברים מתאימים לדברי התורה? הלוא האדם עלול להטעות את עצמו ולחשוב שדבר-מה משרת את התורה, בשעה שהאמת הפוכה? לשם כך יש צורך ביראת ה' ובאהבת ה', והיראה צריכה לבוא לפני האהבה. כשיהודי חדור בגישה זו, אין הוא חש את מציאותו העצמית, אלא הדבר האחד והיחיד שמנחה אותו הוא הרצון האלוקי. כשהוא חדור יראת ה' ואהבת ה', אין לו מה לחשוש מפני עמלק ובלעם, והוא יכול לעמוד כנגדם ולנצחם. דת ומסורת יראה ואהבה כנגד בלעם ועמלק מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה

בלעם אינו יכול לקלל את ישראל כפי שהתבקש מבלק, באשר, אינו רואה בעם חסרונות ופגמים אלא רק את מעלותיו, זכויותיו ומצוותיו, ועל כן, עם ישראל מבורך ומוגן, וראוי לברכה ולשבח. בלעם ראה שלושה יסודות חשובים שהתברך בהם עם ישראל, והם: אי ההתבוללות, ועל כך אמר: "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (כ"ג, ט'). את האמונה של ישראל בבורא, ולכן אמר: "לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל" (כ"ג, כ"א). וראה את האחדות והשלום ואמר: "מה טובו אוהלך יעקב משכנותיך ישראל", (כ"ד, ה'). בלעם גם הבין שלא יוכל לקלל את ישראל, באשר הקב"ה לא רואה את השלילה שבישראל ורואה רק את החיוב והמצוות שבהם. יחד עם זאת, ה' מביט ומתחשב גם במצוות ובמעשים הטובים העתידים להעשות על ידי עם ישראל במשך הדורות, וזוקף מצוות אלו כאילו כבר נעשו והתקיימו, ולגבי עבירות שייעשו בעתיד, אין הקב"ה זוקף לחובת ישראל. אי לכך, בלעם מגיע למסקנה כי לא יוכל לקלל את ישראל באשר הקב"ה הופך את הקללה לברכה, כנאמר: "מה אקוב (איך אוכל לקלל?) לא קבה א-ל (לא קילל הקב"ה) ומה אזעום לא זעם ה'", (כ"ג, ח'). בלעם ראה את מעלותיו וערכיו, של עם ישראל השרוי בסדר מופתי וכן ראה את צניעותו וענוותנותו, ועל כן הבין שלא תחול עליו קללה. ואכן, כשראה בלעם שאינו יכול לקלל, לכן התחיל לשנות מגמתו והחל לברך את ישראל. אשד כל כן, גם אנו אל לנו להתבונן במגרעות ובחסרונות של זולתנו וכנגד זאת, לראות את החיוב והמעלות שבהם. הקב"ה מרבה להיטיב עם בריותיו למרות שפעמים רבות אינם ראויים לכך, וכל זאת, כי רחמיו של הבורא הינם גדולים ואהבתו לבריות הינה מרובה וכן שהקב"ה צופה הדורות ואת העתידות, ביודעו שאותם בריות עוד יחזרו למוטב וייטיבו דרכם. אשר על כן, על האדם ללמד זכות על זולתו ולהשתתף בשמחתו ובצערו. על כך נאמר לגבי הקב"ה לא הביט "אוון ביעקב" - לא ראה ה' חטאים בישראל באשר "ה' אלוקיו עמו" - עם העם. לאחר מכן, שואל בלק את בלעם מה יהיה גורלו של עם ישראל כשימות משה מנהיגם הדגול, איש האלוקים? ועל כך עונה בלעם לבלק: המנהיג הבא של ישראל, (יהושע בן-נון) אף הוא מנהיג גדול ורב עוצמה, באשר כשיגיע לעיר יריחו ואי אפשר יהיה לכובשה בכניסה לארץ, הרי שאז המנהיג יריע בתרועה וחומות יריחו יקרסו כנאמר:"הי אלוקיו עמו ותרועת מלך בו", (כ"ג, כ"א). פרשת השבוע: "בלק" יש לראות את הטוב והחיוב שבזולת וללמוד מהבורא שמתוך אהבתו לישראל אינו מתבונן בחטאיו ובפגמיו. "לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו", (כ"ג, כ"א). (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל).

30.6.2023

34