השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

בס"ד

נתקעתם עם בקבוקי יין מתוק או ליקרים ישנים?

הרווחתם!

נשמח לקנות אותו ואתם תוכלו לפנות מקום...

מתוך הטרגדיה - צמחה. אילנית, השבוע

1977 מתוך כתבה ב״השבוע באשדוד״ בשנת

את הטרגדיה או את עצמי? כן, בעקבות מה שקרה יכל להיות קלקול בחיי ובחרתי שלא. בחיים שלי יש מקום לכולם. אני לא יודעת ולא שופטת." ש. מאין הכוחות והחוזקה לחיות כך בקשר טוב עם המשפחה שלו? "לא בחנתי מעולם את הסיפור הזה בעיניים של רוע. לא הייתי שורדת אם זה היה ככה. הרוע מפיל, שובר, משקיע. גורם לאיבוד שליטה. לקחתי את ההגה לידיים שלי והחלטתי לחשוב מה עושים עכשיו ברגע הנתון גם אם כולנו שונים. יש בינינו חיבור וקשר אמיתי. כבוד וגאווה. כשיש את הקשר, את המקום של החיבור הנכון בלי להביט לאחור על מה שהיה, זה המקום המצמיח. עלינו לבחור איך לא לנהוג. ואין ספק שהעולם שלנו צריך שלום. במיוחד בתקופה כזאת. עיזבו אתכם מכעס ומריבות, חישבו על נקודות שיא וצמיחה."

ש. הילדים שלך מכירים את הסיפור שלך מהעבר? "הגדולים כן, כי ביקשו שאספר להם לאחר שנחשפו לפרטים. וסיפרתי הכל. הקטנות עוד לא, כי מאוד חשוב לי להגן על הבנות שלי, להעביר את המידע הקשה בדרך הנכונה להן". ש. ובכל זאת, את לא אומרת לעצמך שלולא האלימות של אבא, היית גדלה עם אמא?? "לא. יכולנו להיות במקום של לחפש אשמים, אבל חשוב לבחור במקום של שלום, גם עם הצד של אבא, גם עם הצד של אמא, גם עם חילונים, גם עם דתיים. אני בוחרת לבחור במקום מואר. גם הפטירה שלהם היא במוצאי שבת פרשת קורח בה מסופר על מחלוקת ופילוג, אבל אנחנו בתקופה כזו שבה כדאי לבחור בשלום בצמיחה. לומר לעצמי- מכל דבר אני אצמח. כל אחד צריך ויכול לבחור להיות במשבר או להשפיע על המציאות? להנכיח

לפרטים: יעקב טל'/ווצאפ : 052-7111421

17

30.6.2023