השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

רות מזרחי

לא הסתדרו, באותו יום כנראה התקוטטו בבית ואבא זרק את אמא מהמרפסת. זה הסיפור שאני גדלתי עליו, בפועל אני לא יודעת באמת מה היה. אחי היה שם והוא העיד שזה מה שראה, ואיך שאמא שלי מתה. אני יודעת שאבא נעצר והייתה חקירה ומכונת אמת, וכנראה שהסתבר משהו אחר ולכן לא נכנס לכלא. הוא ניסה להיות איתי בקשר במשך השנים והמשפחה לא הסכימה. אבא בעצמו קפץ 16 כשהייתי בת מהמרפסת בקומה רביעית בביתו ברובע ו' ונפטר גם הוא". ש. איזו ילדות את זוכרת? "ילדות טובה אצל סבא וסבתא שמסרו את חייהם עבורנו. גדלתי אצל סבתא שרה מושיאשוילי ז"ל, דתיה אדוקה, וסבא פנחס בוריה ז"ל שהיה ניצול שואה, מרוחק מהדת, והם חיו ביחד בהרמוניה נהדרת. המשפחה גוננה עליי בקנאות, לא סיפרה הרבה, נתנו לי לגדול בשלווה, שתהיה ילדות רגילה עד כמה שניתן עם אחי דני. אך ברור שהיה לנו חוסר מאוד משמעותי". ש. באיזה גיל נחשפת לסיפור שלך? "זה תמיד ליווה אותי. אי אפשר לברוח מדבר כזה. אשדוד הייתה אז ממש שכונה, לא כמו היום. כולם דיברו על זה שאני יתומה ואבא הרג את אמא ובגלל זה אני אצל סבתא". ש. הם הופתעו ממה שקרה? "כשאבא הרג את אמא אף אחד לא הופתע כי הייתה שם הרבה אלימות ביניהם, למרות שהוא ממש בן טובים, בן לאחת המשפחות הטובות בעדה הגרוזינית ובשנים האחרונות זכיתי להכיר אותם". "כבר בילדות ובנעורים. הייתי ילדה שגדלה ומתחרדת, ולא עושה צבא מטעמי דת, נעשיתי אדוקה, אם כי לא קיצונית ויכולתי לשמור שבת גם כשכולם מולי ראו טלוויזיה. היה לי תהליך יפה ובריא, זו הייתה דרך עמוקה ש. מתי התקרבת לדת והפכת חרדית?

האישה המרשימה שראיינתי השבוע מוכרת לרבים כרבנית ) נשואה למשה, 48( אילנית פזואלו עצמאי בעל מכון סת"ם, ואמא לחמישה ילדים, מרצה העוסקת בייעוץ נישואין ומשפחה, מטפלת רגשית, ומאבחנת, בקליניקה שפתחה ברובע ז'. בימים אלו שבה ממגורים ארוכים בצפון אך לא רבים יודעים על ילדותה הטראומטית באשדוד ועל החוזק הפנימי שבזכותו שרדה הכל. את הסיפור המרתק והנדיר הזה עוד תשב הרבנית אילנית באחד מן הימים ותעלה על גבי הכתב בספר שיגולל את כל האתגרים בחייה וייתן הרבה כוח ואומץ לסובבים להיחלץ בכל מצב. לעת עתה נפלה בחלקי הזכות להכיר אותה ולשמוע מכלי ראשון את השתלשלות העניינים, כאשר התהפכו חייה בגיל שנתיים וחצי. כשאבא זרק את אמא מהמרפסת לאילנית כמובן אין מושג על מה שארע היות שהייתה פעוטה ואת הכל שמעה מסיפורים של קרובי משפחתה. אמה רותי מושיאשוילי ז"ל לא זכתה לחיים שלווים. כבר נישאה בגרוזיה לבעלה 13 בגיל הראשון, אשר נהג בה באלימות רבה ודקר אותה עשרות פעמים. הם התגרשו אצל רב מקומי והיא עלתה לארץ בלעדיו, עם בנם המשותף דני. הגרוש נהרג כעבור זמן מה בגרוזיה על ידי אנשי פשע. רותי ניסתה להשתקם בארץ, עבדה באשדוד כאחות בטיפת חלב וכולם הכירו אותה כאישה טובה וחייכנית ומלאת נתינה. כאשר הכירה את בן הזוג השני איליה, דווקא משפחתו הייתה זו שהתנגדה, כיוון שלא רצו שבנם יינשא לגרושה עם ילד. הם התגוררו ברובע ה' וניסו להקים את ביתם אך היא לא רוותה נחת בקשר הזה, אלא ימים של ויכוחים, אלימות, שכרות ופחד. לשניים נולדה הבת אילנית וכאשר הייתה בת שנתיים וחצי, נעלמה מחייה אמה לחלוטין. ש. אילנית, את כבר יודעת מה בדיוק קרה שם? "הכל מתוך מה ששמעתי. הם אהבו אחד את השני מאוד אבל

אילנית ואחיה באזכרה של השלושים על אמה ז״ל עם סבה וסבתה שגידלו אותם

חרדי אך בחר בחיים חילוניים. היום הוא קצת מתקרב למסורת, לא מעבר. אחי דני עבר מאז הרבה בחיים. בן יחיד שלו נהרג לפני שנה וחצי בתאונת אופנוע, ומאז דני קיבל אירוע מוחי והוא משותק. זו טרגדיה קשה. אחרי מה שקרה לאמא דני תמיד שאל איפה אלוקים? הוא לא הבין איזו חזקה אני ואיך אני כזו דתיה מול כל מה שעברנו. ואיך אף פעם לא חיפשתי הנחות למרות שזה הכי קל. כשהיינו יותר צעירים והתגרשתי מבעלי הראשון, הוא ראה אותי מתפללת ונדהם איך זה ייתכן. אמרתי לו שדווקא עכשיו אני צריכה את בורא עולם הכי הרבה. ברוך השם, שתוך תקופה קצרה התחתנתי עם בעלי ואני מאחלת את הזוגיות שלנו לכולם." "הרופאים אמרו שאין לי סיכוי להיכנס להריון, הרב לסרי הבטיח שיהיה בסדר" ש. גם הקמת המשפחה שלך לא הגיעה בקלות.. ספרי על כך. "נישאתי בנישואים ראשונים ומהר מאוד התגרשנו 20 בגיל בגלל בעיה שהייתה לו. בתהליך היו מעורבים רבנים והמשפחה ליוותה אותי כדי שיסתיים מהר.

ונכונה עבורי. בגיל צעיר כבר הבנתי שזו דרכי בחיים. ידעתי שיש לי מסלול מאוד ברור ואני צועדת בו." ש. ומדוע התנתקת מאשדוד? "זו הייתה הדרך שבחרתי, לצאת לסמינר מחוץ לעיר, ומאז כבר לא שבתי. בזמנו, לא היה נהוג אצל הגרוזינים לצאת לפנימייה, והייתי הגרוזינית היחידה בארץ שיצאה לפנימייה חרדית, סמינר. היה לי שם צוות מדהים, ומשפחת יעקובזון, שליוו אותי להכרות עם בעלי ולהקמת מדרשייה ולכל מה שעשיתי. כשנכנסתי לשם כבר התנתקתי מאשדוד ועברתי אבני דרך לבניה אישיותית מאוד אינטנסיבית". ש. וחשבת מה היית יכולה להיות לו היית נשארת באשדוד? "ברור שאם הייתי נשארת כאן באשדוד לא הייתי נבנית באותה צורה. לעיתים כדי להתפתח צריך להתרחק קצת מהעבר שלך, להתנתק מכל מה שגדלתי עליו. זה חלק מהחיים שלי אבל לא החלק שמנהל אותי. למדתי לצמוח וזה תהליך לא קל עבור ילדה צעירה". ש. מה שלום אחיך דני שראה את השלכת אמכם מול עיניו? "מתמודד. גם הוא התחנך בחינוך

15

30.6.2023