השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

אביחי דלאל

פוטנציאל לא ממומש בשבוע שעבר מ.ס אשדוד סיימה באופן את הרשמי שלה עם הפסד נוסף בחצי גמר גביע המדינה בראשון האחרון, אשדוד הפסידה לבאר שבע במשחק חסר חשיבות מבחינתה

הלכה וגדלה – כיאה לקבוצה מצליחה (זו לא בושה, וזו לא טעות – הצלחה מביאה עימה אוהדים) והנה אשדוד מגיעה לחצי גמר הגביע נגד מכבי נתניה, קבוצה שעל פניו שווה לה ביכולות המקצועיות, ואשדוד לנתניה 2:0 . התבזתה כבר בדקות הפתיחה דקות בלבד, השער השלישי הגיע 9 לאחר . במחצית השנייה אשדוד הצליחה 36- בדקה ה טיפה למזער. אוהדים מאוכזבים 4,000 מ.ס אשדוד החזירה מ׳בלומפילד׳ לאשדוד, כשהם נטולי תקווה ובעיקר מיואשים. הקבוצה הוקמה מאיחוד בין ,1999- הפועל אשדוד למכבי עירוני אשדוד ב שהלגיטימציה היחידה ו"התירוץ" לאיחוד המיותר היה הקושי לתקצב שתי קבוצות, בטענה שקבוצה אחת שתתוקצב תקבל תקציב גדול יותר, תביא עימה קהלים משני הצדדים של האיחוד וביחד התארים יגיעו וכל דבר מהדברים האלה לא קרה – להיפך. מ.ס אשדוד הוכיחה כי היא קבוצה בינונית ובמאני טיים היא עושה במכנסיים. מ.ס אשדוד מעולם לא זכתה בתואר, הדבר הכי דומה לתואר שהיא השיגה היתה העלייה , העונה המהפכנית 15/16- לליגת העל ב של הכדורגל האשדודי. באותה העונה היא הפסידה בגמר גביע הטוטו לאומית, ארבע סגנויות בגביע הטוטו לאורך ההיסטוריה, ובחצאי הגמר לאורך ההיסטוריה אשדוד מעולם לא הצליחה לנצח. ככה לא בונים דרך, ככה הורסים את המודל הקיים, אף אחד לא אוהב בינוניות, אף אחד לא אוהב לראות קבוצה שלא שואפת. מ.ס אשדוד פשוט שוב הותירה את הרושם שהיא פוטנציאל לא ממומש – במקום למנף את הדעיכה של היריבות העירונית, צמיחת הקהל והמומנטום – היא "הלכה לים" טיפה יותר מאוחר מהרגיל, בלי אירופה ובלי גביע. זה עצוב כי זו הקבוצה 230- הבכירה בעיר השביעית בגודלה עם כ אלף תושבים והקבוצה הזו היא הקבוצה הבכירה שלה. לא פלא, שאשדוד אירחה את הפועל באר שבע, קבוצה שנמצאת במאבק על אליפות המדינה והפסידה, כי הראש של השחקנים כבר בחופשת הקיץ.

סיום עונה מפתיע? קבוצת מ.ס אשדוד (צילום: מוטי קדוש)

בחודשים האחרונים הדעות שלי על מ.ס אשדוד הן מאוד אמביוולנטיות. מחד, הקבוצה האשדודית מגיעה לפלייאוף העליון ולחצי גמר גביע המדינה, סוחפת אחריה מאות ולפעמים אלפי אוהדים ומשחקת כדורגל אטרקטיבי, על אחת כמה וכמה ביחס לכלים שיש לה. מאידך, בכל פעם שמ.ס אשדוד טיפה מראה ניצוצות של עלייה בדרגה, של הצלחה, של טעם טוב של דבר שונה ממה שאנחנו כקהל התרגלנו אליו, תמיד אבל תמיד, היא בועטת כל כך חזק בדלי ושוב חוזר אותו הניגון על קבוצה בינונית, ללא שאיפות וללא תקווה. בטורים שלי אני מדבר על הדבר הזה בעקביות, נדמה היה שהכדורגל האשדודי עומד לשנות את פניו שוב, נדמה היה שאנחנו נמצאים בעונה היסטורית – עונה שדומה , עונה של זעזוע עם רוחות של 15/16 לעונת הוקמו שלוש קבוצות 15/16 שינוי. בעונת

באשדוד: הפועל בני אשדוד, מכבי עירוני אשדוד והפועל אדומים, בסיום אותה עונה – מכבי עירוני אשדוד עלתה לליגה ב', אצטדיון הי"א היה בתפוסה מלאה בשני משחקי דרבי ובמשחק השלישי נכחו עוד כמה אלפים ומ.ס אשדוד שיחקה בליגה הלאומית. אז נדמה היה שהשתנה פני הכדורגל בעיר, שמה שהיה – השתנה. ומה שהיה באמת השתנה. הפועל בני אשדוד דלת האמצעים תקועה בליגה ב', הפועל אדומים עשתה דרך מדהימה עד שנקלעה לקשיים כלכליים, ובעונה האחרונה ירדה לליגה א' כשביציע האוהדים החלו אט אט לנטוש את הקבוצה, גם היריבה הצהובה מכבי עירוני אשדוד דעכה ונתקעה בליגה א' ואחרי עונה גדושה בציפיות ותקוות – מצאה את עצמה בתחתית והחליפה שלושה מאמנים. כאמור, מנגד מ.ס אשדוד משחקת כדורגל יפה, עולה לפלייאוף העליון ומגיעה לחצי גמר גביע המדינה, כמות הקהל

12.5.2023

40