השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת כולנו מסובין

מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

הנס הנפלא של יציאת מצרים אינו מצטמצם רק ביציאת האומה מעבדות לחרות ומשעבוד לגאולה, אלא ובמיוחד בייעוד ובחתירתו המתמדת להפיכתו לעם סגולה ולאור לגויים. גאולת עם וחירותו מקבילות מבחינה רעיונית מחשבתית לעובר טרם היוולדו, הנמצא בבטן אמו ורק לאחר יציאתו משתחרר ממגבלותיו, עומד ברשות עצמו ומתחיל להתפתח בצורה חופשית ובקצב מתמיד מבחינה פיזית ורוחנית. זהו הדמיון לעם הנמצא ברשות עצמו לאחר שעבוד, ומשתדל למלא ייעודו כעם שסבל בעברו. אשר על כן, למעלה שנים, מידי שנה ושנה, אנו מסובים ליד שולחנות ערוכים 3,300 - מ בליל הפסח, ליל השחרור והגאולה, מעלים זכרונות ומוסיפים נופך של גיל, שירה ושמחה. אלו הן הוויה וחוויה עצומות, המשמשות מנוף להתרוממות הרוח ותחושת התעלות. משוב רענן של הזדככות והתחזקות, כוח עמידתו האיתנה של הנפש ההומיה של עם ישראל, עם הנצח. מיוחד הוא ליל סדר פסח מכל לילות השנה. בלילה זה האור המאיר זורח כשמש ושולח קרני פז לכל חלון פתוח של כל לב יהודי. יחד עם זאת, צריך האדם להסיר את מסך הברזל ולזכך מוחו על מנת לקלוט זוהרו של חג הפסח. כל כך הרבה עמל וידע טרחות והכנות עד הגיענו מסובים לחג הפסח, חג החירות. משפשפים, מנקים ומקרצפים וכל זאת על מנת לעצור לבחון ולבדוק האם אומנם החירות הינה אמיתית והופכת אותנו לעם הנבחר, עם הסגולה. השחרור מהשעבוד הינו תחנה בדרך אל העצמאות האמיתית שהיא בעיקרה רוחנית במהותה. המאפיינים של עם בן חורין מבוססים על יסודות מוצקים שהם חוקה, משטר, שפה, ארץ ותכנים רוחניים. החירות והחופש מקופלים ומושרשים ביהדות. אלו קניינים העומדים בזכות עצמם בכל עוזם ובמלוא עוצמתם, בכל יופיים והדרם במסורת היהודית. יסודות אלו יונקים מאדני המצוות ומסמלי האמונה, ההגות והמחשבה. רודפי עמנו עוללו לנו את הקשה והמר שבגזרות ובאסונות. השמידו והמיטו שואה וכליה על יהדות אירופה הגדולה והמסועפת. אמנם יכלו ושברו את הגוף אבל לא את רוח ונשמת ישראל. סוד קיומו של עם ישראל ומכוח ייחודו ועוצמת רוחו, יהדותו ואמונתו הטהורה והזכה ב"נצח ישראל לא ישקר". הערגה והכיסופים, התקווה והשתוקקות ליציאה לאורה, מאבל ליום טוב, מגלות לגאולה, כפי שמנבא ישעיהו, נביא הנחמות: "אז יבקע כשחר אורך". החורבן והגאולה הינם מעגל בו הם קשורים ושזורים זה בזה. נציין כי לאחר הסבל באים האור והתקומה. לאחר העבדות באה גאולת מצרים. לאחר השואה הגדולה באירופה קמה המדינה. לאחר התגברות האפילה מגיע זמן עלות השחר. לאחר חניטת הפרי באה הבשלתו. לאחר ריקבון הצמח באדמה באים נביטתו ושיגשוגו. עם תקומת ישראל נראים ניצנים וניצנוצי אורות תחייתו. מי יתן ותקויים התפילה: "אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו". חג הפסח הינו המאורע "וירא ישראל את היד הגדולה, אשר עשה יי במצרים" [שמות י"ד, ל"א] "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" [שמות י"ד, ח'] (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין בברכת שבת שלום כהן שאולי זצ"ל).

במצוות ליל הסדר חייבים כל בני הבית: גברים ונשים, ילדים וילדות. סיפור ביציאת מצרים: זו מצווה מן התורה ומקיימים אותה על ידי קריאת ההגדה. יש לזכור, שחובתנו לספר לכל בני הבית, ובפרט לילדים הרכים, את סיפור יציאת מצרים בשפתם (ולא להשכיבם לישון מיד לאחר 'מה נשתנה'...). ניתן להציע לבנים לשיר מדי פעם קטעים שונים (כגון: 'והיא שעמדה', 'דיינו', קטעים מ'הלל' ו'נשמת' ועוד). החובה היא רק בליל הסדר, ולכן מברכים: "אשר קידשנו אכילת מצה: במצוותיו וציוונו על אכילת מצה". חייבים מן התורה לאכול 'מצה שמורה' שהחל משלב הקצירה נשמרו החיטים והקמח מפני מגע מים. רבים מקפידים לאכול בפסח מצה מאפה יד, ובפרט בליל הסדר. סמ"ק למנהג ארץ ישראל. המינימום: 27( יש לאכול לכל הפחות שיעור כזית גרם מצת יד), ורצוי בתוך ארבע דקות. סדר 15- גרם מצת מכונה וכ 9- כ העדיפויות למי שקשה לו לאכול מצה: כזית ל'מצה', כזית ל'אפיקומן' (זכר לקרבן הפסח, הנאכל בסוף הסעודה, על השובע), כזית ל'כורך', כזית נוסף ל'המוציא' וכזית נוסף לאפיקומן. זכר ל'וימררו את חייהם' במצרים. משתמשים בחסה [רצוי אכילת מרור: לקנות חסה נקייה מחרקים, ואם קונים חסה רגילה לנקותה היטב מבעוד יום על ידי נוזל לשטיפת כלים בליפה עדינה, ואחר כך לבדקה באור]. אוכלים 'מרור' פעם נוספת, כשהוא כרוך במצה. בעדות אשכנז אוכלים גרם. 19- גם את השורש הקרוי 'חזרת', טחון. הכמות (יחד) בכל פעם כ מצווה לשתות במסגרת ה'סדר' ארבע כוסות יין או מיץ ענבים ארבע כוסות: סמ"ק לפחות, ויש לשתות לפחות את רוב תכולת הכוס, 86 טבעי. כל כוס בת ובבת אחת. לקראת חג הפסח הבא עלינו לטובה, אסיים בנימה אישית: אם בכל שנה אנו מייחסים חשיבות מיוחדת לשולחן הסדר, הרי שהשנה הזו, ברוח הימים הלא פשוטים שעוברים עלינו, ושאותם כולנו חווים בדאגה גדולה, חשיבותו של שולחן ליל הסדר גדולה שבעתיים. שכן מה שייחד מאז ומעולם את שולחן הסדר הייתה העובדה שסביב השולחן הזה כל אחד ואחד תמיד הרגיש בבית ומצא את מקומו. בדיוק כמו ארבעת הבנים שלמרות השוני והפער שביניהם, הם נפגשים בסוף סביב שולחן ליל הסדר, שהרי בסופו של דבר הם לא רק ארבעה בנים אלא גם ארבעה אחים. ליל הסדר הוא הלילה בו אנו מציינים את הולדתו של עם ישראל. הלידה הזו, כמו כל לידה, באה רק אחרי משבר גדול של גלות ושעבוד. כל משבר הוא הזדמנות ללידה מחודשת. אם רק נדע לשמר את האחווה בינינו גם המשבר הנוכחי יביא ללידה מחודשת של עמנו, ונצא ממנו מחוזקים ומאוחדים יותר מאי פעם. שנה זו שאנו נמצאים בה, המגיעה לאחר שנת השמיטה, נקראת "שנת הקהל" על שם מצות הקהל שמלך ישראל היה מכנס ומקהיל את כל עם ישראל בחג הסוכות בצאת שנת השמיטה הרבי מליובאוויטש קרא להשתדל בכל מהלך שנה זו להרבות בהתכנסויות והזדמנויות של "הקהל" - להתכנס יחד ולהרבות באהבה ואחדות ישראל, בידיעה שדווקא על ידי ישיבה ודיבור מאחד נצליח למצוא את המשותף הטוב שביננו ולהרבות בתורה מצוות וחסד. ליל הסדר במיוחד בשנה זו זו הזדמנות מיוחדת להתכנסות "הקהל" שכזו, בה נשתדל שכל אחד ואחת מהנוכחים יאכלו פיסת מצה מסט מצות עבודת יד המוגש לכם, עליה נאמר בזוהר הקדוש שמצה זו היא מאכל אמונה ומאכל רפואה. בתקוה וייחול שעוד את חג פסח הזה נזכה לחגוג יחד בבית המקדש בירושלים הבנויה, בשמחה שלימה.

45

5.4.2023