השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת

מאת: הרב גדעון כהן שאולי יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד 08-8559589 אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

פרשת השבוע: "בא" ערכם ומשמעותם של האחדות, העזרה והשלום בישראל "ויקחו להם איש שה לבית, ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו...", (י"ב-ג',ד'). "ואכלו את הבשר בלילה צלי אש", (י"ב, ח'). "ולא תותירו ממנו עד בוקר והנותר ממנו עד בוקר באש תשרופו", (י"ב, י')

תמיד אפשר לחזור

התורה מספרת לנו כי הקב"ה הכביד את לבו של פרעה, עד שלקה בכל עשר המכות ורק אז שיחרר את בני ישראל נשאלת השאלה האם זה הוגן להכביד את לבו ולהענישו? השבוע אנו קוראים על שלוש המכות האחרונות שניתנו על מצרים, ועל יציאתםשל בני ישראלמארץמצרים. בראשיתהפרשהמצווה הקב"ה את משה ללכת אל פרעה ולהתרות בו לקראת מכת הארבה. באותה הזדמנות הקב"ה מבהיר למשה מיד, שפרעה לא ייענה לאזהרה, וזאת משום שהקב"ה הכביד את ליבו: "כי אני הכבדתי את ליבו למען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים״. מכאן למדנו, שמכת הארבה לא באה כעונש על אי-היענותו של פרעה להתראה, שהרי הקב"ה הכביד את ליבו כדי שלא יסכים לשלח את בני ישראל. לכאורה אין זה הוגן אפואשהקב"ה הכהו במכות, בעוד הוא עצמו מנע ממנו להיענות לדרישתו. איבדאתהבחירה מסביריםהמפרשים, שבמכותהראשונותאכן היהבידי פרעהכוחהבחירה החופשית, ולו רק רצה, היה יכול לשחרר את ישראל. אך מאחר שהרשיע והתריס כנגד ה' - הענישו הקב"ה בנטילת הבחירה החופשית ממנו. זה היה עונש של 'מידה כנגד מידה': פרעה התרברב "מי ה' אשר אשמע בקולו!"; בא הקב"ה והראה לו, שאין הוא ברשות עצמו כלל, ושאפילו בהחלטות שלאחרים יש בחירה מוחלטת - הוא משועבד לגמרי לרצון ה׳. בכך התמלא הפסוק "אשר התעללתי במצרים": התנהגותו של פרעה במכת הארבה הוכיחה עד כמה אין הוא נתון ברשות עצמו. כשעבדיו אומרים לו: "הטרם תדע כי אבדה מצרים", הוא מצווה להשיב את משה ואהרן ואומר: "לכו עבדו את ה' אלוקיכם"; ובה-בשעה הקב"ה מאמץ את ליבו, ואין הוא מסוגל לוותר ולשחרר את ישראל. צריך להתאמץ אך עדיין יש מקום לשאול: נכון שרשעתו של פרעה היא שגרמה לנטילת יכולת הבחירה ממנו, אך בפועל, עכשיו הוא נטול יכולת בחירה, וכיצד ניתן להענישו על שהוא ממאן לשלח את ישראל, כשאין הדבר בכוחו וביכולתו? זאת ועוד, אםאין בכוחו של פרעה להיענותלציווי ה', לשםמה בכלל התרה בו משה? מבואר בספר ה'תניא', שאפילו מי שעליו נאמר "אין מספיקין בידו לעשות תשובה", הרי "אם דחק ונתחזק ונתגבר על יצרו ועשה תשובה, מקבלין תשובתו". אמנם לא עוזרים לו ועורמים בדרכו קשיים עצומים, אבל אם הוא מתעקש ושב בכל זאת מקבלים את תשובתו. כך גםפרעהאףשניטלהממנו הבחירה וה' חיזקאתלבו, אילו היהמתחזק ועומד כנגד 'הכבדת הלב', היה יכול לעשות תשובה ולמנוע מעצמו את המכות הנוספות. הואיל ופרעה לא ניסה להתחזק ולהתגבר על 'הכבדת הלבהוא נשאבאשמהעלסירובו לשלחאת ישראל ולכן היהראוי לעונש. הקב"המצפה בדברים אלה טמון לקח נצחי: אם פרעה, הגוי הרשע, היה יכול לשוב בתשובה גם לאחר שהקב"ה הכביד את לבו - קל וחומר יהודי, שנשמתו היא "חלק א-לוה ממעל", ואשר גם בשעת החטא נשארת נאמנה לה' שתמיד יש בו הכוח לשוב בתשובה. הקב"ה מצפה לתשובתו של כל יהודי. אפילו של מי שנתרחקו כל כך עד שעליהם נאמר: "ואתה הסיבות לבם אחורנית", "מנעת מהם תשובה". אין זה אלא מצב חיצוני בלבד, וברגע שירצו באמת לשוב בתשובה יוכלו לשוב מיד, כהרף עין.

נתגלגלה ובאה בשל פירוד האחים - השבטים לבין יוסף הצדיק. אי לכך, התיקון לכך הינו קורבן הפסח המכריז ואומר בואו לביתנו להשתתף ולהסב על שולחננו והכל מתוך אהבה, אחדות ושלום. ללא ספק, הקנאה, השנאה והפירוד הם שגרמו לגלות מצרים ועתה כנגד זאת האחדות וקירוב הלבבות הם התנאי ליציאה לחירות ולגאולה. יעקב מברך את בניו: "האספו ואגידה לכם... הקבצו ושמעו בני יעקב", ("ויחי"-מ"ו-א', ב'), דהיינו, העתיד הטוב והברכה לעם ישראל הוא בהתאספותם ובהתקבצותם יחדיו מתוך אהבה, ורעות. גם ברכת הכהנים משולבת באהבה כנאמר: "לברך את עמו ישראל באהבה". התורה ניתנה לעם ישראל בזכות האחדות שהיו כאיש אחד ולב אחד כשקיבלו את התורה כנאמר: "ויחן ישראל נגד ההר", ("יתרו" - י"ט, ב'). לא נאמר "ויחנו" אלא "ויחן", ללמד ולציין שעם ישראל היה כאיש אחד באהבתם ובאחדותם. אי לכך, גם הגאולה העתידית של עם ישראל תתקיים כאשר יקויים דברי הנביא ("ישעיהו" - מ"א, ו'): "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק".

התורה ציוותה את בני ישראל לקחת שה לביתם בערב חג הפסח ולאוכלו באור לחמישה עשר בניסן, צלי אש, ולא להותיר ממנו עד בוקר ומה שנותר ממנו עד הבוקר יש לשורפו. ע"פ הציווי הנ"ל כל משפחה משתדלת לשתף בסעודה אנשים דלים ונזקקים, אחרת מה תעשה המשפחה בכל בשר הכבש הנותר? וזהו אכן מסר חשוב מוסרי וסוציאלי. במעשה זה קיימת נדיבות לב, עזרה לזולת והשראה לאהבת חסד, תוך ריבוי האחדות והשלום בישראל. מידות וערכים אלו הינם קנייני נצח בעם ישראל. מצאנו בחז"ל (תוספתא - פסחים ח', ז') על הציווי בפסוק: "ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו...", (י"ב, ד'): "רבי שמעון אומר, אומר אני אף בפסח דורות כן, וכל כך למה, כדי לא יניח (יעזוב) אדם שכנו הקרוב אל ביתו... לקיים מה שנאמר, ("משלי"-כ"ז, י'): "טוב שכן קרוב מאח רחוק". חז"ל מחזקים את משמעות הישיבה והאכילה יחדיו ובצוותא, תוך קירוב וצירוף אדם נזקק שאין ביכולתו לחוג את החג. מצב זה מציין את האחדות בעם וקירוב הלבבות בתוך ישראל. נדגיש ונציין, כי גלות מצרים

(עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן שאולי זצ"ל). בברכת שבת שלום

27.1.2023

34

Made with FlippingBook Annual report maker