השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת

מאת: הרב גדעון כהן שאולי יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד 08-8559589 אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

פרשת השבוע: "שמות" בת פרעה - החולה בצרעת, כשנוגעת בתיבת משה ביאור, מיד מתרפאת ועל כן, ריחמה על הילד וגילתה כלפיו אהבה וחיבה יתירה "ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור.... ותרא את התיבה בתוך הסוף... ותפתח ותראהו את הילד....", (ב'-ה',ו'). "ויגדל הילד (משה) ותביאהו (מרים) לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה...", (ב', י')

לא למרר את החיים

סיפור יציאת מצרים בא לא רק לספר את דברי ימי ישראל, אלא ללמד את היהודי, בכל דור, כיצד לצאת מה'שעבוד' האישי שלו בתוך 'מצרי' העולם. אחד הדברים שהתורה מספרת על שעבוד מצרים הוא, שהמצרים מיררו את חיי בני ישראל - "וימררו את חייהם". כלומר, לא זו בלבד שהמצרים העבידו את בני ישראל בפרך, הם גם הפכו את חייהם למרים. כיצד מיררו את חייהם? על ידי שהעבידו את העם ב"עבודה שאין לה קצבה ואין לה תועלת". אדם, גם אם הוא עובד עבודה קשה, עדיין אין חייו נעשים מרים, כל עוד יש לעבודה זו שיעור קצוב וכשהוא רואה את התועלת המופקת ממנה. אך המצרים העבידו את בני ישראל בעבודה אין סופית, שהיא גם עבודת סרק, ללא שום תועלת. עבודה כזאת ממררת את החיים. בלי קצבה חייו האמיתיים של יהודי הם החיים הרוחניים. גם אם יש לו קשיים בחייו הגשמיים, עדיין אין בכך כדי למרר את חייו הרוחניים. אולם יש דבר שעלול למרר את חייו הרוחניים - "עבודה שאין לה קצבה ואין לה תועלת״. כשיהודי עוסק בעניינים גשמיים, בצורכי פרנסתו וכדומה, זו עבודה שיש לה קצבה. התורה קוצבת את מידת ההשקעה בענייני הפרנסה: "יגיע כפיך כי תאכל" צריך להשקיע בפרנסה רק את ה'כפיים', הכוחות החיצוניים, אבל לא את פנימיות הנפש. כמו כן העבודה קצובה בזמן - יש שעות שיהודי עוסק בענייני פרנסתו, ויש שעות שהוא מקדיש לתפילה בציבור, לקביעת עיתים לתורה וכדומה. בלי תועלת עבודה כזאת גם מביאה תועלת. הואיל והיא נעשית על-פי התורה, היא משמשת כלי ראוי שבו שורה ברכת ה', והיהודי אכן רואה ברכה בעמלו. אולם אם יהודי מתמסר לפרנסתו ב"עבודה שאין לה קצבה" - הוא לא שם גבולות למידת ההשקעה בפרנסה, ראשו וכל כוחות נפשו נתונים לעסקיו, והוא מהרהר בהם ביום ובלילה ומתחבל תחבולות גם כשהוא שוכב על משכבו - עבודה כזאת גם "אין בה תועלת", שכן בכך הוא פוגע בכלי שבו צריכה לשרות ברכת ה'. כך יהודי מכניס עצמו ל'שעבוד מצרים' "וימררו את חייהם״. מניין הכוחות כל מה שברא הקב"ה בעולם, יש לו מידה וגבול. רק בנשמה האלוקית יש כוחות אין סופיים, מכיוון שהיא קשורה עם הקב"ה, שהוא בלתי מוגבל. מכאן שכאשר יהודי מתמסר לעסקיו ב"עבודה שאין לה קצבה", הוא שואב את כוחותיה האין סופיים של הנשמה האלוקית ומשקיע אותם בעניינים גשמיים וחומריים, ובכך הוא ממרר את חייה. יציאת מצרים פירושה להשתחרר מהשעבוד הזה. לקבוע גבול ומידה לעשייה הגשמית, ולאפשר לנשמה האלוקית להשקיע את כוחותיה בחיי התורה והמצוות.

מצד אחד, מלך פרעה הורג ללא חמלה ובאכזריות כל בן יהודי שנולד, והנה דווקא בתו- בתיה היא הרחמנית המצילה את המושיע של ישראל. זאת גם הסיבה מדוע נבחר משה רבנו שהיה ערל שפתיים לסניגורם של ישראל, וכל זאת כדי שלא יאמרו הבריות כי יציאת מצרים נעשתה בזכות האיש המחונן בעל הלשון השנונה והרהוטה שהרשים את המלך המצרי בנאומו חוצב הלהבות. אכן, בדרך זו, מובלט יותר ויותר גודלו של הנס שנשקף לעיני ישראל והעולם. רש"י, על פי חז"ל מפרש את הפסוק: "ותשלח (בת פרעה) את אמתה ותקחה", (ב', ה'). "ונשתרבבה אמתה (התארכה ידה של בת פרעה) אמות הרבה", (מרחק רב). אכן, נעשה נס לבת פרעה וידה המושטת לכוון התיבה התארכה כמה וכמה אמות. בתיה הושיטה את ידה לתמיכה ולעזרה מתוך כוונה טובה וטהורה ובלב שלם, והקב"ה סייע לה להשיג גדולות ונצורות מעל ומעבר לדרך הטבע.

החוזים בכוכבים והחרטומים (הקוסמים) אמרו לה לבת פרעה בתיה, שהיתה חולה במחלת הצרעת שביאור תהיה תרופה למחלתה, והיא לא ידעה כיצד? באותו זמן התרחש לה הנס ביאור ושם ראתה את תיבתו של משה. האגדה מספרת שבאותו רגע שנגעה בת פרעה בתיבת משה, מיד נרפאה ולכן ריחמה על הילד וגילתה כלפיו חיבה רבה מאוד. ואכן, כולם רצו לראות יופיו של הרך הנולד ומי שראה פניו היפות והמאירות לא היה יכול לגרוע עין ממנו. אשר על כן, אפשר להבין שבתו של פרעה בתיה ריחמה על התינוק כי הושפעה גם מהקדושה ומהאור שאפף אותו וזה השפיע לטובה בליבה פנימה, והקרין עליה את מידת הרחמנות, בניגוד לאביה פרעה מלך מצרים האכזר שלא חשש לשחוט מידי יום מאות ילדי ישראל. נציין, כי ההשגחה העליונה בחרה בהצלתו של משה דווקא על ידי בת פרעה וזאת כדי להבליט ולפרסם את גודל הנס, הישועה והגאולה.

(עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן שאולי זצ"ל). בברכת שבת שלום

13.1.2023

34