השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

כיתה ו', הישר לבית ספר שקד, ולאחר מכן לחטיבה במקיף ח'. ש. את זוכרת את הרגע שבו הגעתם ארצה? "הרגע בו הגענו היה רגע דרמטי.. הייתי רק , בשוק, לחזור 11 בת לחיים פה בארץ שלא הכרתי, לא זכרתי כלום מלפני גיל חמש כשעברנו." ש. הי ו קשי ים ח ב ר ת י י ם בהתאקלמות? "הי ו קשי ים של התאקלמות בחברה כשחזרנו.. באופן טבעי זה קשה לחברה בגיל הזה

מכנים "קרפלאך", ועדן הנרגשת אומרת: "זה חלום, תעירו אותי, זה לא קורה". כשהם טועמים היא ממהרת להבהיר: "אני אשכנזיה, אבל זה משהו קצת שונה". השופטים התענגו מהרגע הראשון: "אני מת על שמיר", "אני מת על המרק" וסיכמו: "מושלם", "מנה מהבית של סבתא שלי". "איך הוא עשה את זה בשעה?" כאשר מושיק קם לפתוח לה את הדלת הם מגלים את עדן ששואלת מייד: "היה לכם טעים?" לשאלתם מיהי, היא מספרת את סיפורה ועל השליחות של אביה ועל החוויה המטורפת שהייתה שם, עד שנהרג בתאונת דרכים, "ומאותו רגע כל 11 כשהייתה בת החיים מתהפכים.. להתחיל חיים חדשים בלי אבא, לחזור לארץ. התקופה הזו היא מה שבנה אותי עד היום.. פשוט פיתחתי חיים משל עצמי.. לעבוד מגיל צעיר, להיכנס למטבח מגיל צעיר". עדן לא מתבלבלת לנוכח השאלות ואומרת: "יש לי משפט, כל מה שצריך לקרות קורה". בשלב הזה אסף מפתיעאותה ומספר על מסעדה יהודית חדשה, שיפתח בפריז ומודיע לה: "הייתי לוקח את המנה הזו היום לשם". מושיק מוסיף: "יצרת פלא". ואחרי עוד המון מחמאותאומרים בנונשלנטיות "עברת שלב, דרך אגב". עדן עם דמעות בעיניים: "עדיין לא מעכלת", והם: "מהאשכנזים קיבלת את הסכין". היא קיבלה לא פחות משישה סכינים שהקפיצו אותה שלב ונימוק: "אנחנו רוצים אנשים שרוצים לנצח ויש לך את זה בגדול". עדן מחבקת את אמה שנכנסה לאולפן ומוסיפה עוד משפט מרגש: "אם אבא היה פה, הוא היה גאה בי בטירוף". כן, נראה לי שצפויה לנו עונה מרתקת ב"משחקי השף" , לפחות מבחינת עדן 13 ברשת 21- האשדודית שלנו. עדן בת ה נולדה באשדוד אך כאמור בגיל חמש, עקב עבודתו של אביה בחברת "סולל בונה" עברה המשפחה לניגריה והתמקמה במתחם המשפחות "קומפטון". כעבור שש שנים, כשהיא רק , אביה נהרג במפתיע 11 בת בתאונת דרכים, ועדן ומשפחתה נאלצו לשוב ארצה ולהתרגל למציאות החדשה. יש לה אחות , מנהלת משמרת 25 נוספת, בת ב"ויקי כריסטינה" וכן סטודנטית הלומד 15 לפסיכולוגיה, ואח בן במקיף ז', אמה עובדת בחברה והם מתגוררים ברובע ט"ז. הנחיתה חזרה לאשדוד לאחר פטירת אביה הייתה באמצע

השופטים התענגו מהרגע הראשון. עם חבריה לנבחרת של השפים יוסי שטרית ותומר

אכלתי במסעדה של ברק אביטל, ושוחחנו. סיפרתי לו שאני מאוד רוצה להיכנס למטבח ולבשל איתו, והוא הציע שאבוא. אחרי הצבא באמת לא רציתי לחזור למלצר אלא לעבוד בתחום שאני אוהבת, ובתל אביב, שם נחשפים ליותר חומרי גלם, ואז יצרתי איתו קשר. הוא בדיוק התחיל לשקם מחדש את ה"ויקי כריסטינה" ונכנסתי לשם באוגוסט". ש. מה המאכל הראשון שבישלת כילדה? "הארוחה הראשונה שבישלתי הייתה מהספר בישול "מאסטר שף ילדים", עוף ברוטב עגבניות עם זיתים". ש. וואו... מה לא תבשלי לעולם? "לא קיים דבר כזה". ש. מה החלום שלך? לאן תרצי להגיע?מסעדהמשלך? "ליצור קו אוכל שיהיה מזוהה כשלי, לבנות צוות טוב, עם אנשים שאוכל לסמוך עליהם. להגיע למקום שיהיה בו הרבה משלי, בין אם קו מסעדות, ארוחות פרטיות, לא יודעת לאן יקחו אותי החיים.." "ברור, אני מאוד רוצה לבנות קריירה אבל שלא תגבר על הרצון שלי לבנות משפחה בעתיד. אני רוצה שיהיו לי ילדים שיאכלו כל יום ארוחה חמה, משהו שלא אוותר עליו לעולם ומקווה שאצליח לשלב הקמת משפחה ואת המקצוע שאני אוהבת ביחד". ש. ומה לגבי משפחה משלך, בעל וילדים לבשל להם?

חזה עוף ואיך להאכיל את עצמי ואיך לבנות ארוחה. גם התחברתי לבישול, זה לא משהו שעשיתי בכוח וגם רציתי לתת עזרה לאמא". ש. חשבת שזה יימשך לעתיד? "לא חשבתי אז שזה יהיה משהו שאעסוק בו בעתיד, החיים הובילו אותי". חולמת לפתוח מסעדות משלה ש. היה לך חלום ילדות בניגריה? "חשבתי להיות רופאה אך כנראה משכתי אנרגטית את תחום האוכל אליי ומאוחר יותר התמקדתי בזה." ש. מתי נחשפת למאכלים יוקרתיים יותר? "כשהתחלתי למלצר במסעדת "פורטו" האשדודית, עולם של מאכלים וחומרי גלם יוקרתיים ואיכותיים נפתח בפניי. הייתי מוקסמת מהמטבח ומההתעסקות עם חומרי הגלם המגוונים, החלטתי להיות טבחית ועבדתי לראשונה כטבחית במסעדה אסייתית באשדוד שנקראת "מא". ש. ומה בצבא? טבחית? " לא... שירתתי בחיל הלוגיסטיקה בצבא במודיעין, לא חשבתי להיות טבחית בצבא". ש. איך נוצר החיבור עם "ויקי כריסטינה"? "כבר לפני הצבא טסתי לטיול עם אחותי למזרח לסרילנקה לחודש,

לקבל את השונה, זה משהו שניתן לראות כל הזמן, ואז זה היה משהו חריג להגיע מניגריה. אף אחד לא הבין מאיפה הגעתי, איזו מדינה זו, וגם היה לי מבטא באנגלית". ש. מה סייע לך באותה תקופה כדי להתחזק? "בכיתה ז' כאשר עליתי לחטיבה, הייתה חשיפה לילדים נוספים מכל מיני בתי ספר, בנוסף היו לי חברות, שרון- חברה ממש טובה מהיסודי וגיא, מהחטיבה אנחנו חברות ובזכותן הצלחתי לעבור את התקופה הקשה עד שהסתגלתי. הייתה כמובן גם עזרה מהבית מאמא שלי וגם המורות, כולם מאוד עזרו." ש. והצלחת לא להישבר? "למרות הקשיים, אחרי תקופה קצרה התאפסתי ולא נתתי לסיטואציה לשבור אותי. הבנתי שזה עובר, וזה מה שבנה אותי בסופו של דבר". ש. מתי למעשה התחלת לבשל? "למעשה זה תחביב שהתחלתי , אמא קנתה לי 8 בו כבר בגיל ספרי בישול ומכונות עוגיות וככל שגדלתי נחשפתי לעוד דברים. התחלתי לבשל 12 עוד לפני גיל ארוחות צהריים בזמן שאמא הייתה בעבודה". ש. איך עשית את זה? "הייתי חוזרת מבית ספר ואמא הייתה עדיין בעבודה ואחותי בלימודים, ותמיד זה משך אותי והתעניינתי בזה. התחלתי בדברים הכי קטנים ובסיסיים, כמו לטגן שניצלים ולקחת אחריות ולפלט

2.12.2022

22