השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

גלילי-משאש בלי חשבון מנחם

מלכי: ״יש מקומות שאני מגיעה אומרים לי, פה זה משטרה? כל מיני דברים כאלה. זה לא שכל העיר קוראת לי שריף, או השוטרת, או שכל החנויות קוראים לי בשם מסוים, הם מאוד מכבדים. בסה"כ אתה צריך להבין, אנחנו לא באים להגביל או למנוע פרנסה, אנחנו באים לאפשר במסגרת המדיניות, במסגרת של נראות העיר, במסגרת של פניות התושבים״

מלכי אניג'ר ילידת אשדוד עשתה קריירה ארוכה במשטרה. ועוד בטרם התגייסה לשורות משטרת ישראל היא למדה בית ספר "גאולים", בתיכון מקיף ג', ולאחר שחרורה מצה"ל התגייסה למשטרה והשתחררה בדרגת סגן ניצב. היא עשתה מסלול ארוך משוטרת ביומן המשטרה בתחנת אשדוד, יצאה לקורס קצינים, חזרה לתחנת אשדוד כקצינת אגף מבצעים, שימשה כמפקדת בתחנת אשדוד, מפקדת תחנת ארז, מפקדת תחנת רפיח. "הייתי ראש לשכת תנועה בלכיש והתפקיד האחרון שלי מתנ"א דרום" היא אומרת בראיון ראשון מאז מונתה לתפקיד בעירייה באגף הפיקוח. ש. מה זה מתנ"א? "משטרת תנועה ארצית. שהגזרה שלי היתה מאשדוד עד אילת". ש. כשאת מסתובבת ורואה את הסוחרים ועוברי החוק, אתמכירה פחות או יותר על מי מדובר שיש לו עבר, את מכירה את הדמויות? "כן. אני לא מתייחסת מבין הסוחרים למי יש עבר ולמי לא. אני מתייחסת למדיניות עיריית אשדוד בקשר למרחב הציבורי. המדיניות הזו נקבעה על פי ראשי הציבור, ואני מיישמת המדיניות שראש העיר אשדוד ד"ר יחיאל לסרי קבע ויקבע". ש. יש איומים עלייך? "לא, מה פתאום". ש. למה לא? אחרי הכל את עוסקת מול סוחרים שלעתים ביצוע משימותשלך גורמות לכעס אצלם.. "אני לא נתקלתי באיומים. כל סוחר והפרנסה שלו. אצלי יש שוויוניות בין כל העסקים, לפעמים מדברים פחות יפה, יותר יפה, אבל באיומים לא נתקלתי". ש. בעבר היו איומים למי שהיה לפנייך בתפקיד, לא? "בעירייה או במשטרה?" ש. בעירייה כמובן "לא יודעת להגיד לך, אם היה למישהו לפניי שנתקל באיומים. אני יודעת להגיד לך שהיו בעבר מספר איומים על פקחים. אני משתדלת לא להגיע למצב הזה, איפה שמתלהטות הרוחות ואיפה שיש היתקלות בין פקח למוכר אני מגיעה למקום מיד, ואנחנו פותרים את הבעיה. אנחנו משתדלים לא להגיע לסוף. פותרים בהתחלה את הבעיה. בסה"כ עבדתי עשרות שנים מול אזרחים,

״נוצר מצב שבסיטי אנשים יושבים בבית קפה ורואים תחתונים, גרביים וחזיות מול העיניים״.

מאשר באכיפה. עסק שמשאיר קרטונים בחוץ בלילה, בפעם הראשונה מבקשים, בפעם השנייה מזהירים, ובפעם השלישית אנחנו מתחילים לאכוף, אין מה לעשות". ש. איך את מרגישה עם התואר שאומרים ‘השריף של העיר'? "אני לא שריף, אני עובדת עירייה שרוצה לעשות לעיר טוב. אם הם החליטו לקרוא לי שריף, מקבלת בברכה". ש. התביעות המשפטיות הולכות ופוחתות או יותר מתגברות בגלל שאתם דורשים יותר? "אני לא יודעת מה היה בעבר. תביעות משפטיות היו, מאז שאני פה, הייתי במקרה אחד בבית משפט. יש לנו עיר מצוינת עם אוכלוסייה מצוינת, בסוף מבינים שאנחנו לא באים אליהם כי סתם בא לנו. אנחנו באים אליהם כי מה שקורה אצלם, זה בשל נראות לא טובה לעיר. אנחנו מטפלים באיכות חיים וזה איכות חיים גם של הסוחרים, זה לא רק של האזרחים שפונים. הייתי בחנות ירקות כשהגעתי לשם הצעתי להם איך לסדר את החנות, שהם גם יקבלו את השינוי של הרחובות שלהם, וגם אנחנו נבוא ונגיד שהכל בסדר פה. באיזשהו שלב בעל העסק התרצה ועשה מה שביקשתי ממנו. אחרי שבוע וחצי הוא התקשר אליי אמר לי 'תודה רבה לך, החנות נראית יותר יפה, וגם הזמינות של

אנשים, מול אוכלוסיות והניסיון עושה את שלו. אני משתדלת לא להיכנס לבעיה, אלא לפתור את הבעיה". ש. אולי בגללשהסוחרים ובגללשאנשים יודעים את העבר העשיר שלך, אומרים לא מתעסקים איתה, יכול להיות? "אני מעריכה כמו שאנחנו מכבדים אותם, הם מכבדים אותנו. אני לא אשקר, אני נולדתי באשדוד, גדלתי באשדוד, אני מכירה כמעט את כולם, והשיח מתחיל בשיח היכרות, בשיח של הבנה, בשיח להגיע לתוצאה ביחד. יש כאלה חריגים מאוד, שזה לא מסתדר ואז אנחנו נכנסים באכיפה". ש. נתנו לך איזשהו כינוי מיוחד הסוחרים או אנשים? "אני מגיעה למקום, אומרים הנה כאילו הגיעה השוטרת, הייתי שוטרת זה לא כאילו, זו עובדה. בסה"כ רוב האוכלוסיה מאוד מכבדת. זרקו גם המילים ׳הנה השריף של העיר׳ . יש מקומות שאני מגיעה ואומרים לי, פה זה משטרה? כל מיני דברים כאלה. זה לא שכל העיר קוראת לי שריף, או השוטרת, או שכל החנויות קוראים לי בשם מסוים. הם מאוד מכבדים. בסה"כ אתה צריך להבין, אנחנו לא באים להגביל או למנוע פרנסה, אנחנו באים לאפשר במסגרת המדיניות, במסגרת של נראות העיר, במסגרת של פניות התושבים, זה דברים שמגיעים אליהם יותר בהסכמה

10 המשך בעמוד

11.11.2022

8