השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת

מאת: הרב גדעון כהן שאולי יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד 08-8559589 אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

פרשת השבוע: "וירא" ההריון והלידה של שרה אמנו הינם נס מחוץ לגדרי הטבע "ויאמרו (המלאכים) אליו (אל אברהם) איה שרה אשתך ויאמר הנה באוהל. ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך... ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה אורח בנשים. ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן", (י"ח-ט',י', י"א, י"ב).

כאשר ביקש הקב"ה מאברהם אבינו להעלות את יצחק בנו לעולה, כבר היה יצחק בין שלושים ושבע שנים (כפי שרש"י עורך את חשבון השנים). הוא לא היה ילד חסר-אונים, אלא אדם בוגר. נמצא אפוא שעיקר הניסיון היה ליצחק ולא לאברהם, שהרי יצחק הוא שהיה צריך להסכים שאברהם יעלהו לעולה. מדוע אפוא נמנה הניסיון בתוך הניסיונות שניסה הקב"ה את אברהם? התשובה על כך היא, שמצד טבע האדם קשה לו יותר לפגוע בילדיו מבו-עצמו. הקושי של אברהם אבינו לקחת את בנו לעקדה היה גדול לאין-ערוך מהקושי של יצחק להסכים להיות הקרבן. לכן נמנה הניסיון בתוך ניסיונותיו של אברהם, כי כאן היו עיקר הקושי ומסירות-הנפש. בדומה לזה היה במעמד הר-סיני. הקב"ה ביקש מבני ישראל ערבים שיקיימו את התורה. הם הציעו שהאבות או הנביאים יהיו ערבים, והקב"ה לא קיבל זאת. רק כשאמרו "בנינו ערבים בעדנו" קיבל זאת הקב"ה ונתן להם את התורה. כשרוצים לבחון את מעמדו ואת מקומו האמיתי של האדם, אי-אפשר לבחון זאת על-פי חייו האישיים, כי ייתכן שבגלל סיבות הוא נוהג כך או אחרת, ואין הדבר משקף בהכרח את האמת שלו. אולם כשרואים איך הוא מחנך את ילדיו, כאן אפשר לראות מה הן שאיפותיו האמיתיות ומה האמת שלו. לכן כשבני-ישראל אמרו "בנינו ערבים בעדנו", ובכך גילו כי רצונם ושאיפתם שבניהם ילכו בדרך התורה – קיבל זאת הקב"ה. עוד הוראה חשובה שיש ללמוד מניסיון העקדה היא – נשיאת הפכים. הציווי של הקב"ה לאברהם להעלות לעולה את יצחק בנו סתר את הבטחת הקב"ה "כי ביצחק ייקרא לך זרע". שתי האמירות הללו אינן מתיישבות זו עם זו. זה היה אחד הקשיים הגדולים של ניסיון העקדה – אברהם אבינו נדרש להניח לא רק את אהבתו לבנו, אלא גם את הבטחת הקב"ה. ובכל-זאת הלך אברהם למלא את ציווי ה', אף-על-פי שהסתירה בין שתי האמירות זעקה לשמים ולא נמצא לה שום מענה. אולם זו מהותו של יהודי, שאין הוא סומך על שכלו, אלא מסוגל להכיל הפכים, דבר שהשכל האנושי אינו יכול להכיל. אף-על-פי ששכלו של אברהם לא היה יכול להבין איך תוכל להתקיים הבטחת הקב"ה אם יקיים את הציווי להעלות את יצחק לעולה – בכל-זאת הלך בזריזות למלא את ציווי ה'. ומכאן ההוראה, שיהודי נדרש לקיים את רצון ה', אף-על-פי שבעיניו יש בכך סתירה פנימית. למשל, התורה אוסרת על יהודי להסיג את גבול רעהו, לעבור על אבק גזל ולשון הרע, ובכל-זאת היא מצווה אותו לעסוק בחיי העולם הזה, ובכלל זה במסחר, בשעה שדרכו של עולם העסקים לעבור על איסורים אלה. לכאורה יש כאן סתירה, אבל יהודי מסוגל להכיל סתירה זו ולמלא בשלמות את רצון ה'. חינוך הילדים משקף את מהותנו

בהריון וקיים את הבטחתו, כנאמר: "וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דיבר, (כ"א, א'). אי לכך, "שלושה מפתחות בידו של הקב"ה ושלא נמסרו ביד שליח" ואחד מהם של הלידה, (עפ"י, "תענית" - ב'). ביום הלידה של שרה אמנו מתעוררת ההנהגה הניסית וכוחות הטבע מתעצמים ביתר עוז, ניסים ונפלאות נעשים בארץ. עקרות רבות נפקדות ורפואה כללית נשלחת ממרום על כל החולים. חרשים החלו לשמוע, עוורים החלו לראות ועוד ועוד, (עפ"י מדרש רבה, נ"ג). חולים רבים נתרפאו בו ביום וכולם הבינו שכל הניסים בזכותה של שרה אמנו. שרה אמנו היתה כל כך מניבה חלב שהניקה ילדי הנשים שלא היה באפשרותם להניק וכל זאת היה נס כדי לסתור את דבריהם של הולכי הרכיל שבנה של שרה איננו הילד האמיתי כי אם אסופי ומאומץ, שהביאה מן השוק, (עפ"י פירושו של רש"י). ועל זה נאמר "ותאמר מי מילל לאברהם הניקה בנים שרה...", (כ"א,ז').

אברהם אבינו מתבשר כי יוולד לו בן משרה אשתו, בן שירשאותו וימשיך אתשלשלת אבות האומה העברית. המלאך שבא לבקר את אברהם באלוני ממרא מבשר לאברהם: "כעת חיה והנה בן לשרה אשתך". שרה שומעת את הבשורה והיא צוחקת "בקרבה", בינה לבין עצמה, שהרי שרה היתה עקרה ובשורת ההריון והלידה הינם נס בתוך נס (כפירושו של הרד"ק), ואם נוסיף את המימד המדרשי שלפיו אפילו רחם לא היה לה לשרה הרי יש כאן נס גדול שהינו מחוץ לגדרי הטבע. באותו זמן, לאחר הבשורה לשרה שתלד בן היא חזרה לנעוריה, ועל כך נאמר "וברכתי אותה" ופירש רש"י, הברכה שתזכה לנערותה, שנאמר: "היתה לי עדנה" שזהו נס. בפסוק נאמר: "ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקוניו" (כ"א, ב'). ובהמשך נאמר: "כי ילדתי בן לזקוניו", (שם, ה'), והפירוש שאברהם נשאר זקן כפי שהיה והנס שאברהם הוליד גם בהיותו שנים ושרה היתה בת 100 זקן בן שנים וחידשה נעוריה. 90 אשר על כן, ה' פקד את שרה

(עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן שאולי זצ"ל). בברכת שבת שלום

11.11.2022

34