השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת

מאת: הרב גדעון כהן שאולי יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד 08-8559589 אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

פרשת השבוע: "נוח" נוח היה טוב לא רק לאלוקים אלא גם לבריות, במידותיו, בדיבורו, בנימוסיו ובטיפולו המסור בבעלי החיים. "אלה תולדות נוח.. איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נוח", (ו', ט'). "ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף, בבהמה ובכל חית הארץ...", (ט', י').

לקבל את שכר כולם

נח לא קיבל את שכרם של הדורות הקודמים משום שהדורות הללו היו מושחתים, והוא גם לא התפלל בעבורם עשרה דורות מנח ועד אברהם... שכל הדורות היו מכעיסים ובאים, עד שבא אברהם אבינו וקיבל שכר כולם (פרקי-אבות פרק ה משנה ב). פרשתנו עוסקת במאורעות מעציבים: במבול שמחה את כל היקום ובדור הפלגה ועונשו. אולם בסיום הפרשה מופיע אירוע משמח: נולד אברהם אבינו, היהודי הראשון. על אברהם אומרת המשנה: "עשרה דורות מנח ועד אברהם... שכל הדורות היו מכעיסין ובאים, עד שבא אברהם אבינו וקיבל שכר כולם”. לכאורה הדבר תמוה: איזה שכר היה יכול אברהם לקבל, והלוא הדורות הללו היו "מכעיסין ובאים" ושום שכר לא הגיע להם! זאת ועוד: בתחילת אותה משנה מוזכרים עשרת הדורות שמאדם ועד נח, שאף הם היו "מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול", וכאן לא מוזכר שום שכר שקיבל נח בעבורם. יש הבדל מהותי בין דור המבול לדור הפלגה: אנשי דור הפלגה מרדו בה', "פשטו יד בעיקר להילחם בו", אך לעומת זאת חיו בשלום ובאחווה ביניהם - "שפה אחת ודברים אחדים". לעומתם, בני דור המבול אמנם לא "פשטו יד בעיקר", אך היו מושחתים ביחסים שבין אדם לחברו. הבדל זה התבטא גם בעונשם: מאחר שחטאו של דור המבול היה בעניינים שבין אדם לחברו, בדברים הנוגעים למהלך החיים בעולם הזה - קיבל את עונשו בעולם הזה ואבד מן העולם. לעומת זאת, בני דור הפלגה לא פגעו במהלך החיים התקין של העולם אלא בדברים שבין אדם למקום, לכן לא נענשו בעולם הזה, אלא בעולם הבא, והם נמנים עם מי שאין להם חלק לעולם הבא (לגבי דור המבול יש דעה שיש להם חלק לעולם הבא). אך לדור הפלגה היו בכל זאת מצוות רבות: האהבה והרעות ששרו ביניהם. הם עצמם לא יכלו לקבל שכר על כך, משום ש"פשטו יד בעיקר להילחם בו" ואיבדו את חלקם בעולם הבא; אבל על מעשיהם הטובים הלוא נקבע שכר. שכר זה קיבל אברהם. במידת החסד הנפלאה שלו קירב כל אדם ואף התפלל בעד אנשי סדום. בעבודתו זו הצליח להעלות מן הגלות את המצוות והמעשים הטובים שנלכדו בידי הרע, בשל חטאי הדורות שקדמו לו, וכך גאל גם את מעשיהם הטובים של בני דור הפלגה וקיבל את שכרם. נח לא קיבל את שכר הדורות הקודמים, משתי סיבות: א) לא הגיע להם כל שכר, מאחר שהיו מושחתים בעניינים שבין אדם לחברו; ב) הואיל ונח עסק בזיכוך עצמו בלבד ואף לא התפלל על דורו - לא היה יכול לגאול את המצוות של הדורות שקדמו לו, ולכן לא היה מקום להעניק לו את שכרם, גם אם היה מגיע להם שכר. אנו חיים בדור האחרון של הגלות, ועל כן חובה עלינו לנהוג במידת החסד של אברהם: לקרב כל יהודי, באהבת ישראל לבבית, ולעוררו להתקרב אל הקב"ה. כך נגלה את הקדושה הטמונה בכל יהודי ובכל הדורות הקודמים ונביא את כל ניצוצות הקדושה לתכליתם - הגאולה האמיתית והשלמה בביאת משיח צדקנו בק רוב ממש.

ד. "את האלוקים התהלך נוח" - נוח דבק ביוצר הכל, הנותן חיים אושר ושמחה. נוח נקרא צדיק שבהיותו י"ב חודשים בתיבה עמל ויגע רבות להאכיל את כל יושבי התיבה כולל הבהמות, החיות והעופות. כל אותן י"ב חודשים לא טעם נוח טעם של שינה, וכל זאת על מנת להתמיד לרווחת כל בעלי החיים. נוח ובניו שרתו את כל החי אשר על התיבה, הם ניקו את מדורי התיבה ועבדו ללא לאות עבודת פרך וללא הפוגה. יש בהמה האוכלת כל שתי שעות בלילה ויש אוכלת כל שלוש שעות. פעם אחת השתהה נוח לזון את הארי ונשכו ונעשה נוח צולע, (עפ"י "תנחומא" - בראשית ט'). אכן, במעשים הטובים של נוח נחשב היה לצדיק ולטוב לא רק בעיני אלוקים אלא בעיני הבריות. על נוח נאמר כי, "תמים היה בדורותיו", נוח נשאר עניו ושפל רוח בעיני עצמו כי העמיד בפני רוחו את גדולת הבורא והנהגתו בבריאה, וממילא מעשיו ככל שהיו טובים ונעלים לא נחשבו בעיניו, לפיכך, נשאר בימי חייו, תמים, עניו ושפל רוח.

התנהגותו ואופיו הטוב של נוח מלמד כהסברו של רש"י: ".... ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשיהם הטובים" נוח זכה למציאת חן ושכל טוב בעי נ י אלוקים ואדם. "נח" אותיות "חן" שנשא חן וחסד בעיני רואיו ומכיריו. על נוח נאמר: "איש תמים", מילים המביעות ומציינות אדם מושלם, צדיק ואנושי ועל כך נאמר במשנה באבות: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו (ממנו) רוח המקום (הקב"ה) נוחה הימנו." השלימות של יהודי הינה במצוות שבין אדם למקום ובמצוות שבין אדם לחברו. נוח היה אהוב על הבריות והתנהג עמהם בתום וביושר, בחיבה ובאהבה, וגם "את האלוקים התהלך נוח", קיים את המצוות בינו לבין הקב"ה. ארבע דרגות מיוחדות היו בנוח והם: א. "איש" - אדם טבעי, טהור שהצלם האלוקי הורגש במעשיו ובהליכותיו. ב. "צדיק" - שהצדק האלוקי שכן בקרבו והיה טהור בדרכיו ומעשיו. ג. "תמים" - מלשון שלימות, הוא לא היה אישיות מפוצלת ומפולגת, הוא היה אדם שדרכיו והליכותיו היו בישרות ובתום לב. רחוק מהתחכמויות ועורמות.

(עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן שאולי זצ"ל). בברכת שבת שלום

34

28.10.2022

Made with FlippingBook Learn more on our blog