השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת

מאת: הרב גדעון כהן שאולי יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד 08-8559589 אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

פרשת השבוע: "בראשית" "זה ספר תולדות אדם, ביום ברוא אלוקים אדם, בדמות אלוקים עשה אותו" (ה', א') האדם הינו תכלית ונזר הבריאה

לקראת החורף

שבת זו, שבת ׳בראשית׳, היא שבת מברכים חודש מרחשוון. חודש זה נקרא מרחשוון משום שבו מתחילים לרדת גשמי החורף, ו'מר' משמעותו טיפת מים (כמו שנאמר: "כמר מדלי" – כטיפת המים המטפטפת משולי הדלי). על הגשם צריך להתפלל, והוא תלוי בעבודת האדם. אם חס ושלום אין מעשי האדם ראויים דיים, עלולה להיות עצירת גשמים. לעומת זאת, הטל, שמעניק לחות לצמחים בקיץ, אינו תלוי בעבודת האדם, והוא קיים תמיד, כביטוי "טל לא מיעצר" – הטל אינו נעצר ואינו נפסק. תורת החסידות מסבירה שהטל והגשם מסמלים את מהות העבודה הרוחנית המשתנה בין ימות הקיץ לימות החורף: התעוררות מלמעלה), =( ' הקיץ הוא זמן של 'אתערות דלעילא שבה מעוררים את האדם מלמעלה, והוא נדרש להימשך אחר ההתעוררות וההארה שבאה מאליה. לעומת זאת, החורף הוא זמן של 'אתערותא דלתתא' התעוררות מלמטה). זה זמן שיש בו יותר העלם והסתר, =( והאדם נדרש להתעורר בכוחות עצמו ולהתעלות מלמטה. דבר זה מוצא את ביטויו גם בעובדה שבקיץ יש הארה גדולה יותר של השמש. הגילוי האלוקי נמשל לאור השמש, "שמש ומגן ה' אלוקים". התחזקות אורה של השמש בקיץ היא השתקפות של ההארה האלוקית הגדולה יותר שקיימת אז. לעומת זאת, בחורף השמש מאירה בעוצמה חלשה יותר, דבר המשקף את העובדה שיש אז פחות התגלות אלוקית ונדרשת עבודה מלמטה. משום כך עבודת ה' קלה יותר בקיץ, משום שהאדם נהנה אז מהתעוררות גדולה שבאה מלמעלה ומסיוע של ה' שמש' האלוקית, ואילו בחורף העבודה קשה יותר והאדם נדרש להתגבר על קשיים ועל הסתרים. מכאן חשיבותה הגדולה של שבת בראשית, השבת שמברכת את חודש מרחשוון. שבת זו חלה בתוך חודש תשרי, "החודש השביעי", ה'מושבע' בכול (מלשון שובע ושפע). חודש זה עשיר בחגים ובמועדים ויש בו הארה אלוקית גדולה, שממנה שואבים כוחות למשך כל ימות השנה. שבת זו נותנת אפוא את הכוחות להתגבר על הקשיים ועל ההסתרים של תקופת החורף, להצליח בעבודת ה'אתערותא דלתתא', מתוך התגברות שבאה מצד האדם עצמו (בבחינת "גבורות גשמים"), ושהשנה כולה תהיה מוצלחת בגשמיות וברוחניות. קיץ וחורף בעבודה הרוחנית השמש האלוקית נותנים כוחות

ועל כך נאמר: "ותחסרהו מעט מאלוקים" (תהילים ח', ו'). באדם, בניגוד לבהמה, יש חיבור נפלא בין הגוף והנשמה וכך יכול ומסוגל להגיע לשיאים רוחניים גבוהים ונאצלים, שליט על הבריאה ועליון על כל שאר הנבראים, כאשר הקיטוב של הגוף והנשמה שותפים במבנה אישיותו. א י לכך , בהשפעת הג ו ף להתדרדר למעמקי השפלות והחומר, כפי שמצאנו אנשים שהתדרדרו לאכזריות איומה ובחוסר התחשבות בזולת, בצורה קיצונית. הגוף נברא לשמש "כלי שרת" לנשמתו של האדם, ואין היהדות מטיפה לדיכוי הגוף ולהתעלמות ממנו. כשאין הנשמה מכוונת ומנתבת את הגוף, הרי אז הוא שוקע ברפש עכור וטבוע בחותמם של חטאים ומעשים שליליים. באותה שעה, אדם נלכד בין כוחות חומריים, איתנים הלופתים נפשו, כאותו מלח בים, חסר אונים היושב בסירתו המיטלטלת, כשמנגד יש לו מחשבות אובדן ודכאונות מוזרים ומעוותים. לעומת זאת, כשאדם הינו נזר הבריאה, הוא נעשה, כאותו קברניט חכם, האוחז בהגה ספינתו ומנתבה אל היעד הנכון, למרות טילטולה בסערת משברי הים

חיי האדם משולים לספר, שבו כריכה מימין, שזוהי עריסתו של הרך הנולד וכריכה משמאל שזהו הקבר, ד' אמות על ד' אמות, שבו נטמן האדם באחרית ימיו. יש אדם וספרו עם כרס ובו רשומים הרבה מצוות ומעשים טובים שעשה בימי חייו, ויש אדם שדפיו מעוטים וריקים ממעש. על כך נאמר: "טוב שם משמן טוב ויום המוות מיום היוולדו (אבות). מדוע יום המוות טוב מיום היוולדו? ומשיבים, כי לאחר אריכות ימים ושנים יודעים בבירור ההספיק האדם לעשות המוטל עליו? התנהג בדרך הטובה והנכונה, באשר יודעים את עברו, בניגוד לתינוק שנולד שלא יודעים טיבו ודרכו בחיים. , כמנין 340 = "ספר" בגמטריא - "שם", ואכן שמו של האדם ומעשיו נכתבים בספרו לאורך חייו, ואותו ספר מלווהו גם לאחר מותו, כנאמר: "ספרי חיים ומתים לפניך נפתחים". (מתוך תפילות ימי הדין). האדם שהי נ ו תכלית ו נ זר הבריאה, התאחרה, בריאתו משאר יצורי עולם, כדי שימצא לפניו עולם שלם ומתוקן, וימלא תפקידו ויעודו בעולם. יש באדם את התרכובת של גוף ורוח, גוף מן העפר, ונשמה מהאלוקים אשר נופחה באפיו.

(עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן שאולי זצ"ל). בברכת שבת שלום

21.10.2022

34

Made with FlippingBook flipbook maker