השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

תשפ״ב

״יש לנו נוער חזק וערכי״

אנשי השנה

נוער מתנדב

, תלמידת 17 שלי אגם המקסימה היא רק בת כיתה י"ב במקיף ט'. היא נולדה בארץ, אשדודית מיום היוולדה, אמה מורה ומחנכת בבית ספר יסודי, אביה שוטר והיא אחות .11 - בכורה לליה בת ה ש. מה זה עבורך לפעול עם הנוער באשדוד? "מועצות התלמידים והנוער זה עולם ומלואו. בחרתי להגיע לעולם הזה מתוך אמונה שלמה בכוח שלנו כנוער- לשנות מציאות. אשדוד היא הבית שלי. ״אשדוד עיר כמידת האדם״ מתוך דבריו של עמוס עוז. היא העיר חמישית בגודלה במדינה ומתנהלת עם ערך של "שכונה"- כולם מכירים את כולם. עיר שמשקיעה בקהילה ובתוכה קהילת הנוער ומאפשרת לו לממש את עצמו. אני מאמינה בכל ליבי ומודה להנהגת העיר על הבמה והכוח שהנוער שלנו מקבל". ש. נסי לספר קצת על כל ההתנדבויות שלך.. "במהלך כיתות ז'-י"ב לקחתי חלק בפרויקטים רבים וביניהם: להקת שרים בצבעים- להקת זמר ובה משולבים ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים ותלמידים ומהחינוך הכללי. עץ החיים- אירוע שהתקיים בט"ו בשבט ובו יחד עם מועצת הנוער העירונית נטענו שתילים לזכרן של נשים שנרצחו בשנה קודם לכן על ידי יקיריהן. במסגרת בית הספר הייתי נציגה במועצת התלמידים ולקחתי חלק בפרויקט במהלך תקופת הקורונה והסגרים הקשים ובו ביצעתי שיחות טלפון פעם ביום לקשישים וניצולי ) היא ככל הנראה 17( שלי אגם ראי הנוער האיכותי שנרצה לראות בעירנו בגילה הצעיר כבר הספיקה להתנדב באינספור תחומים, בכלל זה שיחות עידוד בתקופת סגרי הקורונה, חלוקת מזון ומועצת התלמידים ומבחינתה: הנתינה ערך עליון עליו גדלה רות מזרחי

שלי אגם

שואה בודדים בעירנו. הם היו מספרים לי על החיים שלהם לפני שעלו לארץ ועל החיים שלהם היום ופשוט נקרע לי הלב. כל כך רציתי לחבק כל אחד ואחת מהם ולהבטיח להם שבקרוב הכל יהיה בסדר, נאלצתי להסתפק בשליחת חיבוק חם דרך הטלפון ואין לי כל ספק כי גם השיחה הקצרה הזו דק ולפעמים גם שעה 10 שלפעמים ארכה וארבעים, שיפרה את מצב רוחם ולו במעט. הייתי חניכה במחנות העולים ומדריכה במנהיגות הצעירה- המד"צים. במסגרת כל שנותיי בהדרכה עבדתי עם ילדים בגילאי היסודי ועברתי יחד איתם תהליך של למידה עצמית ובגרות. מעבר לכל עשייתי בארגונים ובתנועות אל מול תחום הילדים והנוער שעובד ימים כלילות עבור בני ובנות נוער בכל שעות היממה, ערכי הנתינה הושרשו בי מגיל ינקות. סבתא שלי תמיד אומרת שבגלל שנולדתי בחודש אדר ערך הנתינה הוא אכן ערך עליון מבחינתי! יחד עם משפחתי אחת לשבוע, במידת האפשר, אנו מכינים קופסות מזון ומחלקים אותם למספר קשישים בודדים ומעוטי יכולת בעיר". ש. נותרות לך שעות פנאי? "דווקא כן.. אני אוהבת להתאמן ולצאת לרוץ בשעות הערב ליד הים, יש בזה משהו מרגיע ומשחרר. אני אוהבת לכתוב, לקרוא ספרים ולצפות במחזות. אני מאוד מעריכה אומנות על כל גווניה".

מה החלום שלך? "החלום שלי לטווח הקרוב, להפוך את אשדוד לעיר שמדברת נוער! עיר ובה הנוער מקבל את מיטב המענים להם הוא זקוק ובקלות! לטווח הרחוק, אני מאמינה שאני עדיין צעירה בשביל להחליט באופן חד משמעי כיצד יראה עתידי, אך אני יכולה לאמור בלב שלם שככל הנראה דרכי נסללת אל הפוליטיקה- אני מאוד מאמינה בכוח שלי להשפיע על המציאות הקיימת, לתת מעצמי ולתרום למען העיר, המחוז והמדינה". ש. חשבת על הצבא? "כמובן, המטרה שלי להקדיש את הזמן באופן המיטבי ביותר הן מבחינת שירות משמעותי עבורי והן מבחינת תרומתי למדינה, כמובן שקצונה זה מובן מאליו." ש. אז באופטימיות, הנוער בדרך הנכונה? "אנחנו דור חכם שעבר טלטלה קשה. הקורונה לימדה רבים מאיתנו על חשיבות הנתינה והמחשבה על האחר. כמויות ההודעות שקיבלתי מבני נוער בסגרים שרק מחפשים מקומות להתנדב ולסייע, עם רכב או בלי רכב בכל דרך שהיא, היא לא ניתנת לתיאור! בארץ ככלל ובאשדוד בפרט יש לנו נוער חזק, אבל יותר מהכל, נוער ערכי."

16.9.2022

26