השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת

מאת: הרב גדעון כהן שאולי יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד 08-8559589 אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

פרשת השבוע: "כי תצא" הכרת הטובה הינה מדרגה עוצמתית גבוהה ואורח חיים להפליא (כ"ג, ח') "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו",

אפשר לנצח בלי מלחמה

פרשתנו נפתחת במילים "כי תצא למלחמה על אויביך... ושבית שביו". באיזו מלחמה מדובר? מפרש רש"י: "במלחמת הרשות הכתוב מדבר". כלומר, אין הכוונה למלחמת כיבוש הארץ, אלא למלחמות שעם ישראל עשוי לערוך לצרכים שונים עם מדינות בחוץ לארץ. תורת החסידות מפרשת, ש"כי תצא למלחמה על אויביך" אמור על המלחמה שצריכה הנפש האלוקית לערוך כנגד הנפש הבהמית. מלחמה זו מתנהלת בשעת התפילה, כמו שעת התפילה =[ " שאומר הזוהר: "שעת צלותא – שעת קרבא היא שעת קרב]. בשעת התפילה צריך האדם להגביר את נפשו האלוקית על הנפש הבהמית ולנצחה, עד שייקח את כוחותיה ב'שבי' ("ושבית שביו") וירתום גם אותם לעבודת ה׳. פירוש זה לכאורה אינו עולה בקנה אחד עם פירוש רש"י. רש"י מפרש שמדובר ב'מלחמת רשות', ואילו המלחמה של הנפש האלוקית כנגד הנפש הבהמית היא מלחמת חובה ולא מלחמת רשות, הלוא זה תפקידו של האדם בעולם, להגביר את הנפש האלוקית על הנפש הבהמית ולנצחה. ההסבר הוא, שאכן עבודת התפילה בדרך של מלחמה היא אכן בבחינת 'מלחמת רשות' ולא 'מלחמת חובה'. לפני האדם עומדת האפשרות לברר את הנפש הבהמית ולרתום את כוחותיה לעבודת ה' שלא על ידי מלחמה. אם בכל זאת הוא בוחר לעשות זאת על ידי מלחמה, זו אפוא 'מלחמת רשות׳. דרך המלחמה פירושה, שהיצר עומד בתוקפו ומתאווה לענייני העולם, ומולו מתייצבת הנפש האלוקית ונלחמת בו, עד שהיא מנצחת ומכניעה אותו. זה סוג אחד של בירור היצר, והוא מכונה 'בירור בדרך מלחמה’. אולם יש דרך נוספת לברר את היצר – להגביר את אור התורה והקדושה, עד שהיצר יתמוסס מאליו. כשיהודי ממלא את עצמו באור התורה, הוא מחדיר בנפשו את האור האלוקי של הקב"ה, וממילא אין מקום לכל תאוות העולם ולעניינים גשמיים נחותים. דרך זו מכונה 'בירור בדרך מנוחה', שלא על ידי מלחמה. מסבירה תורת החסידות, שבתחילת העבודה הרוחנית של האדם אין מנוס מהמלחמה, שכן היצר עומד בתוקף מול האדם ומנסה למנוע אותו מלהתמסר לעבודת הבורא; אולם לאחר מכן עומדות לפני האדם שתי האפשרויות הללו – בירור בדרך 'מלחמה' או בירור בדרך 'מנוחה', והדבר אינו תלוי אלא בו. על כן המלחמה מכונה 'מלחמת הרשות' ולא 'מלחמת חובה', שכן לפני האדם עומדת האפשרות להתעלות לדרגה רוחנית גבוהה יותר, שבה יוכנע היצר שלא על-ידי מלחמה אלא בדרך של 'מנוחה', מכוח האור האלוקי של התורה.

חיים". הבחור נכנס לבית הרב על מנת לקבל גם את ברכתו להצלחה בלימודיו. שאלו הצדיק "החפץ חיים" לשמו, והאם הוא כבר מס ו דר באכס נ י א ו בשאר הסידורים, הבחור ענה שטרם סודר העניין, והנה קם לפתע החפץ חיים שהיה כבר בזקנה מופלגת ומיד טרח להסדיר קבלתו של הבחור וכן לסדר עבורו אכסניא ראויה. החפץ חיים הסביר, לאחר מכן למקורביו כי התחייב לעזור לאותו בחור משום הכרת הטוב שקיבל לפני שנים רבות בוילנא בבית זקנו של אותו בחור. הרב הדגיש למקורביו את החשיבות של הכרת הטוב, שנעשה עבורו שנים רבות קודם לכן. אבי מורי הצדיק הרב משה כהן שאולי זצ"ל, מחבר סדרת ספרי הבש"ם ושעל שמו נקרא המוסד החינוכי והערכי, אולפנת הבנות של אשדוד, הדגיש לי בדבריו כי אסור לו לאדם לשכוח ולא להכיר בטוב הנשלח אליו. כמו כן, הוסיף אבי ז"ל כי על האדם להתבונן בנפלאות הטבע, מפלאי הבריאה ובמיוחד ביצירת האדם, שהינו הכלי רב העוצמה שעליו לכוון ולנתב את כל זרמי החיים שבבריאה, ושבו מצויות האנרגיות החשובות והחיוביות שביקום. יחד עם זאת, הוסיף אבי ז"ל כי על האדם לשאוף תדיר להתנהג עם זולתו בנדיבות לב, באהבה, ולהתרחק, ככל האפשר, מכעס ומזלזול בזולת, להכיר בטוב שנעשה לו, להרבות בעזרה ובתמיכה ובפרגון זה לזה, לעודד את החבר ולשמוח בשמחתו.

חטאו של האדם הראשון היה כפיות הטובה. הקב״ה נתן לאדם הראשון וזיכהו באשה והנה האדם מצטדק ואומר לקב״ה: ״האשה אשר נתת עימדי היא נתנה לי מהעץ ואוכל״, (״בראשית״-ג׳, י״ב). זאת אומרת, האשה היא האשמה שגרמה לי לירידה הזו. רש״י מפרש כי, ״כאן כפר בטובה״. הקב״ה נתן לאדם הראשון את האשה חוה לברכה, לטובה ולעזר והוא (האדם) תולה את הקלקלה שלו במתנה של בוראו. מחובתו של איש ישראל להתעלות למדרגה הנישאת ביותר של ״הכרת הטוב״, עד כדי כך שלא לתעב מצרי, שהיו המצרים לעם ישראל אכסניה בשעת הדחק, (עפ״י פירוש רש״י). ואכן, זוהי התכונה והחותמת של עם ישראל. התורה באה ומיישרת מסילות בלבבנו ומורה לנו אורח ודרך חיים להפליא. הרמב"ן כותב כי עצם הבאת פירות הביכורים בירושלים זה מעיד ומציין את ההודאה והתודה לאלוקים שהביאנו לארץ ישראל. אי לכך, תמציתה של מצוות הביכורים, לא להיות כפוי טובה ולהודות לה' על טובתו וחסדו שהעניק לנו את ארצנו הקדושה. אשר על כן, מטבעו של אדם הוא לשכוח ולהשכיח פעמים לזה שהטיב לו. ברם, בשעה שאדם מודה ומשבח את חברו שהטיב עימו ואף את הבורא הוא מקבל שפע טובה וברכה. הכרת הטוב הינו ערך עליון חשוב ונעלה. על כך מסופר בבחור שנרשם ללמוד בישיבה שבראדין בראשות הצדיק "החפץ

(עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן שאולי זצ"ל). בברכת שבת שלום

9.9.2022

34