השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת

מאת: הרב גדעון כהן שאולי יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד 08-8559589 אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

כל המצוות חשובות

פרשת השבוע: "עקב" הזכייה של האדם להתעלות רוחנית ולכל הברכות הטובות וההצלחות בפרנסה, בבריאות ובשאר דברים, באים לו מחסדי הבורא. "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם...", (ז', י"ב). "כי אם שמור תשמרון את כל המצווה... והוריש ה' את כל הגויים... מלפניכם...", (י"א-כ"ב", ג')

כל המצוות חשובות באותה מידה ממש, כי הן חלק מרצונו העצמותי של הקב"ה, ורצון ה' אינו ניתן חלוקה בתורה כל דבר מדוייק בתכלית. גם העדפת ביטוי או מילה אינה מקרית. בראשית פרשתנו בוחרת התורה להשתמש במילה "עקב" - "והיה עקב תשמעון". חז"ל עומדים מיד על הדבר ולומדים מכך, שהתורה רומזת ל"מצוות קלות שאין בני אדם משגיחין בהם אלא שמשליכין אותן תחת עקביהן". או כלשונו של רש"י: "מצוות קלות שהאדם דש בעקביו". כלומר, התורה מזהירה אותנו כאן להקפיד גם על קיומן של המצוות הקלות. בהמשך לדברים אלה מספר המדרש, שדוד המלך לא חשש מפני המצוות החמורות; אותן ודאי הקפיד ונזהר לקיים. הוא חשש מהמצוות הקלות, אותן מצוות "שהאדם דש בעקביו", שמא לא נזהר בהן כיאות. ועל כך אמר בתהילים: "עוון עקבי יסובני", כלומר, הוא חושש מהמצוות הקלות המשולות ל'עקב’. כשמתבוננים מעט בדבר, מתעוררת שאלה: מדוע חשש דוד המלך מפני המצוות הקלות, וכי אפשר להעלות על הדעת שהוא לא נזהר לקיים ולו מעט ממצוות ה'? הרי דוד המלך עצמו הוא שאמר: "גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב". מכאן, שהקפיד ביותר גם על המצוות הקלות; ואם-כן, מפני מה חשש? עלינו לומר אפוא, שאין מדובר כאן באי קיום המצוות הללו או בזלזול בהן ("שהאדם דש בעקביו"). הכוונה היא רק לעצם יצירת הדירוג במצוות וסיווג חלק מהן כ'קלות' לעומת אחרות שהן 'חמורות'. זה עצמו דבר שהתורה מזהירה אותנו מפניו. יכול יהודי לקיים את כל התורה ומצוותיה, עם כל פרטיהן ודקדוקיהן, אלא שהוא מרגיש הבדל בין מצווה למצווה. מצוות מסויימות נראות בעיניו חשובות יותר, ואילו אחרות (אף שגם אותן הוא מקיים) נראות בעיניו משניות, פחות חשובות. גישה כזאת אינה נכונה והיא גם מסוכנת למדי. אי אפשר ואסור לשפוט את המצוות בעיני השכל בלבד. השכל, שתר תמיד אחר היגיון והבנה, עלול לעשות דירוג במצוות ולראות מצוות מסויימות כחשובות יותר מאחרות. אבל מניין לנו שההיגיון הוא הקובע את ערכה של מצווה? הרי אנו מקיימים את המצוות בגלל שהקב"ה ציוונו לקיימן, ומי יכול לרדת לסוד מחשבתו של ה' ולעומק כוונותיו? כל מצווה היא חלק מהרצון העליון, מרצונו האין סופי של הקב"ה. ובעיני ה', כל המצוות חשובות באותה מידה ממש, כי הן חלק מרצונו העצמותי, ורצון ה' אינו ניתן לחלוקה. על כן גם בעינינו צריכות כל המצוות להיות שוות ממש ועלינו לקיים את כולן בשיא השמחה, ההתמסרות והדיוק. על כך מזהירה אותנו התורה בפרשתנו, ומבטיחה ברכות רבות אם נקפיד לקיים במלוא המסירות והשלמות גם את המצוות שעלולות להיראות לנו כ'עקב'. השכר על כך יהיה: "ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע אבותיך וגו’”. שבת שלום!

האדם. אי לכך, על האדם להשתדל תדיר לטהר את מחשבתו וכך יוכל לדבק את נפשו באהבה לבורא. הערך של קיום אפילו מצווה אחת, או מנהג אבל בהתמדה, יש להן ערך נשגב ועליון עד כדי הגנה על האדם. סיפר לי אבי מורי הצדיק הרב משה כהן שאולי זצ"ל, איש החינוך מיקירי הערים ירושלים, רחובות ואשדוד, שבהם רחובות ומוסדות על שמו, את הערך בקיום בהתמדה אפילו מצווה אחת או מנהג. המעשה באדם זקן שביקש מבנו יחידו המרוחק מהיהדות שלפחות יבחר לו מצווה אחת או מנהג וקיימם בהתמדה, לאורך שנות חייו. בחר הבן במנהג של אכילת מוצרי חלב בשבועות. והנה לאחר שנפטר האב, ירש הבן רכוש רב. באותו זמן הזמין עבד גוי שישרתו בחוותו הגדולה. העבד שהיה בלתי אמין ורע לב שם עינו ברכושו ובהונו של אדונו. יום אחד הכין העבד תבשיל של בשר מעודן ומשובח ושם בתוכו רעל קטלני והגישו לאדונו. כשניגש הבן לאכול מהבשר נזכר בנדרו שנדר לאביו שלא לאכול בשבועות בשרים כי אם מוצרי חלב, ועל כן, לא אכל את הבשר ונתנו לכלבו לאכול ולאחר רגעים מספר, נפח הכלב נפשו. הבין הבן את רצונו של העבד להורגו וכך ניצל בזכות המצווה-המנהג. וחזר הבן בתשובה שלימה. אי לכך, כל ההצלחות של האדם בפרנסה, בבריאות, בגדולה ובשאר דברים, באים לו מאת ה', ובהיות האדם בפסגה עליו להישמר ולהיזהר לבל יתגאה ושהגאווה לא תעבירו על דעתו, וכך יזכה לכל הברכות הטובות וההצלחות.

המצב הרוחני -הדתי מתערער כאשר ישנה נסיגה במוסר החברתי והמצוות הקשורות בין אדם למקום ובין אדם לחברו. קיומה של האומה, ביסוסה והצלחתה, קשורים בשמירת המצוות הנ"ל. הפרשה מציינת רשימה ארוכה של הצלחות כלכליות, מדיניות וצבאיות וכל זאת, "עקב תשמעון את המשפטים האלה". אדם זוכה לפירות של העולם הזה בנוסף לקרן הקיימת לעולם הבא, וזאת כשהוא טוב לשמים וטוב לארץ' (לבריות). מצוות ומשפטים אלו הינם עמוד השדרה לחברה הוגנת ובסיס איתן לחיי עם בארצו. על החשיבות של קיום המצוות וערכם הגדול נלמד מהמעשה הבא: מסופר על יהודי שפרק מעליו עול המצוות והמעשים הטובים, שאל היהודי את האדמו"ר מגור בעל "חידושי הרים": "כתוב בקריאת שמע: השמרו לכם פן יפתה לבבכם... ועצר את השמים..." ואני רואה שההפך מזה קורה במציאות - הצדיקים יושבים בצער ובדוחק, ואילו אני, שחופשי אני, יש לי כל הטוב". אמר לו הצדיק: "מכיון שאתה שואל את שאלתך מפסוק מ"קריאת שמע", יש להניח שקראת לפחות פעם אחת בחייך את קריאת שמע" "ודאי", השיב האיש, "אם כן", סיים הצדיק, תמורת פעם אחת של קריאת שמע שקראת, כל מה שיש לך הוא מעט, ומגיע לך הרבה יותר..." בימים הגדולים הללו בהם אנו נמצאים בא העם לנסיונות גדולים ויש לחגור את שארית הכוח כדי להתחזק באמונה ולעמוד בנסיונות, השונים הבאים על

(עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן שאולי זצ"ל). בברכת שבת שלום

כמה אשדודים צריך כדי להאיר מגדלור?

19.8.2022

34