השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת

מאת: הרב גדעון כהן שאולי יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד 08-8559589 אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

פרשת השבוע: "ואתחנן" אדם המאמין, האוהב את הבורא ואת רעהו, אין לו להימנע מאהבתו גם אם עובר בחייו צער ויסורים המכבידים עליו ומעכירים את רוחו. "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך", ("ואתחנן" - ו', ה'). "ואהבת לרעך כמוך", ("ויקרא" - "קדושים" י"ט, י"ח).

יש לנו מקלט

בפרשת השבוע מספרת התורה על ערי המקלט שקבע משה. ערי המקלט נועדו לקלוט את מי שהרגו בן אדם ולהגן עליהם מפני 'גואל-הדם', עד זמן משפטם. הגמרא מתארת את הדרכים שהובילו לערי המקלט: רוחבן עמד על עשרים ושלוש אמה ובכל פרשת דרכים הוצב שלט, שעליו נכתב 'מקלט מקלט' - כל זאת כדי להקל על הנמלט למצוא את הדרך לעיר מקלטו. התורה וכל הוראותיה הן, כידוע, נצחיות. מכאן, שמשמעותן הרוחנית של ערי המקלט קיימת בכל תוקפה גם בימינו, אף שבפועל בטלו ערי המקלט כפשוטם של דברים. גם בזמן הזה עומדת לרשותנו 'עיר מקלט', האמורה לכפר על 'הריגת נפש’. חז"ל אמרו: "דברי תורה קולטים". לאמור: דברי התורה הם 'ערי המקלט' הרוחניות, הקולטים את מי ש'הרג נפש' במובן הרוחני. 'הורג נפש' מבחינה זו הוא מי שניתק את נפשו ממקור חיותה האמיתי מהתורה ומצוותיה, ש"הם חיינו ואורך ימינו". מי שחטא ועבר על ציוויי התורה, כרת בכך את צינורות החיים של נשמתו. אומרת התורה: אל ייאוש יש 'מקלט'. אפשר תמיד להימלט אל תוך התורה ולהינצל. הדרכים הסלולות שהובילו לערי המקלט רומזות, שאף הדרך אל התורה היא קלה ורחבה. השלטים שמוקמו בצמתי הדרכים מסמלים, שהקב"ה בעצמו מראה ליהודי את הכיוון שאליו עליו לפנות, והוא מאותת לו: "מקלט מקלט!", "ובחרת בחיים!”. אך כדי לזכות להכוונה ישירה זו של הקב"ה, עלינו לנהוג "מידה כנגד מידה", ולעשות כמותו - לצאת ל'פרשת הדרכים', למקום שמצויים בו יהודים ש'הרגו נפש', שנותקו מהתורה, מקור חיותם, להתייצב שם כמו שלט חי, ולהראות את המאור שבתורה. להכריז: "מקלט מקלט!", פנו ימינה, לדרך החיים והתורה! "טעמו וראו כי טוב ה’״. יכול אדם לומר, שאינו חפץ להימצא בפרשת הדרכים, שם אורבת הדרך המובילה שמאלה. עליו לזכור, שזה תפקידו וזו שליחותו עלי אדמות להציל אפילו יהודי אחד ולהובילו ל'מקלט' התורה. ידועה אמרת הבעל שם טוב: "נשמה יורדת לעולם הזה וחיה שבעים שמונים שנה, וכל זה כדי לעשות טובה ליהודי בגשמיות ובפרט ברוחניות". מזה מובן שכדאי לעמוד על פרשת הדרכים רק למען הסיכוי להציל יהודי אחד ולהביאו אל התורה. צריך לעמוד כשלט מאיר גם אם אין רואים תוצאות גלויות. אנו צריכים לבצע את תפקידנו, והקב"ה יעשה את שלו. מובטח לנו שהקב"ה ישלם מידה כנגד מידה, ויסייע לנו לחמוק מ'גואל הדם', הוא יצר הרע, ולבחור תמיד אך ורק בדרך החיים. שבת שלום!

החיים הינם מלאי תהפוכות ושזורים עליות ומורדות, מצבים נוחים ומצבים קשים, והמשימה היא לדבוק באהבת ה' ובאהבת הזולת בכל המצבים בהם חי האדם. האדם שונה הוא משאר בעלי החיים. באדם טבועים רגשי אהבה והערכה והוא מצווה לאהוב את ה' "בכל לבבך ובכל מאודך" ולנצל את התכונה המיוחדת הזאת למען הפרט והכלל. יחד עם זאת, על האדם לשפוך לפני בוראו שיח ותפילה, שתהיה ראויה והגונה, רצויה ומקובלת. מוקף האדם ביסורים שונים האופפים את נפשו והוא שואל את עצמו כיצד להתמודד? כיצד לדבוק באהבת ה' ובאהבת הרע גם כאשר קשה לו ? אי לכך, על ידי תפילה הבאה ממעמקי ליבו זוכה האדם שהוא נזר הבריאה להגיע לתובנות רוחניות, נעלות, לעומקם ולהבנתם. באותו זמן, האדם מקבל שכר וגמול וכמו כן, נעשה נחת רוח לבוראו. גדול הוא כוחה של התפילה שיש בה כדי לשנות את מזלו לטובה, ואפילו אם נגזר עליו חלילה להיפך. על כך כותב רש"י ("שבת" - קנו, א'): "על ידי תפילה וזכות משתנה מזלו (של האדם) לטובה". אל האדמו"ר רבי יהודה צבי מסטרטין נכנס אחד מזקני החסידים שנודע כלמדן מובהק ובעל מידות טובות. פנה החסיד לאדמו"ר וביקש סגולה מיוחדת שעל ידה יגיע לאהבת ה' כפי שנצטווינו בתורה. השיב הצדיק בקול נרגש כי הסגולה לאהבת השם היא להרבות באהבת ישראל, שכן מצוות "ואהבת לרעך כמוך" היא בבחינת פתח ופרוזדור למצוות, "ואהבת את ה' אלוקיך". נאמר בפרשתנו: "ועשית הטוב והישר", דהיינו בכל מעשה ומעשה על האדם,

לבדוק, לחשוב ולהרהר כיצד להתנהג, וכיצד לפעול לטוב ליושר ולרעות טובה ואף להשתדל לנהוג בין אדם לחברו, לפנים משורת הדין. הרמב"ם עונה על השאלה כיצד יוכל האדם להגיע לדרגה זו של אהבת ה' ? "הדרך לאהבתו ויראתו (של ה') בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, וכמו שאמר דוד עליו השלום ? "צמאה נפשי לאלוקים לא-ל חי", (רמב"ם - "יסודי התורה", פרק ב', סעיף א'-ב'). סיפר אבי מורי הרב משה כהן שאולי מחבר סדרת ספרי הבש"ם - יקיר העיר והחינוך הדתי בישראל: האדם בשנותיו יודע מעלות ומורדות. ויש אשר סובל אובדן ומפלות, ובכל זאת עליו ללכת קדימה ולעשות בזמן שניקצב לו לחיות מיטב מאמציו לעלות ולהתעלות וזאת במרץ ובהתלהבות, ובכל גיל לצמוח ולטפח עצמו ולהשתדל ולעשות מה שכן הוא מסוגל לעשות, ולא לאבד תקווה ולמצוא את המשמעות של החיים. הוסיף ואמר אבי ז"ל, לא צריך לשהות בבית חולים כדי לדעת סבל ויסורים, אי לכך, גם גורלם של אנשים טובים אפופים ומסובבים בסבל, במכאוב ובצער, ובכל זאת, על האדם לאהוב את הבורא ואת רעהו ולשבח את האל על אף קשייו בחייו. אשר על כן, איך אפשר שלא נאהב את הקב"ה, באשר כמה טובות השפיע עלינו, שמר עלינו בבטן אימנו, ברא עולם ומלואו שנהנה ממנו, עולם יפה ונהדר, כמה חכמה הושקעה בתוכה ובתוכינו, ועל כל איבר ואיבר בגופינו. אם כן, איך נוכל לא לשבח, לרומם ולאהוב את יוצרנו ובוראנו?

(עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן שאולי זצ"ל). בברכת שבת שלום

כמה אשדודים צריך כדי לגדל אבוקדו?

12.8.2022

34