השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

לאחר שילדתי את הילד השלישי שלי איתי, אני ובעלי החלטנו שעשינו את שלנו, יש לנו שלושה ילדים מהממים, ועכשיו אנו רוצים לדאוג להשקיע בהם ולתת להם הכל. ובגלל שהלידות היו נוחות וקלות, החלטתי לעשות פונדקאות. תקופה מאוד ארוכה חקרתי את הנושא כשבעלי היה מודע לזה ואחרי הלידה כבר הגיע השלב שבו אמרתי: אני עושה את זה וזהו״

עדיין יש לי בעל , שלושה ילדים ועבודה ועדיין תמיד השתדלתי להיות בשבילם . במקביל, הם התחשבו בי ודאגו לי בכל דבר שהייתי צריכה, שזה לא מובן מאליו. התחברנו אליהם מאוד וזכינו בעוד חברים לחיים". ש. איך הילדים שלך הגיבו? "אני ובעלי החלטנו לספר לילדים רק אחרי שלושה חודשים, כשידענו שהכל בסדר. ההורים המיועדים קנו לנו ספר, שנקרא "מי ידגור על הביצה", ספר מיוחד ויפה שנכתב על הפונדקאות . מסופר בו על תרנגול ותרנגולת שלא מצליחים לדגור על הביצה ונעזרים בתרנגולת אחרת ,שתדגור עליה. אחרי שהילדים הבינו את הסיפור, סיפרנו להם שאנחנו גם עוזרים לזוג להביא תינוקת לעולם. אני ובעלי הסברנו שיש לי תינוקת בבטן, שהאמא האמיתית לא יכולה לשמור עליה בבטן, בגלל בעיות רפואיות, אז אנחנו נשמור עליה בבטן, עד שהיא תחליט שהיא רוצה לצאת ואחרי זה ניתן אותה בחזרה להורים שלה שמאוד מחכים לה. מייד הילדים הגיבו ואמרו 'אמא, אנחנו נעזור לך ונדאג לך ונקשיב לך שתצא תינוקת בריאה'. היו לנו דמעות בעיניים שהם קיבלו את זה בהבנה והכי חשוב זה שיעור ענק עבורם לחיים , שתמיד נהיה הצד הנותן ולא המקבל. אני האמא הכי גאה ושלמה במעשה שעשיתי. וכמובן אין על בעלי שהיה שם בשבילי ותמך והסכים להיות שותף לשיגעונות שלי, ללא ספק זכיתי בו . אם לא הוא, זה לא היה יוצא לפועל, אז תודה על מי שאתה בשבילי אוהבת אותך!!"

קלילים, הייתי פעילה ועובדת עד הסוף, לא הייתי עולה הרבה קילו בכולם, 10 במשקל, גג עד והכי חשוב לא היית משגעת את בעלי.. לא היו לי חשקים לא באמצע היום ולא באמצע הלילה, אני חושבת שאני ממש נוחה בהיריון ולא משגעת את הסובבים שלי. בהיריון אני מרגישה טוב עם עצמי. כמובן שבחודש האחרון מתחיל להיות קצת קשה וגם זה ברוך ה'. מבחינתי, הכל לא מובן מאליו ולא ידעתי מה יהיה בהיריון הזה. בהיריון הזה הייתי צריכה לעבור קצת יותר בדיקות משאר ההריונות שלי, גם בתהליך הייתי צריכה לקבל אישור על דברים מסוימים, כי אני עדיין נושאת עובר לא שלי אבל קיבלתי הכל בהבנה". ״ניסיתי להעביר לאם את הרגשות שלי״ ש. איך היה הקשר עם ההורים? "וואו, זכיתי בזוג מדהים, לא ציפיתי לכל האהבה שקיבלתי מהם. היה לי ולבעלי מאוד חשוב שהם יהיו שותפים איתנו בכל הבדיקות ואכן הם היו איתי ולא עזבו אותי לרגע, אפילו אם זו היתה בדיקת דם, הם תמיד היו שם". ש. איך העברת להם את התחושות? "אומנם האמא לא נשאה את התינוק ברחמה אבל ניסיתי תמיד להעביר לה את ההרגשות שלי בכל דבר, גם אם זה היה לטובה וגם לרעה. ניסיתי לצלם כל תזוזה בסרטונים ולשלוח להורים, שיראו וירגישו פרפרים בבטן. השתדלתי להקדיש להם זמן, גם אם לא תמיד היה לי זמן, כי

״בעלי ובני המשפחה תמכו בי״. מרינה עם בעלה ושלושת ילדיה

הפנאי: "מאוד אוהבת לצאת ולבלות להיות מוקפת אנשים וכמובן המשפחה שלי היא מעל לכל! אני אחת שלא יכולה לשבת ולנוח, תמיד אחפש מה לעשות ואהיה עם תעסוקה". ש. מתי שמעת לראשונה על פונדקאות? "כשהכרתי את בעלי הייתי בת שנים לפני 8 ויצאנו כמעט 18 החתונה. כל התקופה הזאת ידעתי שקרובת משפחה מנסה להיכנס להיריון ולא ממש הלך לה. היא הייתה מטופלת המון וניסתה כל דבר אפשרי ואפילו היה לה דיבור על פונדקאות, רק שהתהליך ממש יקר, ולא כל אחד יכול לעמוד שנים 6 בתשלום. לשמחתי לאחר של טיפולים היא נקלטה ויש לה ילד בריא ושלם. לאחר מכן היא חזרה שוב לטיפולים ואחרי שוב שנים נולדו לה 5-6 תקופה של תאומים. כל התהליך היה כל כך קשה ומורכב במבט מהצד ותמיד אמרתי: הלוואי שהייתי יכולה לעזור או לעשות משהו! כבר אז אמרתי לבעלי: יום יבוא ואני אהיה פונדקאית ואעניק תינוק/ת להורים שלא יכולים, זה החלום שלי!!" ש. ומתי החלטתממשלצאת לדרך? "לאחר שילדתי את הילד השלישי שלי איתי, אני ובעלי החלטנו שעשינו את שלנו, יש לנו שלושה ילדים מהממים, ועכשיו אנו רוצים לדאוג להשקיע בהם ולתת להם הכל. ובגלל שהלידות היו נוחות וקלות, החלטתי לעשות פונדקאות. תקופה מאוד ארוכה חקרתי את הנושא כשבעלי היה

מודע לזה ואחרי הלידה כבר הגיע השלב שבו אמרתי: אני עושה את זה וזהו." ש. מה כלל התהליך? "לאחר שהחלטתי לצאת לדרך וכמובן בתמיכת בעלי, התחלתי לחקור לעומק ולא רציתי לבזבז זמן. שמעתי על חברת תיווך שנקראת "מירב פונדקאות חובקת", שלחתי להם הודעה באינטרנט והם חזרו אליי מיד. חשוב לי לומר שזוהי חברה מדהימה, שליוותה אותי לאורך כל הדרך ודאגה לי בכל מה שנדרש. ללא ספק זכיתי, הם גם ידעו למצוא לי את הזוג האידיאלי שמתאים לי וזה משהו מאוד חשוב בתהליך הזה. כמובן שלפני שמצאו לי זוג הייתי צריכה לעבור מספר בדיקות, כולל בדיקה פסיכולוגית שלי ושל בעלי, זה אולי נשמע מלחיץ אבל זה הכי כיף בתהליך. בסוף קיבלתי ממני גם אבחון על עצמי. לבסוף קובעים מועד לוועדה ושם מחליטים אם את מתאימה לתהליך בכלל. ברוך ה' הוחלט שאני מתאימה ומשם הכל זרם ". ש. לא חששת מקשיים פיזיים? "לקחתי בחשבון שאי אפשר לדעת איך יעברו ההיריון והלידה, כי כל היריון זה משהו אחר ושום דבר לא מובן מאליו, לכן התפללתי שיעבור תקין והכי חשוב שתצא תינוקת בריאה ושלמה." ש. ואיך ההריון עבר לעומת הריונות קודמים? "שלושת ההריונות שלי היו ממש

18 המשך בעמוד

15.7.2022

16