השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת

מאת: הרב גדעון כהן שאולי יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד 08-8559589 אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

"בחוקותי" פרשת השבוע: השלום שקול כנגד הכל "...וישבתם לבטח בארצכם. ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד..., ", (כ"ו-ה',ו').

בפרשת 'בחוקותי' מצויה פרשת ה'תוכחה', שבה מזהיר הקב"ה את עם ישראל לבל יסור מדרך התורה, ומודיע על המכות הנוראות שיינחתו עליו אם לא ישמע בקול ה’. כשאנו קוראים את הקללות המזעזעות הללו, סומרות שערות ראשנו. אולם פנימיות התורה מסבירה, כי לאמיתו של דבר, הקללות הללו אינן אלא ברכות, ואפילו ברכות נפלאות ביותר; אלא שדווקא בגלל היותן גבוהות כל כך, הן באות לידי גילוי בצורתן ההפוכה - בצורה של קללות. דוגמא לכך אנו מוצאים בגמרא. רבי שמעון בר יוחאי שלח את בנו אל רבי יונתן בן עמסיי ורבי יהודה בן גרים כדי שיברכוהו. כשחזר הבן אל אביו, התלונן שהחכמים קיללוהו במקום לברכו. הסביר לו אביו כיצד הכילו 'קללות' אלה ברכות גדולות (למשל, הם אמרו לו: "תזרע ולא תקצור", והתכוונו שיוליד בנים ולא ימותו לו, וכיוצא בזה). לכאורה, אם אכן רצו החכמים לברך, למה לא אמרו את ברכותיהם בלשון ישירה והסתירו אותן בניסוחים שמתפרשים במבט ראשון כקללות? מסבירה תורת החסידות, שכאשר מדובר בברכות נעלות ונפלאות ביותר, הן אינן יכולות להתלבש תמיד בצורה של ברכה גלויה והן חייבות לבוא בלבוש שנראה כלפי חוץ כ'קללות’. לאור זאת נשאלת שאלה הפוכה: אם הברכות הללו חייבות לבוא כשהן מוסוות כקללות ואינן יכולות להתגלות כברכות, כיצד היה יכול רבי שמעון בר יוחאי לגלותן?! כאן אנו מגיעים להבנת כללות הסבל והרע שקיים בעולם. בספר התניא מוסבר, כי הייסורים והסבל הם לאמיתו של דבר טוב נאצל ביותר, אלא שאין בכוחנו לקבלו כמות שהוא, ולכן הוא מתגלה אלינו בצורת סבל (כשם שאור גדול מדי גורם מסנוור וחוסר אפשרות לראות). אך כל זה אמור על הזמן הזה, שבו העולם איננו יכול לקבל תמיד את השפע העליון. לעתיד לבוא יתגלה הטוב הנפלא שהיה טמון בסבל ובייסורים. ועל ידי שהאדם מקבל כיום את הייסורים באהבה ובשמחה, הוא יזכה לעתיד לבוא לראות את הטוב שבהם, וישמח על הייסורים שסבל. רבי שמעון בר יוחאי היה מאותן נשמות נעלות שעניינן לגלות את פנימיות התורה. בנשמות אלה מאיר כבר עכשיו האור שיאיר לעתיד לבוא.לכן היה יכול רבי שמעון לגלות לבנו את הברכות שהיו טמונות ב'קללותיהם' של החכמים, כי הוא היה מסוגל לראות את הטוב שבהן. דבר זה מסביר גם-כן למה דווקא תורת החסידות היא המגלה את הברכה שב'קללות' ה'תוכחה'. תורת החסידות היא הארה מגילוי פנימיות התורה שיהיה לעתיד לבוא. לכן היא מגלה כבר עכשיו מעט מהברכות שטמונות ב'תוכחה'. אלא שזו רק הארה בלבד; את הברכות הללו במלואן נראה לעתיד לבוא, בגאולה השלמה, בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש. הברכות שטמונות בתוך ה"קללות"

כשעם ישראל יקיים את דברי הברית לפי הנכתב בתורה, הרי שאז הוא יתברך, בשפע כלכלי, יבול טוב, גשם בעיתו, לחם לשובע, שלום וביטחון לאומי, ובכל הטוב הקיים. בנוסף לברכה הגשמית והחומרית, יזכה עם ישראל לייעוד רוחני כנאמר: "ונתתי משכני בתוככם", (כ"ו, י"א). באותו זמן, רוח טהרה וקדושה תשרה על העם, הם יעלו והתעלו רוחנית מחיל לחיל. רש"י מצטט מדרש האומר בהקשר לפסוק: "ונתתי שלום בארץ", שאם אין שלום אין כלום, שהוא שקול כנגד הכל. וכך גם נאמר בתפילות השחר: "עושה שלום ובורא את הכל", בשעה שנעשה השלום אז הכל מושלם ומבורך, על בסיס ברכת השלום. השלום יהיה מציאותי וריאלי בחלקו של עם ישראל, ולא רק ערגה ומישאלות לב. השלום יתפרס על כלל ישראל לכיתותיו, מפלגותיו, ופלגיו השונים, וכמו כן, "וחרב לא תעבור בארצכם...", (כ"ו, ו') וזאת בזכות ההבטחה "ונתתי שלום בארץ". הפנימיות של עם ישראל ואושרו יקרינו שמחה, טוב לב ושובע, כנאמר: "השם גבולך שלום, חלב חיטים ישביעך", ("תהילים" - קמ"ז, י"ד). לא יהיה מחסור כלכלי כי אם שפע וכך גם לא יהיו מריבות קנאה ומידנים בישראל, (עפ"י ב"מ,

נ"ט). השלום לדברי "אורח חיים הקדוש" יהיה שלום עולמי שמשפיע על השלום באיזור כולו. הניסים, האותות והמופתים שיזכה עם ישראל יעירו את ליבות בני האדם ויראו מיפעלות ופלאות הבורא והשגחתו הגדולה בטבע. הניסים והנפלאות שבהם יחזה עם ישראל יהיו מכוח ההבטחה של הבורא לעם, כנאמר: "וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם, כי לא אדם הוא להינחם", (שמואל א'-ט"ו, כ"ט). השלום הפנימי בתוך עם ישראל חשוב הוא לאין ערוך להצלחתו וביטחונו, ומצאנו כי חורבנות בתי המיקדש היו מפאת שנאת חינם ויחסים עכורים ושליליים בתוך העם. נאמר כי חורבן בית המיקדש הראשון היה בעבור עבודה זרה, גילוי עריות (ניאוף) ושפיכות דמים, ובית המיקדש השני בעבור שנאת חינם, (עפ"י, מסכת יומא ט', ע"ב). כמו כן, נאמר, (בירושלמי פאה א' ובכמה מידרשים) שבדורו של שאול המלך למרות שעסקו בתורה לא ניצחו את אויביהם שהיו ביניהם מלשינים והמחלוקת שררה בתוכם, ואילו בדורו של המלך אחאב למרות שעבדו עבודה זרה ניצחו את אויביהם כי השלום שרר ושכן במחנה ישראל.

(עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן שאולי זצ"ל). בברכת שבת שלום

20.5.2022

34