השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

משפחת כלפון (צילום לירון מולדבן ישראל היום)

המשמעות הטראגית הייתה רבע שעה קריטית בה שרה לא הונשמה כלל ואיבדה את נשימתה. לאחר שמצבה הוחמר החלו הרופאים לבצע בשרה פעולות החייאה ובית החזה נפתח במטרה לבצע עיסוי ידני ורק אז הבחינו כי היא כלל אינה מונשמת. באותו שלב הופעלה מכונת ההנשמה ושרה חזרה לנשום אך הנזק לכאורה כבר נעשה. בני המשפחה סיפרו אז כי הרופא יצא אליהם במראה המום ובישר להם במילים קטועות שלמרות שהניתוח הצליח, ארעה תקלה עם מכונת ההנשמה שהתקלקלה וקרתהמעין תאונתדרכיםאו טביעהבים אבי הבעל האוהב, שהתאלמן לאחר שנים ארוכות של תמיכה ותקווה, ספד לרעייתו בקול שבור: "את היית השמש והירח שלנו...הכפתור הזה שלא הדליקו כיבה לנו את החיים. הבית הזה שבנית עבורנו נראה כמו צריף רעוע ללא המלכה שלו. הבית שהיה מוקד עלייה לרגל, לעצה טובה, לפתירת מחלוקות - עומד כעת לשיממון. כן שרה, את המלכה של כולם – שלי, של הילדים, של המשפחה שלך ושלי

הכפתור הזה שלא הדליקו כיבה לנו את החיים. הבית הזה שבנית עבורנו נראה כמו צריף רעוע ללא המלכה שלו. הבית שהיה מוקד עלייה לרגל, לעצה טובה, לפתירת מחלוקות - עומד כעת לשיממון. כן שרה, את המלכה של כולם – שלי, של הילדים, של המשפחה שלך ושלי. אין דרך אחרת להגדיר אותך. פצצת צחוק ואופטימיות לצד רגישות, חמלה ונדיבות שאין שני לה. שנה לצידך וכל דבר קשה 30 הפך לקל. כי את שרה, כלום לא נוגע בך גם לא המחלות הקשות ביותר - הן לא יכלו לך. בגבורה עילאית בחיוך ובדיחה את צחקת למוות בפנים ולחמת כמו לביאה אמיתית. שנה ועשרה חודשים של מלחמה, בית החולים הפך לבית שני עם תקוות וחלומות, והינה זה קורה ואת קמה, זוהרת ויפה כתמיד. שרדנו אותך כולנו ולא משנו ממיטתך, כולנו האמנו שגם הפעם תוכלי לכך ובשבת נכנעת...עייפת. פנייך היפות, צחוקך, אהבת האדם שבך, ילוו כל אחד ואחת מאיתנו לעד. שמרי עלינו שרה שלי. תודה על החיים הנפלאים במחיצתך." התנהלות רשלנית התביעה הדורשת פיצויים כספיים בגין המחדל והאובדן, הוגשה על ידי הבעל אבי והילדים אפיק ומיתר על ידי עורכי הדין שי פויירינג ונמרוד הלוי לבית המשפט המחוזי בלוד. התביעה כוללת את חוות הדעת של פרופסור דניאל גורמן, שכיהן בעבר כמנהל המחלקה לטיפול נמרץ וחטיבת ההרדמה בבית חולים סורוקה ונחשב בין בכירי

הרופאים המרדימים. הוא גרס בין היתר בדבריו כי המקרה בלתי ניתן להבנה ונדיר ביותר, אחד ממקרי הרשלנות החמורים ביותר בהם נתקל במהלך חייו המקצועיים. הוא כינה את הצוות "לא מקצועי, חובבן ומפוזר" וטען כי הם הגיבו לטעות באיחור כה משמעותי שלא היה סיכוי להציל את שרה, למרות שהיו סימנים בולטים להפסקת ההנשמה המלאכותית. פרופסור גורמן המשיך וכינה את ההתנהלות רשלנית, היות שרק לאחר פתיחת בית החזה התגלתה העובדה ששרה כלל לא חוברה למכונת ההנשמה. עוד נכתב בתביעה כי כמה ימים לאחר המקרה הוזמנו בני המשפחה לשיחה עם בכירי המחלקה, שאישרו כי גורם המחדל הוא אנושי, שכן המכונה הייתה תקינה אך לא הופעלה. הם טענו שהם בני אדם וגם עבורם תקלה כזו היא שברון לב. באותו פרק זמן הייתה תקווה שיהיה ניתן לתקן את הנזק באמצעות המשך טיפול מקצועי ומסור, אך כאמור שרה נפטרה לאחר כשנתיים קשות. בימים אלו כאשר התביעה מוגשת, מרגיש אבי כיצד הרגשות צפים ועולים לאור הזיכרונות מהשנים הקשות והגעגועים לרעייתו האהובה שרה ומקשים עליו את הרחבת הדיבור: "קרה לנו אסון נוראי" אמר לי השבוע "נפער לנו בור בחיינו שלא נוכל למלא לעולם. כולנו משלמים על המחדל של בית החולים באובדן הנורא של שרה, אישה ואמא שלא תהיה כמותה. רשלנות מסוג זה אסור שתישנה ולשם כך התביעה שלנו חשובה מאוד, שאף משפחה חלילה לא תחווה את האובדן שאנו חווינו".

בטיחות המטופל בראש סדר העדיפויות. כמו בעבר, כך גם עתה, נמשיך לנהוג בשקיפות מלאה אל מול המשפחה ומול באי כוחה. אנו משתתפים בצערה של המשפחה. נמשיך לטפל במקרים המורכבים הקשים ביותר, כפי שהיה גם במקרה זה”.

בית החולים ״שיבא: "שקיפות מלאה” מבית החולים שיבא נמסר בתגובה: "המקרה המדובר אירע שנים. בעקבות המקרה 5 לפני הוטמעו נהלי עבודה חדשים כחלק ממדיניות של הצבת

21.10.2022

24