הסינפונייטה הישראלית באר-שבע, אלבום היובל

וחברה בבאר-שבע (ראוי בהקשר זה לציין את בנץ כרמל – זוכה פרס "כינור דוד" על יוזמותיו הגדולות: בית הספר למחול "בת-דור", תיאטרון באר-שבע, מועדון השחמט העירוני, מרכז האמנויות לנוער ועוד). אלשייך החליט לנצל את ההזדמנות והעלה בפני השניים את הרעיון להקים בבאר-שבע תזמורת קאמרית מקצועית שתתבסס על מוזיקאים עולים, בסיועם של משרד הקליטה והסוכנות היהודית. הכוונה היתה לא רק לאתר מוזיקאים עולים שכבר גרים בבאר-שבע, אלא להביא לבאר שבע מוזיקאים עולים מכל רחבי הארץ, שיהפכו את באר-שבע לביתם. בעקבות אותה שיחה ראשונה הגיש אלשייך לכרמל תוכנית מפורטת בכתב, שאושרה ע"י עיריית באר-שבע וזכתה גם לברכתם של משרד הקליטה ומשרד החינוך. אלשייך החל לאתר מוזיקאים עולים במרכזי קליטה. המטרה היתה לשלב סיוע למוזיקאים עולים והבאת תרבות לפריפריה, אך עם זאת לא להתפשר על הרמה המקצועית. לצורך זה הוקמה ועדת קבלה בת חמישה חברים. אחד מחברי הוועדה היה הכנר אורי פיאנקה, נגן ראשי בתזמורת הפילהרמונית הישראלית. חבר נוסף היה מנדי רודן, מבכירי המנצחים בישראל, שהיה באותם ימים המנצח הראשי והמנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור ומנצח אורח בתזמורת הפילהרמונית הישראלית. בוועדת הקבלה ישב גם המנצח אבי אוסטרובסקי. אוסטרובסקי נבחר ע"י משרד החינוך לשמש כמנהל מוזיקלי ומנצח של התזמורת החדשה. הוא היה בן וחבר קיבוץ להב. בגילו הצעיר כבר היה 34 מנהל מוזיקלי של התזמורת הסימפונית של חיפה והתזמורת הקאמרית הקיבוצית, שאותה ייסד. מדי פעם ניצח על התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, האנסמבל הקאמרי הישראלי ותזמורות נוספות בישראל ובחו"ל. בחלק מימי

הסינפונייטה הישראלית באר-שבע, או בשמה הקודם "התזמורת הקאמרית באר- , אך אם 1973- שבע" החלה את פעילותה ב נרצה לספר את הסיפור מראשיתו, עלינו .1958 שנים נוספות, לשנת 15 לחזור לאחור בשנה זו הודיע משרד החינוך על הטבות למורים שיבואו ללמד באזורים רחוקים מהמרכז. אחד מאלה שנענו לקריאה היה ניסים אלשייך, מוזיקאי שעלה לארץ , שירת בצבא בתזמורת 1949- מבולגריה ב צה"ל ועבד כמורה למוזיקה בבתי-ספר בתל אביב. ביום הגעתו לביקור היכרות בבאר-שבע כבר קיבל מפתח לדירה בעיר. ניסים החל ללמד מוזיקה בבתי ספר ובשכונות בעיר, תוך שהוא נעזר במשרדי הקליטה והרווחה ומשלב בהוראת המוזיקה מורים עולים נוספים. כחלק מעבודתו בבתי הספר בבאר-שבע הקים מקהלות היה שותף 1961- ותזמורת כלי נשיפה. ב בהקמת הקונסרבטוריון העירוני. במסגרת הקונסרבטוריון הקים תזמורת נוער עירונית ותזמורת חובבים בוגרים. החל גל עלייה 70- בראשית שנות ה מברית המועצות ומרומניה. באחד הימים הוזמן ניסים אלשייך לשיחה עם משה שפריר, מזכיר עיריית באר-שבע, בעניין העסקתו של אחד מעובדי העירייה כמורה בקונסרבטוריון. במקום נכח גם בן-ציון ("בנץ") כרמל, סגן ראש העיר, מחזיק תיק התרבות בעירייה ויו"ר האגודה לתרבות

1973-1983 העשור הראשון

אלשייך העלה את הרעיון להקים בבאר-שבע תזמורת קאמרית מקצועית שתתבסס על מוזיקאים עולים. הכוונה היתה לא רק לאתר מוזיקאים עולים שכבר גרים בבאר שבע, אלא להביא לבאר-שבע מוזיקאים עולים מכל רחבי הארץ, שיהפכו את באר-שבע לביתם.

שנה לסינפונייטה הישראלית באר-שבע 50

8