הסינפונייטה הישראלית באר-שבע, אלבום היובל

שנה 50 לסינפונייטה הישראלית באר-שבע אלבום היובל

1975/6 מתוך ספר האורחים הראשון של התזמורת

6

העשור הראשון 1973-1983

1994-2003 36

העשור השלישי

24

העשור השני 1984-1993

2014-2023 56

העשור הרביעי 2004-2013 44

העשור החמישי

ציר זמן 72

צוות התזמורת 82

80

תורמים ושותפים

צילומים: נטלי כהן-קדוש, | כתיבה ותחקיר: יזהר בן-נחום | עריכה והפקה: שגית בכר | הופק על-ידי המחלקה לדוברות, הסינפונייטה הישראלית באר-שבע גואל דרורי, דייגו מיטלברג, אילן ברונר, יוסי צבקר, יואל לוי, שי שמואלי, מישל אמזלג, סלי פטל, רן צברי, סטודיו אליורס, אמיל טבוסוב, אלכסיי מיכאלוב, 2023 מרץ | www.image2u.co.il : קונספט ועיצוב גרפי | דפוס: ע.ר. הדפסות בע"מ | לארי בראנד, דני מכליס, יאסוקו קגיאמה, מאיר אזולאי, פאזל הפקות

העשור הראשון 3 83

1973-1983 העשור הראשון 1973 198

וחברה בבאר-שבע (ראוי בהקשר זה לציין את בנץ כרמל – זוכה פרס "כינור דוד" על יוזמותיו הגדולות: בית הספר למחול "בת-דור", תיאטרון באר-שבע, מועדון השחמט העירוני, מרכז האמנויות לנוער ועוד). אלשייך החליט לנצל את ההזדמנות והעלה בפני השניים את הרעיון להקים בבאר-שבע תזמורת קאמרית מקצועית שתתבסס על מוזיקאים עולים, בסיועם של משרד הקליטה והסוכנות היהודית. הכוונה היתה לא רק לאתר מוזיקאים עולים שכבר גרים בבאר-שבע, אלא להביא לבאר שבע מוזיקאים עולים מכל רחבי הארץ, שיהפכו את באר-שבע לביתם. בעקבות אותה שיחה ראשונה הגיש אלשייך לכרמל תוכנית מפורטת בכתב, שאושרה ע"י עיריית באר-שבע וזכתה גם לברכתם של משרד הקליטה ומשרד החינוך. אלשייך החל לאתר מוזיקאים עולים במרכזי קליטה. המטרה היתה לשלב סיוע למוזיקאים עולים והבאת תרבות לפריפריה, אך עם זאת לא להתפשר על הרמה המקצועית. לצורך זה הוקמה ועדת קבלה בת חמישה חברים. אחד מחברי הוועדה היה הכנר אורי פיאנקה, נגן ראשי בתזמורת הפילהרמונית הישראלית. חבר נוסף היה מנדי רודן, מבכירי המנצחים בישראל, שהיה באותם ימים המנצח הראשי והמנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור ומנצח אורח בתזמורת הפילהרמונית הישראלית. בוועדת הקבלה ישב גם המנצח אבי אוסטרובסקי. אוסטרובסקי נבחר ע"י משרד החינוך לשמש כמנהל מוזיקלי ומנצח של התזמורת החדשה. הוא היה בן וחבר קיבוץ להב. בגילו הצעיר כבר היה 34 מנהל מוזיקלי של התזמורת הסימפונית של חיפה והתזמורת הקאמרית הקיבוצית, שאותה ייסד. מדי פעם ניצח על התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, האנסמבל הקאמרי הישראלי ותזמורות נוספות בישראל ובחו"ל. בחלק מימי

הסינפונייטה הישראלית באר-שבע, או בשמה הקודם "התזמורת הקאמרית באר- , אך אם 1973- שבע" החלה את פעילותה ב נרצה לספר את הסיפור מראשיתו, עלינו .1958 שנים נוספות, לשנת 15 לחזור לאחור בשנה זו הודיע משרד החינוך על הטבות למורים שיבואו ללמד באזורים רחוקים מהמרכז. אחד מאלה שנענו לקריאה היה ניסים אלשייך, מוזיקאי שעלה לארץ , שירת בצבא בתזמורת 1949- מבולגריה ב צה"ל ועבד כמורה למוזיקה בבתי-ספר בתל אביב. ביום הגעתו לביקור היכרות בבאר-שבע כבר קיבל מפתח לדירה בעיר. ניסים החל ללמד מוזיקה בבתי ספר ובשכונות בעיר, תוך שהוא נעזר במשרדי הקליטה והרווחה ומשלב בהוראת המוזיקה מורים עולים נוספים. כחלק מעבודתו בבתי הספר בבאר-שבע הקים מקהלות היה שותף 1961- ותזמורת כלי נשיפה. ב בהקמת הקונסרבטוריון העירוני. במסגרת הקונסרבטוריון הקים תזמורת נוער עירונית ותזמורת חובבים בוגרים. החל גל עלייה 70- בראשית שנות ה מברית המועצות ומרומניה. באחד הימים הוזמן ניסים אלשייך לשיחה עם משה שפריר, מזכיר עיריית באר-שבע, בעניין העסקתו של אחד מעובדי העירייה כמורה בקונסרבטוריון. במקום נכח גם בן-ציון ("בנץ") כרמל, סגן ראש העיר, מחזיק תיק התרבות בעירייה ויו"ר האגודה לתרבות

1973-1983 העשור הראשון

אלשייך העלה את הרעיון להקים בבאר-שבע תזמורת קאמרית מקצועית שתתבסס על מוזיקאים עולים. הכוונה היתה לא רק לאתר מוזיקאים עולים שכבר גרים בבאר שבע, אלא להביא לבאר-שבע מוזיקאים עולים מכל רחבי הארץ, שיהפכו את באר-שבע לביתם.

שנה לסינפונייטה הישראלית באר-שבע 50

8

לאלה צורפה כנרת שעבדה כמורה בקונסרבטוריון ולא היתה עולה חדשה. שלושה נבחנים נוספים התקבלו על תנאי. בחודשים הבאים נמשכה מלאכת האיתור והבחינות של נגנים נוספים, במטרה להגיע נגנים. 14 – למספר המינימום שנקבע לב אוצ'יטל, מהכנרים הראשונים שהצטרפו , התמנה לתפקיד 1973 לתזמורת בשנת קונצרטמייסטר השני של התזמורת (אחרי גודל יישנוב) מספר: "עליתי לישראל . באותה עת, לפי החוק, 1973 בחודש מאי עולים אקדמאים היו חייבים ללמוד באולפן לעברית במשך חצי שנה ואני נשלחתי לאולפן בדימונה. כעבור חודש קיבלתי הצעה ממכר ללמד בקונסרבטוריון בדימונה, למרות שעדיין לא ידעתי עברית. כעבור חודשיים, באוגוסט, פנה אלי ניסים אלשייך, אשר כיהן כסגן מנהל הקונסרבטוריון, וסיפר כי הוא מחפש נגנים

השבוע עבד במוסך בקיבוץ. לדבריו של אוסטרובסקי בראיון לעיתון "על המשמר", היה זה בנץ כרמל שהציע לו להקים תזמורת בבאר-שבע, אך עוד לפני כן העלו בפניו מספר אנשים את הרעיון להקים תזמורת עולים. בין אלה היו המוזיקולוגית מיכל זמורה כהן ולאה פורת, יו"ר המועצה הציבורית לתרבות ואמנות במשרד החינוך. את הרכב הוועדה השלימו רות הילמן, מנהלת הקונסרבטוריון ואלשייך עצמו. בחינות הקבלה הראשונות נערכו במקום משכנו של 13.3.1973 בתאריך הקונסרבטוריון באותם ימים – צריף ברחוב נגנים הוזמנו ליום הבחינות 16 . תל-חי . כאמור, הוחלט 13 הראשון ומתוכם הגיעו מראש לא להתפשר על הרמה המקצועית ובתום המבחן הראשון קבעה ועדת הקבלה כי רק ארבעה מבין הנבחנים עומדים בדרישות וראויים להתקבל לתזמורת.

חזרה בצריף אשר שימש כקונסרבטוריון זמני. מנצח: ניסים אלשייך. באדיבות ארכיון גואל דרורי

9

1973-1983 העשור הראשון

הופעה בפני חיילים במחפורות בסיני, חורף . באדיבות ארכיון 1973 טוביהו, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

הנגנים הופיעו בפני החיילים בסיני ואף ממערב לתעלת סואץ. צה"ל צייד אותם בכלי נשק. בהופעה הראשונה

קשת בלבד. אבי אוסטרובסקי מנמק את הבחירה להצטמצם בכלי קשת בכך שלא היה בטוח אם היוזמה להקים תזמורת תצלח ולכן העדיף להתחיל בהרכב שקל יותר להפיק ממנו תוצאה שתניח את דעתו. לצורך ההופעות בפני החיילים צורפו להרכב נגן קסילופון, אקורדיוניסט וזמרת, כולם מורים בקונסרבטוריון. נבנה רפרטואר קליל שיתאים להופעות מסוג זה, שכלל קטעים קלאסיים לצד שירים ישראליים. הנגנים הופיעו בפני החיילים בסיני ואף ממערב לתעלת סואץ. צה"ל צייד אותם בכלי נשק. בהופעה הראשונה נכח אריאל שרון ואף נאם בפני הנוכחים כשתחבושת לראשו. לאחר שובם מסיני המשיכו הנגנים בחזרות. ההחלטה שלא להתפשר בנושא האיכות התייחסה לא רק למיון המתקבלים לתזמורת, אלא גם למשך הזמן הנדרש עד שיהיה ניתן להתחיל בקונצרטים בפני

נכח אריאל שרון ואף נאם בפני הנוכחים כשתחבושת לראשו.

על-מנת להקים תזמורת בבאר-שבע. בבחינות הקבלה נאלצתי לנגן מהזיכרון, מכיוון שהמזוודות עם חפצי, כולל התווים, עדיין לא הגיעו לארץ." כבר עמדו לרשותו של 1973 באוקטובר נגנים שעברו בהצלחה 11 הצוות המייסד את שלב המיון, אלא שאז פרצה מלחמת יום הכיפורים. ניסים אלשייך, שגויס לפיקוד הדרום, הציע למפקדת הפיקוד שהתזמורת המתגבשת תופיע בפני החיילים בסיני. בשלב הראשון של הקמת התזמורת התקבלו להרכבה נגנים של כלי

שנה לסינפונייטה הישראלית באר-שבע 50

10

הדירות שקיבלו והתלוננו שנגנים אחרים קיבלו דירות גדולות מאלה שניתנו להם. "לי אין בכלל דירה", השיב להם אוסטרובסקי, שבאותם ימים עזב את הקיבוץ והיטלטל בין דירות שכורות. מעבר לשאלת גודל הדירות ואיכותן התקשו הנגנים, שבאו מערים גדולות בברית המועצות, להסתגל לחיים בעיר קטנה ובלתי מפותחת השוכנת במדבר. השכר שקיבלו עבור השתתפותם בסינפונייטה היה צנוע ובנוסף לדירה, סייעו להם אוסטרובסקי ואלשייך גם במציאת עבודות נוספות, לעיתים גם לבנות ולבני הזוג. לאחר יותר משנה של חזרות, השתכנע אוסטרובסקי שהתזמורת החדשה בשלה להתחיל בהופעות בפני קהל. בראיון למיכל סנונית, שהתפרסם ב"על המשמר" תחת הכותרת "תזמורת חדשה 6.11.1974- ב בנוף הישראלי", בישר: "אני עומד לצאת עם תזמורת חדשה, התזמורת הקאמרית

קהל. עיריית באר-שבע פרסמה שבעיר הוקמה תזמורת וכבר החלו להגיע הזמנות לקונצרטים, אבל אוסטרובסקי עמד על דעתו: התזמורת לא תופיע לפני שתגיע לרמה הנדרשת. בעיה נוספת היתה מקום לקיים בו את החזרות. הקונסרבטוריון, כאמור, שכן בצריף שהיה צר מלהכיל את כל הפעילויות שרחשו בו. בנייתו של הקונסרבטוריון החדש עמדה להסתיים, אך המנהלת, רות הילמן, סירבה לאשר כניסה אליו לפני תום העבודות. כשהילמן נסעה לחו"ל, ניצלו ניסים אלשייך ובנץ כרמל את היעדרה והעבירו את הפעילות למבנה החדש. כך נערכו החזרות של התזמורת בין קירות בטון חשופים, ללא רצפה. נושא נוסף שאוסטרובסקי ואלשייך מצאו את עצמם עוסקים בו היה מציאת דיור לנגנים. אחדים מהנגנים התמרמרו על

התכניה הראשונה שחולקה לקהל בקונצרט הבכורה, 1975 ינואר

11

1973-1983 העשור הראשון

אבי אוסטרובסקי וחברי התזמורת בחזרות לקונצרט ראשון באולם הקונסרבטוריון העירוני באר-שבע, על רצפת בטון חשופה שעדיין בבנייה, . צילום ארכיון גואל 1974 דרורי

שנה לסינפונייטה הישראלית באר-שבע 50

12

13

1973-1983 העשור הראשון

בעיתון 3.1.1975- נולדה" כתב חנוך רון ב "דבר": "התזמורת הקאמרית באר-שבע – קמה והיתה לעובדה. עד כה הורגלנו לתזמורות רציניות הקשורות בתל אביב, ירושלים וחיפה, עתה נוספה באר-שבע למפה זו... קבוצת כלי-המיתרים של באר שבע 'מאיימת' על המרוץ לבכורה מבחינת הרמה המוזיקלית... אבי אוסטרובסקי, עשה עבודה מוזיקלית ברמה גבוהה והפך נגנים אינדיבידואליים לתזמורת אחידה ובעלת נוכחות." נתן מישורי כתב בעיתון : "תזמורת כלי קשת 29.12.1974- "הארץ" ב זו מתחילה דרכה בנקודת זינוק גבוהה מהמקובל. רמת הנגנים... שנבחרו בקפידה על-ידי אבי אוסטרובסקי... מפתיעה. קיום התזמורת בעיר באר-שבע... מוזיף לעיר מימד של מרכז מוזיקלי. חשוב שהנגנים, פרנסי העיר ומשרדי הממשלה יבינו כי בידיהם הזדמנות חד-פעמית להעניק לאזור הדרום את שמגיע לו..." )26.12.1974 ," אוליה זילברמן ("מעריב הציעה לתזמורת לשלב בהופעותיה מוזיקה ווקאלית: "צריך כבר עתה לדאוג לכך, שהתזמורת לא תחזור רק על הרפרטואר הרגיל, אינסטרומנטאלי גרידא, של תזמורת כלי קשת, אלא תקשור קשרים עם זמרים עולים וזמרים ותיקים ועם מקהלות, כדי

של באר-שבע. הפרמיירה הרשמית תיערך בסוף חודש זה." "הרפרטואר מגוון", סיפר אוסטרובסקי "והוא כולל יצירות מתקופת הבארוק, פרה-קלאסיות – דרך הקלאסיקה והרומנטיקה אל המוזיקה המודרנית והישראלית." הופיעה התזמורת במועדון 22.12.1974- ב נגנים, 22 "צוותא" בתל אביב בהרכב שכלל כולם בכלי קשת. על-פי העיתון "מעריב" התקיים הקונצרט בתל אביב 26.12.1974- מ "לאחר קונצרטי הרצה אחדים". המבקרים המוזיקליים בעיתונות היומית הגיבו על הופעתה הראשונה של התזמורת הצעירה במילים חמות. "כבמטה-קסם, בלי רעש של פרסומת, צצה לה תזמורת כלי-קשת, שזינקה ישר לראש הסולם של תזמורות קאמריות בארצנו. התזמורת הקאמרית של באר-שבע הפתיעה לטובה גם את הקהל המפונק והבררני של תל ב"על 27.12.1974- אביב", כתב יזהר ירון ב המשמר". "היתה זו הפתעה נעימה ביותר לשמוע גוף מוזיקאלי חדש בהופעתו הראשונה, כשהוא מגובש ליחידה תזמורתית ומגיש הופעה נאה, שאין להתבייש בה." תחת הכותרת "תזמורת

אבי אוסטרובסקי, מנהל 1973-1977 , מוזיקלי מייסד

פרופ' חנוך רון, עיתון . באדיבות 1975 " "דבר אתר "עיתונות יהודית היסטורית"

שנה לסינפונייטה הישראלית באר-שבע 50

14

כרזת פרסום, קונצרט 1979 , בסדרת קלאסיקה

מרומניה. "בבאר-שבע תופיע התזמורת בחמישה קונצרטים בשש סדרות, וזה הישג יפה! וכן תנגן בערים גדולות, בקיבוצים, במחנות צבא וברשת הקונצרטים." כמו כן סיפרה זילברמן באותה כתבה ב"מעריב", כי יש לתזמורת מנצח-משנה בשם לאונרד חולסט, שגם הוא עולה מברית המועצות. הופיעה התזמורת בקרית 1976 ביולי שמונה ובקיבוצים יפעת ובית קשת. כשנתיים לאחר הקונצרט הראשון במועדון , כתבה אוליה 20.10.1976- "צוותא", ב זילברמן ב"מעריב": "זו הרי תזמורת עולים, שלמענם היא נוצרה ושמטרתה הפצת מוזיקה ב"תחומים יהודיים", בדרום הארץ, ואשר, לבסוף, גם מצליחה מאד."

להציג גם בהמשך הזמן קטעי אופרה, אופרות קאמריות, קנטטות וקטעי אוראטוריה." ואכן, בהמשך פעילותה של התזמורת ניתן מקום נכבד גם למוזיקה ווקאלית – הן סולנים והן מקהלות. נערך קונצרט של התזמורת 8.1.1975- ב בקונסרבטוריון בבאר-שבע. למרות שהקונצרט ב"צוותא" קדם לו, הוגדר הקונצרט בבאר-שבע כ"קונצרט בכורה". בקונצרט נכחו שר החינוך והתרבות, אהרון ידלין והשר לקליטת העלייה, שלמה רוזן. בעקבות הקונצרטים הראשונים באו קונצרטים נוספים – במועדון "צוותא", במוזיאון תל אביב, באשדוד ובמקומות נוספים בארץ וגם ברדיו, במסגרת תוכניות המוזיקה הקלאסית של רשות השידור. בישרה אוליה זילברמן 4.12.1975- ב ב"מעריב", כי "בעונה השנייה של קיום תזמורת קאמרית באר-שבע... היא התרחבה ונוספו לכלי הקשת שלה שני חלילים, שני אבובים ושתי קרנות". מספר עולים 18 – 25 הנגנים, כתבה זילברמן, הוא מארצות הברית ושניים 5 , מברית המועצות

בקונצרט שאודותיו כתבה זילברמן השתתפה 1975 ב"מעריב" בדצמבר כסולנית הפסנתרנית פנינה זלצמן,

פסנתרנית ידועת-שם בישראל ומחוצה לה, שזכתה לכינוי "הגברת הראשונה של הפסנתר בישראל". במהלך השנים ניגנו עם הסינפונייטה כמה מבכירי הנגנים בישראל ובעולם ובהם הצ'לנים מסטיסלאב

15

1973-1983 העשור הראשון

התפרש כהודאה בחולשה, אך בו בזמן ניתן לראותה כאות של הערכה לתזמורת הצעירה, בכך שאותם נגנים בכירים שמחים לשתף עימה פעולה. "התזמורת הזו היא פרח אמיתי", אמר אייזק שטרן על הסינפונייטה. הסולן בקונצרט הרשמי הראשון של התזמורת, שהתקיים במועדון "צוותא" , כמו גם בקונצרט שהוגדר 1974 בדצמבר , היה נגן 1975 כ"קונצרט הבכורה" בינואר הצ'מבלו בוריס ברמן. ברמן עלה ארצה , אך לא הצטרף 1973- מברית המועצות ב להרכב הקבוע של הסינפונייטה והופעותיו בקונצרטים הראשונים שלה היו במעמד של סולן אורח. למרות גילו הצעיר (יליד ), הוא כבר היה במועד הקמתה של 1948 הסינפונייטה בעל מוניטין ומעמד בכיר שאפשרו לו קריירה עצמאית. הנגן הבכיר

רוסטרופוביץ' ופול טורטליה, הכנרים שלמה מינץ, פנחס צוקרמן ואייזק שטרן והחלילן ז'אן-פייר רמפאל. בראיון שנערך הסביר אוסטרובסקי כי רוב 2022 בשנת הסולנים בקונצרטים של הסינפונייטה לא היו מחבריה הקבועים של התזמורת. לדבריו, למרות שלא היתה התפשרות על הרמה המקצועית של הנגנים והתזמורת זכתה לשבחים רבים, מה שמספיק כדי להיות חבר בתזמורת אינו מספיק עבור סולן. הזמנתם של נגנים בכירים וידועי שם לשמש כסולנים בסינפונייטה יכלה

שינה רודן את שמה של 1979 ב התזמורת: לא עוד "התזמורת הקאמרית באר-שבע", אלא "הסינפונייטה הישראלית באר-שבע".

שנה לסינפונייטה הישראלית באר-שבע 50

16

שינה רודן את שמה של התזמורת: 1979- ב לא עוד "התזמורת הקאמרית באר-שבע", אלא "הסינפונייטה הישראלית באר שבע". את הסיבה לשינוי השם הסביר רודן : "השם 1982 בראיון לעיתון מעריב בשנת 'תזמורת קאמרית' מרמז על אופי ברור של מוזיקה... המסגרת של 'סינפונייטה' מאפשרת לתזמורת להתחלק להרכבים שונים ומגוונים וגם להופיע במתכונת ,36- מורחבת, החל בששה נגנים וכלה ב שהוא מספרם של חברי התזמורת כיום." היתה הסינפונייטה שותפה 1978 באפריל לאירוע מרגש, כאשר ליוותה בנגינתה את להקת האופרה ההולנדית. הלהקה העלתה בפסטיבל "אביב בירושלים" את האופרה "קיסר אטלנטיס", שנכתבה במחנה טרזינשטט ע"י שני אסירים יהודים שנרצחו לאחר מכן באושוויץ.

בהרכב הראשון של הסינפונייטה היה הכנר גודל ישנוב. ישנוב עלה ארצה מקישינב, שם כיהן כ"קונצרטמייסטר" (נגן ראשי) נגנים. 80 בתזמורת של סיים אבי אוסטרובסקי את תפקידו 1977- ב כמנהל מוזיקלי של התזמורת ומנצח ראשי. סיפר 2022 בראיון שנערך עמו בשנת אוסטרובסקי כי החלטתו שלא להמשיך בעבודה בתזמורת באר-שבע הגיעה בעקבות הזמנות רבות שקיבל לנצח בחו"ל. לתפקיד נכנס מנדי רודן, מנצח ותיק ובעל ניסיון ויוקרה. בראיון סיפר: "בסך 28.10.1982- לעיתון "מעריב" ב הכל הזעיקו אותי ל'הצלת-נפשות' לששה חודשים." ששת החודשים התארכו שנים. 14- ל

מנדי רודן בקונצרט .1977 ראשון עם התזמורת באדיבות ארכיון גואל דרורי

17

1973-1983 העשור הראשון

הסינפונייטה באמפיתיאטרון קיסריה . באדיבות ארכיון 1982 פנחס אופק

העלתה הסינפונייטה את 1983 ובמאי האופרה "תיאטרון הבובות של דון פדרו" מאת מנואל דה-פאיה – שילוב של אופרה ותיאטרון בובות. העלתה הסינפונייטה 1982 החל מדצמבר קונצרטים בשיתוף פעולה 5 סדרה בת עם מוזיאון ישראל בירושלים, הקונצרט הראשון נערך כחלק מאירועי תערוכה לזכרו של בוריס שץ, מייסד "בצלאל". הקונצרט השני, שהוקדש למוזיקת בארוק, במסגרת תערוכה 1983 נערך בינואר מאוספי גלריית אופיצי בפירנצה. במרץ נוגן הקונצרט השלישי, שכלל מוזיקה 1983 בנושא החגים פסח ופסחא והתלווה לתערוכת הגדות. הקונצרט הרביעי, בחודש מאי אותה שנה, הוקדש למוזיקה ווקאלית איטלקית בצמוד לתערוכת קריקטורות מהאופרה של ונציה. ביוני הסתיימה הסדרה בקונצרט של מוזיקה , לרגל תערוכה של 20- מהמאה ה ג'ורג' סיגל. הגיוון בתחומי פעילותה של הסינפונייטה בא לידי ביטוי לא רק בשילוב של אמנויות

אחרי שהסינפונייטה ביססה את מעמדה בתחום המוזיקה הקלאסית, ראה רודן לנכון לגוון את תחומי פעילותה. בקונצרט שנערך במוזיאון תל אביב בוצעה יצירתו של מנדלסון 1980 באפריל "חלום ליל קיץ" בליווי קריינות של השחקנית חנה מרון. בקונצרט של במסגרת 1982 הסינפונייטה בספטמבר הפסטיבל הישראלי שולבה להקת המחול העלתה 1982 "בת שבע". בדצמבר התזמורת מופע מולטימדיה, שבו שולבו אמנויות שונות. המופע כלל שני חלקים: א. פואמה בשם "משא אהבתו ומותו של הקורנט כריסטוף רילקה" מאת המשורר הגרמני ריינר מריה רילקה, שהוקראה ע"י חנה מרון בליווי מוזיקה של המלחינים הינדמית וטלמן שהותאמה למופע ע"י מנדי רודן. ב. "פאסאדה" יצירה משותפת של שני יוצרים בריטיים - המשוררת אדית סיטוול והמלחין ויליאם וולטון. את שילוב האמנויות השלים עיצוב הבמה ע"י האדריכל שוקי זקס. המופע הועלה חמש פעמים בערים באר-שבע, תל אביב, אשקלון, ירושלים וכפר סבא. באפריל

מנדי רודן (ז״ל), 1977-1991 , מנהל מוזיקלי

שנה לסינפונייטה הישראלית באר-שבע 50

18

המשימה להביא את הקהל באותן ערים ועיירות להופעה של הסינפונייטה לא תוארה 1983 היתה תמיד קלה. במאי בעיתון "כותרת ראשית" הופעה בדימונה: "בשבוע שעבר הופיעה ברחבת המתנ"ס הסינפונייטה של באר-שבע. הקהל מנה רק כמה עשרות ילדים וקומץ מבוגרים." לצד הגאווה, ציין רודן קשיים הנובעים ממיקומה של התזמורת, שעימם נאלצה התזמורת להתמודד מיום הקמתה. בראיון שהתפרסם ב"מעריב" באוקטובר ציין רודן כמה מהם, כמו הקושי 1982 לשכנע נגנים ברמה גבוהה שאינם גרים בבאר-שבע להעתיק אליה את מגוריהם. לסינפונייטה אין אולם משלה. האולם של הקונסרבטוריון משמש אותה כאולם הבית, אך הבמה באולם זה צרה מלהכיל קונצרטים בהרכב מורחב, כמו אלה שבהם מצורפת לתזמורת מקהלה. גם פסנתר אין לסינפונייטה. בינתיים משמש אותה הפסנתר של הקונסרבטוריון, אך יש קונצרטים שבהם נדרשים שני פסנתרים. הוסיף 1983 בראיון ל"דבר" בספטמבר רודן לרשימה קשיים נוספים, כמו הצורך להסתייע בשירותי הדפסה, פרסום ויחסי ציבור של בתי-עסק שמושבם בירושלים. דוגמה נוספת לקושי הנובע מהריחוק: כאשר אחד הנגנים נעדר, יש להביא מחליף מתל אביב או ירושלים. כחלק מהמאמצים הבלתי-פוסקים להרחבת מגוון הקהלים

אחרות, אלא גם בסוג המוזיקה. בשלבים הראשונים של פעילותה התמקדה 14.9.1983- התזמורת במוזיקה קלאסית. ב סיפר רודן לכתבת "דבר" שרית ילוב: "כדי למשוך קהל, הגשנו גם מוזיקה פופולארית יותר... הרפרטואר של הסינפונייטה לעונה הבאה ינוע ממוזיקת בארוק ועד מוזיקה בת-זמננו, כולל מוזיקה ישראלית." דוגמה לגישה זו היא קונצרט שקיימה במוזיאון 1981 הסינפונייטה בפברואר תל אביב תחת הכותרת "מוזיקה במימד חדש", בהשתתפותה של הזמרת יהודית רביץ. רודן שם לו למטרה להרחיב את מגוון הקהלים שנחשף לנגינתה של הסינפונייטה. קונצרטים במוזיאון תל אביב ובתיאטרון ירושלים זיכו אותה בהכרה ובהערכה כתזמורת מקצועית, אך לא פחות מכך ראו רודן וכל הקשורים בפעילותה של הסינפונייטה את שליחותה הייחודית וטעם קיומה כתזמורת שתגיע לכל מקום על מפת הארץ. באותו ראיון ל"דבר" סיפר רודן שהסינפונייטה חנכה אולמות חדשים בבסיס של חיל האוויר ובעפולה ועומדת להופיע בקרית שמונה ובירוחם. רודן תיאר כיצד מקיימת הסינפונייטה יום מוזיקה מלא בעיירות פיתוח: "מגיעים בבוקר, מתפזרים במפעלים ובבתי-הספר, ולקראת אחר הצהריים מתאחדים לקונצרט משפחתי גדול באולם. הסינפונייטה, הדגיש רודן, היא הגוף המוזיקלי היחיד בארץ מגדרה ודרומה".

קונצרט באוניברסיטת בן- . ארכיון 1985 , גוריון בנגב הסינפונייטה

רודן תיאר כיצד מקיימת הסינפונייטה יום מוזיקה מלא בעיירות פיתוח: "מגיעים בבוקר, מתפזרים במפעלים ובבתי-הספר, ולקראת אחר הצהריים מתאחדים לקונצרט משפחתי גדול באולם. הסינפונייטה, הדגיש רודן, היא הגוף המוזיקלי היחיד בארץ מגדרה ודרומה".

19

1973-1983 העשור הראשון

יצאה 1980 בנובמבר הסינפוניייטה לראשונה לחו"ל וקיימה עשרים

וחמישה קונצרטים בצרפת ובאיטליה.

, כשפרצה מלחמת לבנון 1982 ביוני הראשונה, הופיעה הסינפונייטה בפני חיילים בקיבוץ דפנה. בספטמבר אותה שנה, בעוד הלחימה בלבנון נמשכת, הוזמנה הסינפונייטה ללוות את המתחרות בתחרות הנבל הבינלאומית שנערכה בירושלים. קיימה 1983 בחודשים ינואר-מאי קונצרטים לנוער, 5 הסינפונייטה סדרה של במטרה לקרב את בני הנוער למוזיקה קלאסית. הדרך לעשות זאת היתה לנגן מוזיקה קלאסית, אך לא יצירות שלמות וכבדות, אלא קטעים קלאסיים קצרים 1983 ובעלי אופי קליל יותר. בפברואר השתתפה הסינפונייטה בשעשועון הטלוויזיה "אלגרו", שבו נדרשו המתחרים להפגין בקיאות במוזיקה קלאסית. בין קטעי המוזיקה הקלאסית שובצו קטעי פנטומימה בביצועו של חנוך רוזן. מי שניצח על הסינפונייטה היה רם עברון – עיתונאי, קריין ומגיש תוכניות ברדיו ובטלוויזיה. הנה דוגמה לדרך נוספת לקרב למוזיקה קלאסית קהל שעלול להירתע מהליכה לקונצרט.

ושיתוף הפעולה עם גופים שונים, הודיע רודן על פתיחתה של תוכנית חדשה בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון– "סינפוקמפוס" – עבור הסטודנטים וחברי הסגל האקדמי באוניברסיטה. במטרה לעודד מלחינים ישראלים צעירים הכותבים מוזיקה תזמורתית, הכריזה על תחרות 1980 הסינפונייטה בנובמבר להלחנת יצירה תזמורתית עבור מלחינים .עוד קודם לכן, 35 שגילם אינו עולה על במרץ אותה שנה, ניגנה הסינפונייטה יצירה שהלחינה חיה צ'רנוביץ', מלחינה . היצירה בוצעה במסגרת 22 ישראלית בת "שבוע האמן הצעיר" – מפעל ארצי שהתקיים באותה שנה בפעם השמינית. ביקר נשיא מצרים אנואר 27.5.1979- ב סאדאת בבאר-שבע. הסינפונייטה לקחה חלק בטקס שנערך לכבודו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהשתתפותו של ראש הממשלה, מנחם בגין. התוכנית המוזיקלית בטקס כללה ארבעה קטעים של מוזיקה קלאסית קלה ושלושה שירים ישראליים בביצועה של שושנה דמארי. יצאה הסינפוניייטה 1980 בנובמבר קונצרטים 25 לראשונה לחו"ל וקיימה בצרפת ובאיטליה.

ביקור אנואר סאדאת, נשיא מצריים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. באדיבות ארכיון טוביהו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב כרזה לציון חגיגות העשור לסינפונייטה, עוצבה ע״י המעצב הגרפי והאדריכל ירום ורדימון, חתן פרס ישראל בתחום העיצוב . ארכיון 2007 לשנת הסינפונייטה

שנה לסינפונייטה הישראלית באר-שבע 50

20

21

1973-1983 העשור הראשון

רבקה סולומון, המזכירה הראשונה של הסינפונייטה, מספרת: עליתי לישראל מברית 1973 "בשנת המועצות לשעבר. חודשייים אחרי שהגעתי לארץ וכשבועיים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים הגעתי לבאר-שבע. העיר נראתה שונה לחלוטין. הרבה יותר קטנה, עיר באמצע המדבר ומקום שבו כולם הכירו אחד את השני.״ ״התחלתי לעבוד בבית-העם (היום משכנו של בית -הספר למשחק 'גודמן') במזנון. תיאטרון באר-שבע היה בחיתולים וכל השחקנים היו באים אלינו לאכול מהמאפים והעוגות שאמא שלי ואני הכנו. גרשון בילו מנהל התאטרון ואני דיברנו ברוסית ושם היכרתי את מנהל בית-העם של אותה התקופה - יהודי יקר בשם זאב מנדל (שגם תרם להקמתה של התזמורת), הונגרית הייתה שפה משותפת ששנינו דיברנו כי גם הוא בזמנו הגיע ארצה מהונגריה. הוא מאוד השתדל לעזור להורי ולי עם קשיי העלייה וההתאקלמות. באותה תקופה הקימו גם את הסינפונייטה הישראלית עולים 90%- באר-שבע שהייתה מורכבת מ עולים מארצות 10%- מברית המועצות וכ הברית. זו הייתה תקופה שבה היה גל עליה גדול מברית המועצות והגיעו המון אמנים, נגנים, שחקנים ואנשי רוח. הסינפונייטה נתנה מענה תעסוקתי לחלק מהם. בשנת פנו אלי בהצעה להצטרף לתזמורת 1975 בתפקיד מזכירה. בעלי סיים את השירות הסדיר שלו בצה"ל ואני קיבלתי את ההצעה! בגלל שדיברתי המון שפות ובגלל שרוב הנגנים והנגניות לא דיברו עברית, הפכתי ממזכירה- למתורגמנית... מתאמת בין נגנים אורחים להנהלת הסינפונייטה, מוכרת מינויים, מטפלת בכל בעיה שמתעוררת ומצריכה גישור שפתי ועוד.״ ״עבדתי עם המון אנשים יקרים וטובים כמו בנץ כרמל, אריאלה טרנר, מלכה שי, רחל רימר והרשימה עוד ארוכה. כולם בעיר ומחוצה לה בירכו על הקמת פינת התרבות

היו המון קונצרטים מיוחדים והצלחנו להביא אמנים בעלי שם עולמי. הבעיה הייתה שהרבה פעמים לא היו כל הכלים הדרושים לביצוע הקונצרטים.

הזו בנגב. המשרדים של הסינפונייטה היו אז בקונסרבטוריון והמופעים התקיימו באולם של הקונסרבטוריון. כל השטח מהקונסרבטוריון עד לבית הספר "עמל" היה שטח פתוח וכך גם המקום שבו היום

שנה לסינפונייטה הישראלית באר-שבע 50

22

שהאמנות חשובה להם ולהן. את עבודתי ופניתי 1978 בסינפונייטה סיימתי בשנת לדרך עצמאית. למרות שאני כבר לא עובדת שם המון שנים, לשמחתי אני עדיין בקשר קרוב עם חלק גדול מהנגנים של התזמורת. יש לי פינה חמה בלב לתזמורת ובכל פעם שאני קוראת או שומעת על ההצלחות שלה בארץ ובחו"ל אני מתמלאת גאווה ושמחה כי אני יודעת שזה לא קל, זה מצריך המון עבודה והתמדה וכשאני חושבת על איך הכל התחיל ואיפה הדברים עומדים היום, אני מאוד שמחה!"

עומד המשכן. בניין הקונסרבטוריון היה כמו פנינה יפה ובולטת באמצע שום מקום במדבר... היו המון קונצרטים מיוחדים והצלחנו להביא אמנים בעלי שם עולמי. הבעיה הייתה שהרבה פעמים לא היו כל הכלים הדרושים לביצוע הקונצרטים. למשל לא היה צ'מבלו. אז היו מביאים בהובלה מיוחדת צ'מבלו מקיבוץ שנמצא ליד נווה אילן. גם נבל לא היה אז היינו מחפשים בכל רחבי הארץ איפה יש ומאיפה אפשר להשאיל... הסינפונייטה הוקמה הודות להמון אנשים טובים בדרך

סדרת קונצרטים .1984 , בתל-אביב ארכיון הסינפונייטה. צילום אילן ברונר

23

1973-1983 העשור הראשון

העשור השני 4 93

24

1973-1983 העשור הראשון 1984 199 25

כלל מגוון רחב של מופעי מוזיקה, מחול ותיאטרון, שאת רובם ניתן להגדיר כבעלי אופי עממי. חלקה של הסינפונייטה ברשימת האירועים כלל שני קונצרטים, שאחד מהם הוקדש למוזיקת ג'אז. אופי דומה היה גם לפסטיבל צפת, שהחל ביולי ונמשך שלושה חודשים. בערב שקדם 1988 לקונצרט החגיגי של הסינפונייטה הופיעה באותו פסטיבל שלישיית הגשש החיוור. יש לציין כי תרומתה של הסינפונייטה באותם פסטיבלים היתה נגינה של מוזיקה קלאסית, בשעה שדווקא בפסטיבל ישראל בירושלים ניגנה לעיתים מוזיקה שאינה קלאסית, כמו .1985 ערב שירי קורט וייל באפריל אופיים העממי של אירועי תרבות אינו מתבטא רק במיקומם במה שמכונה "פריפריה". דוגמה מובהקת לכך הוא פסטיבל "לילות יפו", שנערך לראשונה . יפו היא אומנם חלק מתל 1986 ביולי אביב, אבל בהחלטה לקיים בה שבוע של אירועי תרבות ואמנות היתה אמירה שמשמעותה דומה לזו של קיום פסטיבלים אמנותיים בטבריה או בצפת. הסינפונייטה ניגנה מוזיקה קלאסית במרחב הפתוח של גן הפסגה. מופע מצומצם יותר התקיים בגלריה הוראס ריכטר ובו הופיעה רביעיית סולנים של הסינפונייטה ביצירות של מוצרט, בטהובן, באך וטלמן.

בעשור השני לקיומה המשיכה הסינפונייטה לצעוד בנתיב שהתווה מנדי רודן ולמעשה אפיין אותה מראשית קיומה. תפקידה של הסינפונייטה, על-פי תפיסה זו, היה להביא את בשורת המוזיקה הקלאסית לקהלים במרחב הגאוגרפי מדרום לגדרה, שבו לא היה מי שיעשה זאת מלבדה. לשם כך, אין הכרח להופיע דווקא באולם קונצרטים קיימה 1984 או באולם אחר כלשהו. ביולי הסינפונייטה קונצרט תחת כיפת השמיים, על הדשא בפארק בשכונה ה' בבאר- ניגנה ברחבת 1987 שבע וביום העצמאות הקונסרבטוריון בליווי זיקוקי די-נור. מיקום מקורי במיוחד לקיים בו קונצרט הופיעה שם 1992 היה עין עבדת. באפריל הסינפונייטה עם החלילן עטור התהילה ז'אן-פייר רמפאל. אלא שכמו בעשור הראשון, לא הצטמצמה פעילותה של הסינפונייטה רק במרחב שמדרום לגדרה. שליחותה וייעודה היו להתפרס על פני הארץ כולה ולהגיע גם לקהל שאינו מאזין כשגרה למוזיקה קלאסית. הופעה בפסטיבל ישראל בירושלים היא אות של כבוד ויוקרה לכל גוף אמנותי והתזמורת אכן לקחה בו חלק לא פעם השתתפה 1984 ולא פעמיים, אבל ביולי הסינפונייטה בפסטיבל הכנרת, שנערך במשך שבוע על מדשאות חמי טבריה, בחוצות העיר ובחופי הרחצה. הפסטיבל

1984-1993 העשור השני

קונצרט בעין עבדת עם החלילן ז'אן–פייר ראמפל. . ארכיון 1992 אפריל הסינפונייטה

שנה לסינפונייטה הישראלית באר-שבע 50

26

שבה הסינפונייטה להופיע 1987 באפריל ביפו. המיקום הפעם היה במועדון חשפנות בשם "נובמבר". הסינפוניייטה הופיעה במועדון בביצוע של האורטוריה "אליהו" מאת מנדלסון, עם המקהלה הפילהרמונית של תל אביב וסולנים מישראל ומחו"ל. שלמה (צ'יץ') להט, ראש עיריית תל אביב, ערך ביקור מוקדם במועדון על מנת לבדוק את האקוסטיקה במקום וכשראה על קירות המועדון צילומי עירום, ביקש להסירם או לכסותם בעת הקונצרט. מכיוון שבמת המועדון קטנה מלהכיל את כל הנגנים והזמרים, סופחה רחבת הריקודים לבמה. על-פי העיתון "מעריב", סיפרו הזמרות גילה ירון ומירה זכאי שהחוויה נעמה להן. "כשאני שרה", אמרה גילה ירון, "אינני יודעת היכן אני". מירה זכאי הביעה נכונות לבוא ולשיר ב"נובמבר" בכל יום ששי אחר הצהריים, "אבל רק לשיר". במקרה של מועדון "נובמבר", לא היה קשר בין הופעתה של הסינפונייטה לבין הפעילות הקבועה במועדון, אך המאמץ לגוון את פעילתה של התזמורת מצא לעיתים את ביטויו לא רק במיקומם של הקונצרטים, אלא גם בתכנים שנלוו להם. קיימה הסינפונייטה ערב 1985 בינואר ואלסים ברחבת מוזיאון תל אביב. את המיקום ניתן אולי להגדיר כאליטיסטי והמזיקה שניגנה התזמורת – ואלסים של שטראוס – היתה קלאסית, אבל הקהל לא ישב על כסאות כדרכו של קהל מאזינים בקונצרטים של מוזיקה קלאסית, אלא הופיעה 1988 יצא במחולות ברחבה. ביולי הסינפונייטה בערב גאלה חגיגי לרגל שנים להיווסדה. הקונצרט נערך על 15 מדשאות המלון "נאות מדבר" בבאר-שבע ונלוותה לו תצוגת אופנה של בגדי ים וחוף. מאליו יובן כי עיקר המאמץ לגיוון פעילותה של התזמורת הושקע בפעילויות שמוזיקה היא מהותן ומרכזן, גם אם ליוותה 1986 אינן "קונצרט". ביוני הסינפונייטה בנגינתה את הבלט המלכותי

של לונדון, שהעלה את "אגם הברבורים" באמפיתיאטרון קיסריה. הדוגמה המתבקשת לשילוב של אמנויות שונות במופע אחד היא האופרה. ניתן לבצע אופרה גם כקונצרט "נטו", כאשר הנגנים מנגנים והזמרים שרים ללא תנועה, בימוי ותלבושות מיוחדות. הסינפונייטה ביצעה העלתה 1983- אופרות גם בדרך זו, אך ב 1985- אופרה המשלבת תיאטרון בובות וב את האופרה "האיטלקייה באלג'יר" מאת רוסיני. בראיון לעיתון "מעריב" באוקטובר הצהיר מנדי רודן: "אני חושב שאנחנו 1985 מסוגלים לעשות אופרה לא פחות טוב מתזמורות אחרות. כשאין בית אופרה ראוי לשמו, יש לאפשר לכל אחת מן התזמורות להעלות אופרה או שתיים בשנה. כן, זוהי מעין מחאה. כולנו יכולים לעשות אופרה בצורה אחרת, ועובדה: הפילהרמונית, תזמורת קול ישראל ותזמורות אחרות מעלות גם הן אופרות" עם זאת, הודה רודן כי הסינפונייטה לא תיקח על עצמה אופרה כמו "טוסקה" למשל ומעדיפה, לפחות בשלב זה, להעלות אופרה קומית וקלילה יותר. להפקה גויס השחקן אילי גורליצקי, שקרא במהלך המופע דברי קישור, כדי להקל על הקהל להבין את העלילה. העלתה האופרה הישראלית 1990 בתחילת החדשה באולם "נגה" ביפו את האופרה "הנזל וגרטל" מאת אנגלברט הומפרדינק. הסינפונייטה ניגנה, רינה ירושלמי ביימה

קונצרט עם אייזק שטרן. . מימין לשמאל: 1984 אליהו נאוי ראש העיר באר-שבע, אלי רפפורט דוברת התזמורת, אייזק שטרן ומנדי רודן. צילום ארכיון פנחס אופק

27

1984-1993 העשור השני

לקראת הטיסות לחו"ל צוידו הנגנים בהוראות מפורטות באשר לכללי ההתנהגות.

1980- בעקבות מסעה הראשון לחו"ל ב לצרפת, 1984- תכפו ובאו מסעות נוספים: ב לספרד, 1988- וב 1985- בלגיה וגרמניה, ב לאיטליה, 1987- לגרמניה, ב 1986- ב לגרמניה 1990- בריטניה, ארה"ב וקנדה וב וצרפת. , התבקש פרופ' משה פויכטונגר, 1984 בינואר חבר ההנהלה הציבורית, לרתום את קשריו ושליטתו בשפה הגרמנית על מנת לסייע בארגון המסע לגרמניה. אחד ההישגים הגדולים שלו היה תיאום עם שירות השידור הבווארי להקלטה של הקונצרט שהתקיים באולם הרקולס במינכן וארגון קבלת פנים לנגנים לאחר מכן. האירוע גם הוסרט ושודר בטלוויזיה הלאומית הבווארית וזכה לסיקור עיתונאי. 1987- המסע לארה"ב, קנדה ובריטניה ב היה מורכב מאוד מבחינה לוגיסטית, מה גם שהתזמורת נעדרה מהארץ לזמן ממושך. לקראת המסע, התקיימה בביתם של עזרא וירדנה בנימין מסיבת פרידה והרמת כוסית חגיגית. ירדנה היתה במשך שנים רבות דוברת הסינפונייטה ומנהלת גיוס משאבים. באירוע נכחו מנדי רודן, חברי התזמורת וחברי ההנהלה הציבורית. נגן הוויולה וספרן התזמורת, גיל חזן, מספר על האתגרים במסע כזה מנקודת מבטם של החברים הדתיים בתזמורת, שהתמודדו עם אתגרים לא פשוטים בבואם לשמור על הלכות כשרות ושבת בחו"ל. "יום שישי , אנחנו בשדה התעופה 1987 בבוקר, ינואר של טורונטו, קנדה, ומתוכננים להמריא לניו-ג'רזי לקונצרט של מוצ"ש בפומונה. על פניו לא אמורה להיות בעיה – הנחיתה בניו-יורק מתוכננת הרבה לפני כניסת השבת. אבל שלג כבד מתחיל לרדת ושעת ההמראה מתעכבת בשל תנאי מזג האוויר. בשל העיכוב פספסנו את האוטובוסים האחרונים ליעד והמשימה למצוא מוניות לכל הצוות עם מטען חורג של כלי נגינה מתבררת ככמעט בלתי אפשרית. לבסוף

ובמופע שולבו ילדים ונוער – מקהלת הילדים "אנקור" ותלמידי מחול מבית הופיעה 1988 הספר "תלמה ילין". בפורים הסינפונייטה במוזיאון תל אביב ב"חגיגת אופרטה ברוח פורים". הדרך לחדש אינה קשורה בהכרח בבחירת הסוגה המוזיקלית. אפשר לחולל ולהוביל מהפכות גם בתחומים אחרים כמו, למשל, התקיים בבאר- 1986 תחום המגדר. ביוני שבע פסטיבל בינלאומי לנשים במוזיקה. בקונצרט הפתיחה ניגנה הסינפונייטה שלוש יצירות שהלחינו נשים, אבל החידוש העיקרי התבטא בכך שמלאכת הניצוח הופקדה בידיה של אשה – המלחינה הישראלית ג'יזל בוקה בן דור. שלוש שנים קודם לכן ניצחה בוקה בן דור על התזמורת הפילהרמונית הישראלית כשהיא בחודש השמיני להריונה. בעשור השני לקיומה המשיכה הסינפונייטה בקו של קירוב בני נוער ומשפחות למוזיקה קלאסית ובו בזמן כבשה לה מעמד גם מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל.

שלט ברכה לתזמורת - במלון דרכים, ארה"ב . ארכיון הסינפונייטה 1987

שנה לסינפונייטה הישראלית באר-שבע 50

28

מונית מראש לערב הקונצרט. נאלצנו להמתין עד צאת השבת ואז גילינו שאין מוניות זמינות. אחד השכנים הסכים להסיע אותנו, אך השלג הכבד עיכב את הנסיעה. הגענו לקונצרט באיחור רב, אחרי שהתזמורת כבר התחילה לנגן את היצירה השנייה בתוכנית, הקונצ'רטו השני של פרוקופייב, ללא מחצית מקבוצת הקונטרבסים, ללא אבובן ראשון ובלי צ׳לן וויולן אחד. היה קשה מאוד להתאושש מההלם ולנגן את החצי השני של התוכנית: הסימפוניה הרביעית של בטהובן, למרבה המזל הסכים מנדי רודן להתחיל את הקונצרט עם צוות חסר והצליח בכל זאת להפיק מהתזמורת ביצוע שסיפק את הקהל. כולנו שמחנו שלא היתה נציגות של עיתונאים באולם."

מצאנו מונית גדולה, אך הבנו שאין לנו סיכוי להגיע לניו-ג'רזי לפני כניסת השבת. הצ'לן הראשי, דורון טויסטר העלה רעיון מקורי לנסוע לפילדלפיה, שהיא קרובה דקות 40- יותר מניו-ג'רזי ומרוחקת כ בלבד מאולם הקונצרטים. שעה לפני כניסת השבת היינו עדיין בדרכים. בדרך לא דרך הצלחנו לאתר משפחה מבית חב"ד שהסכימה לארח את כולנו במהלך השבת והצלחנו להגיע כחצי שעה לאחר הדלקת הנרות. בעלי הבית אירחו אותנו ברוחב לב. התברר שזכינו להתארח בביתה של אישיות בכירה מאוד: הרב שם-טוב, שליח חב"ד בבית הלבן, המקורב לנשיא רונלד רייגן. אך בזאת לא תמו תלאותינו. בשל קדושת השבת לא היתה אפשרות להתקשר ולהזמין

קונצרט בברצלונה. . ארכיון 1988 נובמבר הסינפונייטה

29

1984-1993 העשור השני

. 1

. 2

שנה לסינפונייטה הישראלית באר-שבע 50

30

. 3

. 4

. 5

. 6

. מעבירים את הזמן 5 בנסיעה לגרנדה, במשחק קלפים בניצוחו של הכנר הראשי, לב אוצ'יטל. סיור קונצרטים

. מנגנים במעבר 4 הגבול צרפת- 1984 לוקסמבורג במהלך סיור

. ספרון הנחיות לנגנים 1 המשתתפים בסיור התזמורת לחו״ל . כרטיס כניסה 2 לקונצרט בגרמניה, 1984 . סיור קונצרטים 3 באירופה. ספרד, .1984 סגוביה משמאל: ליאור סגל מנכ"ל התזמורת ומנדי רודן המנהל המוזיקלי. באדיבות גיל חזן

. 7

קונצרטים באירופה. משמאל לימין: גרגורי גריזוצקי, המאבטח דני, אלטון בגט, יאן המזה. באדיבות גיל חזן

.1985 , שני בספרד באדיבות גיל חזן

. כרטיסי כניסה 6-8 לקונצרטים של סיורים בבלגיה 1984 , וגרמניה

. 8

31

1984-1993 העשור השני

של אולם מתאים. אולם הקונסרבטוריון התברר 1986- נתן מענה חלקי בלבד וב שיש הכרח לערוך בו שיפוץ באופן דחוף. הפתרון שמצאה עיריית באר-שבע עבור הקונסרבטוריון והסינפונייטה לחזרות ולהופעות היה אולם התרבות שבבית החולים הפסיכיאטרי בעיר. ראש העיר משה זילברמן הסביר: "האולם של בית החולים הפסיכיאטרי דומה מאוד לאולם מקומות 300- הקונסרבטוריון. יש בו כ ישיבה וניתן לקיים בו פעילות מגוונת." אברהם שלהבת, המנהל האדמיניסטרטיבי של בית החולים, הוסיף ופירט: "בית החולים הוא מקום פתוח לשירות הקהילה. אתה ואני יכולים למצוא את עצמנו בפנים ואני לא רואה כל סיבה מדוע לא לערב את המטופלים בחברה. אנשים נכבדים מאוד בעיר עברו טיפולים אצלנו. הכוונה מבחינתנו היתה לשבור את הסטיגמה של המצורעים. חלק מהמטופלים שלנו יוכלו להשתתף במופעים האלה. אם הם מתעייפים ולא מסוגלים להתרכז, הם פשוט קמים ויצאים בשקט מהאולם." בדצמבר נמסר בישיבת ההנהלה הציבורית 1985 של הסינפונייטה, כי אולם "קרן", ששימש קודם לכן כקולנוע ואולם מופעים, עומד לעבור שיפוץ ובסיומו תעמיד אותו העירייה לרשות הסינפונייטה למספר קבוע של ימים בשנה. אחרי שמלחמת יום הכיפורים עיכבה את הקמתה של הסינפונייטה, מצאה התזמורת את עצמה, כמו מדינת ישראל כולה, כשהיא מחפשת אחת לכמה שנים תשובות למצבי מלחמה. בעשור הראשון היתה זו מלחמת לבנון הראשונה ובעשור השני ביקשו כתבי 9.1.1991- מלחמת המפרץ. ב העיתון "מעריב" לברר מה יעלה בגורלם .15.1- של אירועי התרבות שנקבעו ל בתאריך זה היה אמור לפקוע האולטימטום שהוצב לסדאם חוסיין להסגת כוחותיו מכוויית. הצפי היה שאם לא יעשה זאת, תתקוף ארצות הברית את עיראק וזו תגיב במתקפת טילים על ישראל. "לא מבטלים",

לקראת הטיסות לחו"ל צוידו הנגנים בהוראות מפורטות באשר לכללי ההתנהגות בחו"ל. בהוראות שניתנו לנגנים לקראת נכתב, 1987 הטיסה לארה"ב וקנדה בינואר בין השאר: "ארגז הביגוד (בתא המטען של המטוס) יכלול חליפות של הגברים בלבד." בסעיף המשמעת נכתב: "סדר הישיבה באוטובוס הינו במקומות קבועים על פי קביעת ועד הנגנים". הוראות נוספות: אין לעשן ולאכול על הבמה ומאחורי הקלעים, יש להקפיד על הופעה נאה ומכובדת בבגדים נקיים ומגוהצים ונעליים מצוחצחות, "כל משתתף בסיור יראה עצמו כנציגה של מדינת ישראל והסינפונייטה הישראלית באר-שבע. המנע משיחות והעברת מידע שיאירו באופן שלילי את הגופים אותם הינך מייצג". הסינפונייטה הוציאה תקליטים 1984- ותקליטורים ואף זכתה בפרסים: ב בפרס משרד החינוך והתרבות על תרומה מיוחדת לקידום התרבות וקליטת עלייה בפרס ראשון מטעם "אמנות לעם" 1989- וב על תרומה לחיי המוזיקה בישראל. אלא שעם כל הישגיה והכבוד שזכתה לו, נאלצה הסינפונייטה להמשיך ולהתמודד עם קשיים לא מעטים וביניהם חסרונו

אורי מאיר, מנהל מוזיקלי, 1991-1999

משמאל לימין: צבי צור, יו"ר הנהלת התזמורת, ממייסדי חברת אדמה מכתשים, בסיור עם מנדי רודן ומשה זילברמן, ראש .1986 , העיר באר-שבע צילום ארכיון פנחס אופק

שנה לסינפונייטה הישראלית באר-שבע 50

32

העמיד בספק את המשך קיומה. באוקטובר , אחרי שקיבלו רק מחצית ממשכורת 1989 ספטמבר, הכריזו הנגנים על סכסוך עבודה וניגנו קונצרט מחאה מול בנין העירייה. בדצמבר הודיע המנהל המוזיקלי מנדי בינואר לא תעביר עיריית 1 רודן כי אם עד באר-שבע לתזמורת את ההקצבה המגיעה לה יפרוש מתפקידו. ברגע האחרון העביר אבנר שלו, ראש המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות, רבע מיליון ש״ח לקופת התזמורת. יצחק רגר, ראש עיריית באר- ש״ח נוספים. רגר 30,000 שבע, העביר האשים את הממשלה והבטיח להיאבק

הצהיר משה שמא, מנכ"ל הסינפונייטה, כשנשאל על קונצרט למנויים שתוכנן לאותו תאריך בקריית גת. "היום נפגשתי עם אנשי קרית-גת והיתה תמימות-דעים מוחלטת שאין מה לבטל. להיפך, אנחנו מנסים להביא לקונצרט גם מאזינים מהקיבוצים בסביבה". ציונה ויונתן זינטון, זוג מנויים, מספרים: "היינו חבורה של חובבי מוזיקה קלאסית, כולנו גרנו בנתיבות והתארגנו לנסיעה משותפת בטנדר של אחד החברים, כשרצינו להגיע לקונצרט בבאר-שבע. גם בעיצומה של מלחמת המפרץ, לא ויתרנו על המוזיקה והיינו גאים מאוד בתזמורת- שלא הפסיקה פעילותה למרות המצב המתוח. לקחנו איתנו את ערכת מסיכות האב"כ לכל מקום, גם לאולם הקונצרטים!" בסופו של דבר נחתו הסקאדים הראשונים בינואר. 18- ל 17 בישראל בלילה שבין הקושי העיקרי שעמו נאלצה הסינפונייטה להתמודד היה מצבה הכספי, שלא פעם

קונצרט בניצוחו של אורי מאיר במהלך מלחמת .1991 המפרץ. חורף ארכיון הסינפונייטה

״גם בעיצומה של מלחמת המפרץ, לא ויתרנו על המוזיקה והיינו גאים מאוד בתזמורת- שלא הפסיקה פעילותה למרות המצב המתוח. לקחנו איתנו את ערכת מסיכות האב"כ לכל מקום, גם לאולם הקונצרטים!״

33

1984-1993 העשור השני

בת זמננו וארבע למשפחה ולנוער. באוגוסט החליטה עיריית באר-שבע לאשר את 1988 הקמתה של עמותת הסינפונייטה. תהליך הרישום נמשך קרוב לשנתיים והושלם רק .1990 ביוני פרש מנדי רודן מתפקידו כמנהל 1991- ב שנים. בחמישים שנותיה 14 מוזיקלי אחרי של הסינפונייטה לא היה עוד מנהל מוזיקלי שהתמיד שנים רבות כל כך. את מקומו של רודן תפס אורי מאיר, שתפקידו הוגדר כ"יועץ אמנותי". מאיר, יליד , נחשב בילדותו כילד פלא. כחייל 1946 בן שמונה-עשרה שימש כעוזר מנצח של היה ממייסדי 20 תזמורת הגדנ"ע ובגיל רביעיית המיתרים הראשונה של צה"ל. התקבל לתזמורת הפילהרמונית 21 בגיל הישראלית כוויולן. הוא החל בעבודתו שנים כמנצח 10 בסינפונייטה אחרי תזמורת אדמונטון בקנדה ושנתיים כמנצח תזמורת לונדון, קנדה. הבטיח 1991 בראיון ל"מעריב" בספטמבר לשהות בישראל לפחות שלושה חודשים בשנה ולעמוד לרשות התזמורת "בכל יום בכל מקום בעולם". באותו ראיון ל"מעריב" פרש את האני מאמין שלו, שנשמע כמו המשך ההליכה בעקבותיו של מנדי רודן: "תוכנית היא כמו אוכל ואוכל צריך להיות מגוון. אני נגד סגירת המוזיקה בת זמננו בגיטו. מקומה בתוכניות הראשיות של התזמורת. אני מאמין ומקווה שהקהל יהיה פתוח לדברים חדשים. אי אפשר להתקיים רק על המוזיקה העתיקה, כמו שאי אפשר להתקיים רק על ארכיטקטורה, פיסול 1992 וציור מלפני מאתיים שנה." במרץ חלק העיתון "ידיעות אחרונות" שבחים למאיר: "כשפתחו הכינורות של תזמורת באר-שבע בנגינת הפתיחה ל'חלום ליל קיץ' של מנדלסון, שפשפתי את אוזניי בפליאה. איזו זרימת קולות בנגינה. מדויקת. אחידה. יפה. אצל המנצח החדש אורי מאיר, באר-שבע עלתה אמש כיתה. בשקט-בשקט עשה מאיר עבודה יסודית,

למען המשך קיומה של התזמורת. "הייתי מוכן אפילו לפתוח הבוקר בשביתת רעב", לעיתון "מעריב". 2.1.1990- סיפר רגר ב 1990 הפתרון היה זמני בלבד. באוגוסט מתוך 17 סיפר רודן במסיבת עיתונאים כי הנגנים הקבועים בסינפונייטה עברו 36 לתזמורות אחרות שהציעו להם שכר גבוה יותר. רודן הצליח לגייס נגנים אחרים במקומם, כמעט כולם עולים חדשים. הסינפונייטה ניסתה להרחיב את מעגל המצטרפים לשורותיה באמצעות מודעות שנים אחרי שכתבת 15 בעיתונות, אבל "מעריב" הגדירה אותה כ"תזמורת עולים" היה עדיין בהגדרה זו הרבה מהאמת. למרות כל הקשיים לא צמצמה הסינפונייטה את היקף פעילותה. נהפוך הוא. באותה מסיבת עיתונאים בישר רודן קונצרטים 90 כי לעונה הקרובה כבר נקבעו סדרות 22 וזו אינה המילה האחרונה. מתוך מתוכננות, מסר רודן, יש שתיים של מוזיקה

הפגנת חברי התזמורת נגד קיצוצים, רחבת בנין . ארכיון 1989 , העירייה הסינפונייטה

״כשפתחו הכינורות של תזמורת באר שבע בנגינת הפתיחה ל'חלום ליל קיץ' של מנדלסון, שפשפתי את אוזניי בפליאה. אצל המנצח החדש אורי מאיר, באר-שבע עלתה אמש כיתה.״

שנה לסינפונייטה הישראלית באר-שבע 50

34

מונה לתפקיד המנכ"ל מישה 1993 בינואר גרוס. גרוס, נגן ויולה במקצועו, היה מהנגנים הראשונים של הסינפונייטה. פרש מהסינפונייטה ופנה לעסקים, 1981- ב אך נשאר בתחום המוזיקה. הוא פתח עם שותפים חברה לייבוא ושיווק כלי נגינה ובהמשך פתח קונסרבטוריון בעומר. מדי שב 1987- פעם ניגן בהרכבים מזדמנים. ב לסינפונייטה, אך לא כנגן, אלא כעוזר המנכ"ל. כשליאור סגל פרש מתפקיד המנכ"ל, ביקש גרוס להתמנות לתפקיד, אך הנהלת הסינפונייטה העדיפה מועמדים אחרים וגרוס המשיך בתפקידו כעוזר מנכ"ל תחת שני המנכ"לים הבאים. לבסוף, אחרי שהמנכ"לים שהועדפו על פניו כיהנו בתפקיד זמן קצר בלבד, מצא גרוס את עצמו בכיסא המנכ"ל והתמיד בתפקיד . על-פי 2002 שנים, עד דצמבר 10 זה המודעה שפרסמה הנהלת הסינפונייטה , היו לגרוס לפחות שלושה 1991- בעיתונות ב מהכישורים הנדרשים: רקע מוזיקלי, הבנה בתפקוד תזמורת ומגורים באזור באר שבע. הרקע המוזיקלי של גרוס אפשר למנהלים המוזיקליים להיוועץ בו בנושאים מוזיקליים ואף לשלב אותו בוועדות קבלה.

רצינית ומעמיקה... והפך את הנגנים לגוף תזמורתי הרחוק אמנם משלמות, אבל כלי תזמורתי עם צליל מגובש." בכתבה ב"מעריב" לרגל כניסתו של אורי מאיר לתפקיד היועץ האמנותי נכתב שאין לתזמורת מנכ"ל. יותר משנה קודם לכן פרש מתפקידו ליאור סגל, המנכ"ל השני של הסינפונייטה אחרי תמר ברנדשטטר, שהיתה הראשונה לשאת בתפקיד. "הסיבה העיקרית היא אישית", אמר סגל לכתבת . "לאחר עשר 1990 העיתון "מעריב" במאי שנים אני רוצה לנסות אתגרים חדשים. כמובן, מצבה הכלכלי של התזמורת והתמיכה הדלה מצד העירייה תרמו להחלטה זו. אני מקווה שצעד זה יביא את מוסדות התזמורת לבדיקה מחדש של מצבה." לנוכח ריבוי התזמורות בארץ והתחרות הקשה, טען סגל, יש לחולל שינויים במדיניות האמנותית של הסינפונייטה ולהתאימה למצב הקיים. "קשה מאוד למכור קרח לאסקימוזים ואם זה היה אפשרי פעם, היום זה לא כך." לאחר עזיבתו של סגל התברר שגם מציאת מנכ"ל לתזמורת אינה מלאכה קלה. הגב' אלי רפפורט, שכיהנה מספר שנים כדוברת הסינפונייטה, מילאה את מקומו לחודשים כמנהלת בפועל. 1990 ספורים במהלך שנת נכתב: 1991 בכתבה במעריב בספטמבר "הוועד המנהל.. נמצא בעיצומו של מו"מ עם המועמדים על המשרה" וזאת שנה וארבעה חודשים לאחר שסגל הודיע על סיום תפקידו. ,1991 כעבור חודשיים נוספים, בנובמבר פורסמה בעיתונות מודעה מטעם הנהלת הסינפונייטה: "לסינפונייטה הישראלית באר-שבע דרוש.ה מנהל.ת תזמורת". אחרי סגל מילאו את תפקיד המנכ"ל משה שמא ואלון רזניק, לתקופות קצרות. החיפוש אחר מנכ"ל קבוע נמשך.

אורי מאיר בצילום לראיון בעיתון ידיעות אחרונות, . ארכיון 1992 מרץ הסינפונייטה

35

1984-1993 העשור השני

העשור השלישי 94 003

36

1973-1983 העשור הראשון 199 20

37

זכתה הסינפונייטה 1995 בשנת בפרס מטעם המועצה לתרבות ואמנות עבור ביצוע תזמורתי מצטיין של מוזיקה ישראלית.

נכללת התחייבות לכלול ברפרטואר מוזיקה ישראלית בת זמננו, אלא שהמילים "מוזיקה ישראלית בת זמננו" במשמעותן בתקנון אינן מתייחסות לשירי זמר ישראליים, אלא למוזיקה תזמורתית קונצרטנטית. מדובר במוזיקה שאכן נכתבה על-ידי מלחינים ישראלים בני זמננו, אך היא מוכרת פחות לקהל הרחב, קומוניקטיבית פחות ולעיתים קשה לקליטה ולהבנה. קהל המנויים הקבוע בבאר-שבע, ביתה של הסינפונייטה, התקשה להתחבר אליה והעדיף דווקא את בטהובן, באך ומוצרט. אשר לשירי זמר ישראליים, אלה נכללו מפעם לפעם בהופעותיה של הסינפונייטה, נפל דבר. ארבע שנים 2001 אך בשנת קודם לכן יזם מיכאל וולפה, מלחין, מנצח ומוזיקולוג, חבר קיבוץ שדה בוקר, את הפסטיבל "צלילים במדבר", המתקיים בחנוכה מדי שנה באזור רמת הנגב. במאי פנה וולפה למישה גרוס והציע לו 2001 שהסינפונייטה תשתלב בפסטיבל הבא, בדצמבר אותה שנה, בקונצרט של שירי משה וילנסקי. על הקונצרט, שהתקיים בקיבוץ רביבים, ניצח מנחם נבנהויז, המנהל האמנותי של הסינפונייטה באותם ימים. שיריו של וילנסקי בוצעו על-ידי שלושה זמרים צעירים שלא היו קשורים עד אז לסינפונייטה – עופר כלף, יונית שקד-גולן ומורין נהדר. שיתוף הפעולה בין וולפה לסינפונייטה נמשך גם בעשור הרביעי והוליד את ערבי "שרים עם הסינפונייטה". לדבריו של וולפה, "הגיע הזמן להפסיק את החשיבה הדיכוטומית, המבדילה בין מוזיקה קלאסית היסטורית ועכשווית לבין מוזיקה פופולרית היסטורית ועכשווית. שירי הזמר של הארץ כמו גם היצירות הקונצרטיות שחוברו בה, כמו גם הפיוט היהודי והמוזיקה הבדואית, לכולם יש מקום מעל בימת הסינפונייטה." בעשור זה, המשיכה הסינפונייטה במסעותיה, הפעם התמקדה בארצות לספרד, 1996- ליוון, ב 1994- אירופה: ב

הקשיים הכלכליים לא מנעו מהסינפונייטה להמשיך בפעילותה ואף להרחיבה. היא קיימה סדרות למנויים בשבע ערים בישראל: תל אביב, באר-שבע, ירושלים, אשקלון, אילת, אופקים ונס-ציונה. בשנת זכתה בפרס "הצילינדר הנודד" מטעם 1998 "אמנות לעם" על הבאת מוזיקה ליישובי הפריפריה. "הבאת מוזיקה ליישובי הפריפריה", מבהיר מישה גרוס, כוללת גם מוזיקה קלאסית, אלא שזו יכולה להיות קלה ומוכרת יותר, כדוגמת הסימפוניה מס' של מוצרט. 40 זכתה הסינפונייטה בפרס 1995 בשנת מטעם המועצה לתרבות ואמנות עבור ביצוע תזמורתי מצטיין של מוזיקה ישראלית. בתקנון עמותת הסינפונייטה

מישה גרוס בטקס קבלת פרס הצילינדר הנודד מטעם אמנות לעם. ארכיון הסינפונייטה

פרס אמנות לעם. צילום נטלי כהן-קדוש

שנה לסינפונייטה הישראלית באר-שבע 50

38

מישה גרוס בקונצרט חבר הנאמנים של אב"ג, עם נשיא האוניברסיטה דאז, אבישי ברוורמן. תחילתה של מסורת שנתית וידידות רבת-שנים בין התזמורת לאב"ג. ארכיון הסינפונייטה

מיליון ש״ח, החליטה הנהלת התזמורת על 20% תוכנית הבראה, שכללה קיצוץ של נגנים. 10 במשכורות ופיטורי , אחרי שבמשך חודשיים לא 19.1.2003- ב קיבלו שכר, קיימו הנגנים הפגנה נוספת, מול משרד ראש הממשלה בירושלים. ניצח הכנר פנחס צוקרמן על 1995 ביולי קונצרט של הסינפונייטה בפארק "ימית " בחולון מול קהל של אלפים. 2000 צוקרמן נולד בתל אביב וגדל בחולון והקונצרט היה עבורו סגירת מעגל. למרות שהאירוע התקיים בפארק שעשועים ולא באולם קונצרטים מכובד, היו היצרות שנוגנו על טהרת המוזיקה הקלאסית. צוקרמן עצמו לא ניגן והניח את המלאכה בידיהם של כנרים צעירים. נחתם הסכם עבודה קיבוצי 1996 באפריל בין עמותת הסינפונייטה לבין ועד נגני התזמורת, מועצת פועלי באר-שבע

1999- לספרד, צרפת ושווייץ וב 1998- ב פעם נוספת לצרפת.

הוציאה הסינפונייטה תקליטור 1998 בשנת הכולל שתי סימפוניות לתזמורת קאמרית מאת שוסטקוביץ' בניצוחו של אורי מאיר. גם בעשור זה, כמו בעשורים שקדמו לו, נאלצה הסינפונייטה להתמודד עם קשיים כספיים חמורים, קיצוצים בתקציב, הבטחות שלא קוימו, תביעות מבנקים וממס הכנסה להחזר חובות ואיומי סגירה. הכריזו הנגנים על סכסוך 2002 בדצמבר 5- עבודה. אחרי שהגרעון המצטבר הגיע ל

דיסק שוסטקוביץ' כריכה. צילום נטלי כהן-קדוש

39

לקראת סופו של העשור השלישי החלה להסתמן ראשיתו של פתרון למצוקותיה הכלכליות של הסינפונייטה. חברת הכימיקלים "מכתשים" (ובשמה העדכני כיום- "אדמה") נחלצה לסייע וכשלב ראשון נקטה בשלושה צעדים: א. מתן מיליון ש״ח, כדי לאפשר 3 ערבות של לסינפונייטה לקבל הלוואות מהבנקים; ב. מימון של סדרת קונצרטים לילדים ובני נוער בבתי ספר; ג. שלמה יונס, מנכ"ל "מכתשים" ומשה קופרברג, סמנכ"ל הכספים במפעל, צורפו להנהלה 2003 הציבורית של הסינפונייטה. ביולי צוינה תחילתו של שיתוף הפעולה בין הסינפונייטה ו"מכתשים" בשני אירועים. באולם מועצת העיר נערך טקס בהשתתפותם של ראש העיר יעקב טרנר, שלמה יונס, שלמה שגב, יו"ר ההנהלה הציבורית של הסינפונייטה וירון טראוב, המנהל האמנותי.

והאיגוד הארצי של המוזיקאים. ההסכם עמודים ועסק בנושאים 19 השתרע על-פני רבים: מעמדם של הנגנים, זכויותיהם וחובותיהם, מספר ימי ושעות העבודה, ימי מנוחה ושעות מנוחה, אופן חישוב השכר, ותק, קידום בדרגה, פנסיה ונוהל פיטורים. סיים אורי מאיר את כהונתו כיועץ 1999- ב אמנותי. בשש השנים הבאות מילאו את 2001 עד 1999- התפקיד שלושה אנשים: מ 2001- מנצח אסטוני בשם ארי קלאס. מ מנחם נבנהויז, שניצח על כל 2002 עד התזמורות הבכירות בישראל ועל לא מעט נכנס לתפקיד 2002 תזמורות בחו"ל. בשנת ומאחוריו 38 ירון טראוב. טראוב היה בן כבר היתה קריירה מכובדת של ניצוח בחו"ל וגם על התזמורת הפילהרמונית הישראלית. מישה גרוס סיים את כהונתו ובמקומו בא יצחק 2002 כמנכ"ל בדצמבר ספיאל, שהוחלף כעבור מספר חודשים על ידי יעקב בקימר.

ארי קלאס, מנהל מוזיקלי, 1999-2001

קונצרט באולם המליאה של עיריית באר-שבע. מימין לשמאל: ראש העיר יעקב טרנר, שלמה יונס, מנכ״ל מכתשים, ירון טראוב, המנהל האמנותי ושלמה שגב, יו"ר ההנהלה הציבורית של הסינפונייטה. ארכיון הסינפונייטה

שנה לסינפונייטה הישראלית באר-שבע 50

40

ירון טראוב, מנהל מוזיקלי, 2002-2005

. ארכיון 1996 , סיור בספרד הסינפונייטה

הקליטה 30- כמו כן, לרגל חגיגות העונה ה הסינפונייטה קונצרט חי בניצוחו של ירון טראוב, עם יצירות מאת צ'ייקובסקי .DVD ומנדלסון. ההקלטה הופצה בפורמט ולסיום, סיפור רומנטי מסוף העשור השלישי: פזית גבאי אלגי ובן זוגה עדיאל אלגי הם תושבי דימונה. פזית מנהלת את המחלקה לחינוך יסודי בעיריית באר-שבע. עדיאל מנהל את מרכז הצעירים בדימונה ומנגן בגיטרה ופסנתר. השניים נפגשו ואת הדייט השני 2003 לראשונה בשנת בחרו לקיים בקונצרט של הסינפונייטה. נישאו וכיום הם נשואים 2005 בשנת באושר, מגדלים שלושה ילדים ואין צורך לומר – מנויים בסינפונייטה!

שנה למיסודה של התזמורת, 30 לציון נערך במרכז "ביג" בבאר-שבע קונצרט 2.000 חגיגי, פתוח לקהל, ובו נכחו מעל איש ואשה, פנחס אופק ז"ל, שהרבה לסקר את פעילות התזמורת, כתב בעיתון : "כאלפיים איש 17.7.2003- "שבע" ב הגיעו לברך את הסינפונייטה ביום חגה... עם ריהוט וקישוט ברוח התקופה עם מלצריות ומלצרים בתלבושות מיוחדות... הסינפונייטה בניצוחו של ירון טראוב ניגנה ואלסים של שטראוס וקטעים נוספים של מוזיקה קלאסית קלה... הנשף היה מוצלח והוכיח שהקהל אוהב אירועים כאלה". עם הסינפונייטה הופיעו הכנר אסי מתיאס , שלימים היה לנגן בעל קריירה 16- בן ה בינלאומית ורקדנית הפלמנקו הידועה, סילביה דוראן.

מנחם נבנהויז, מנהל 2001-2002 , מוזיקלי

קונצרט במרכז הקניות ביג . ארכיון 2003 , באר-שבע פנחס אופק

41

42

פרקים מתוך יומניו של ספרן התזמורת, גיל חזן, שהתחיל בתיעוד כל הקונצרטים שביצעה התזמורת, עוד לפני העידן הממוחשב

43

העשור הרביעי 04 013

44

200

2004-2013 העשור הרביעי 20

45

בחלקו הראשון של הקונצרט, קונצ'רטו לגיטרה ותזמורת, שימש כנגן מוביל – דבר נדיר כשלעצמו לגבי גיטריסט – ובחלקו השני ניצח על התזמורת. בשנים שלאחר מכן הוזמן לנצח על הסינפונייטה מספר 2005 פעמים כמנצח אורח. בשנת התמנה ד"ר מאיר אנגלרט ליו"ר ההנהלה הציבורית של הסינפונייטה במקום שלמה שגב, שכיהן כיו"ר ההנהלה הציבורית . אנגלרט הציע לסלומון 1992 משנת לשמש כמנהל אמנותי. סלומון היסס בתחילה. זה היה לאחר שמונה שנים שבהן ניצח בגרמניה וגם בישראל היו ידיו מלאות עבודה – מנהל אמנותי של תזמורת חולון וקבוצת "מוזיקה נובה", מרצה באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר "סם שפיגל" לקולנוע וטלוויזיה בירושלים ומנצח אורח במספר תזמורות. מצבה הקשה של הסינפונייטה הרתיע אותו ובו בזמן הציב בפניו אתגר. המטרות הראשונות שהציב לעצמו היו להשיג יציבות לאחר תקופה של חילופים תדירים בתפקידים המרכזיים ולהחזיר את הקהל שנטש את הסינפונייטה בשנותיה הקשות.

תחילתו של העשור הרביעי התאפיינה בחוסר יציבות בגזרת הניהול האמנותי והאדמיניסטרטיבי. ירון טראוב, המנהל האמנותי, היה השלישי בתפקיד זה בתקופה נכנס 2004 של שלוש שנים. בינואר לתפקיד המנכ"ל רוני אברמסון, שהיה קודם לכן מנהל התזמורת הקאמרית הישראלית. היתה זו הפעם השלישית בתקופה של מעט יותר משנה שבה התחלף המנכ"ל, אך גם אברמסון סיים את תפקידו כעבור מספר חודשים. הסינפונייטה נותרה ללא מנכ"ל ויעקב בקימר, שכיהן כמ"מ המנכ"ל לפני אברמסון, שב לכהן כממלא מקום. בנושא של איוש התפקידים המרכזיים חל שיפור , כאשר דורון סלומון 2005 של ממש במאי קיבל לידיו את תפקיד המנהל האמנותי ועופר סלע נכנס לתפקיד המנכ"ל. הקשר בין סלומון והסינפונייטה התחיל עוד בתקופתו של מנדי רודן. סלומון היה גיטריסט ומנצח, שילוב מקובל פחות מהשילוב בין ניצוח ונגינה בפסנתר או כלי קשת. רודן הזמין את סלומון לקונצרט של הסינפונייטה שבו מילא שני תפקידים:

2004-2013 העשור הרביעי

סלומון והתזמורת בנגב. מתוך הספר "נגב שלי", באדיבות צבי תקשורת והוצאה לאור

שנה לסינפונייטה הישראלית באר-שבע 50

46

בראיון לנועם בן-זאב בעיתון "הארץ" סיפר סלומון שמספר 2012 באוקטובר . הדרך שבחר 3,000- המנויים עבר את ה בה כדי להחזיר את הקהל היתה לנגן יצירות מופת קלאסיות של מוצרט, באך, בטהובן, שוברט וברטוק ובו בזמן לחשוף את הקהל לסוגים אחרים של מוזיקה, בתנאי שזו תהיה ברמה הגבוהה ביותר. לשם כך פתח סדרה חדשה בשם "צלילים מהגלובוס" ובמסגרתה הביא לסינפונייטה נגנים שהגדיר כ"גדולי עולם", כמו הפסנתרן אלכסנדר קורסנטיה, הגיטריסט ג'ון מקלפלין, נגן הבנדוניון ראול חאורנה מאורוגוואי והפסנתרן הקובני ראמון ואלה. ראמון ואלה הופיע עם הסינפונייטה בינואר במופע שנקרא "הלו גרשווין" ובו הם 2013 ניגנו להיטים קובניים כמו "גוונטנמרה" וג'אז לטיני. בין המוזיקאים הישראלים שסלומון שיתף עימם פעולה ניתן לציין את יוני רכטר ועמיקם קימלמן, שהעלה עם הסינפונייטה ערב של עיבודי ג'ז לשירי הביטלס, בהשתתפות מקהלה מבית הספר הגבוה למוזיקה "רימון". את שירי הביטלס מגדיר סלומון כקלאסיקות. הרכב נוסף שהופיע בסדרה "צלילים מהגלובוס" היה להקת "שורולה" – נגנים ישראלים וברזילאים המנגנים מוזיקה ברזילאית. קיימה הסינפונייטה בהיכל 2013 בנובמבר התרבות בקריית-גת קונצרט שכותרתו "חוויה דרום-אמריקאית". במסגרת הסדרה לכל המשפחה העלתה בתמיכת מפעל 2012- הסינפונייטה ב הפיס הצגת ילדים מוזיקלית בשם "הקוף שלוף והקוף בלוף", על-פי ספר ילדים הצגה 2013- מאת שירלי ורוני סומק וב בשם "החלילן מהמלין", ששילבה נגינה, 2022- שירה ומשחק. בראיון שנערך עמו ב הדגיש סלומון שלמוזיקה עממית יש ערך בפני עצמה, בוודאי כאשר היא מבוצעת על-ידי הסינפונייטה. התפיסה הרואה במוזיקה העממית אמצעי למשוך קהל כדי שישמע באותה הזדמנות גם את מוצרט ובטהובן אינה מקובלת עליו. אפשר לחשוף

סיפר סלומון שמספר 2012 באוקטובר . הדרך 3,000- המנויים עבר את ה שבחר בה כדי להחזיר את הקהל היתה לנגן יצירות מופת קלאסיות של מוצרט, באך, בטהובן, שוברט וברטוק ובו בזמן לחשוף את הקהל לסוגים אחרים של מוזיקה, בתנאי שזו תהיה ברמה הגבוהה ביותר.

ילדים למוזיקה קלאסית, אבל מבוגר לא יבוא לקונצרט של מוזיקה קלאסית אלא 2012- אם בחר בכך. בראיון לגלי צה"ל ב סיפר עופר סלע על החלטה של עיריית באר-שבע שכל הילדים והנוער בעיר – אלף – יאזינו לקונצרטים של מוזיקה 12 קלאסית לאחר הכנה בכיתות.

כרזה לפרסום הופעות התזמורת באיטליה עם שלמה מינץ. ארכיון הסינפונייטה

47

2004-2013 העשור הרביעי