שבתאי | סיפורה של משפחה

אורי בר מצווה נר ראשון של חנוכה. בגן האירועים “וילה נונה” 28.11.2021 את מסיבת בר המצווה חגגנו ביום בפארק התעשיות בקיסריה

דברים שנשאתי בטקס בר המצווה: אוריקי היקר, לא בכדי בחרו הוריך לקיים ״ את מסיבת בר המצווה שלך דווקא היום, בחג האור, החג האורים, החג שנקרא שמך אורי. עליו, חז”ל אומרים ששמו של האדם מעיד על אופיו. ואתה אורי, כולך מלא אור. אור של שמחה. אור של אהבה. אור של הצטיינות. אתה גם מקרין בשמך אור על כל רואיך, עובדה. שמך הוא לא רק אור, אלא אורי. ברגע שאדם קורא בשמך: “אורי”, אתה הופך להיות האור שלו, וכך אתה משפיע מאורך עליו, כך על כל סביבותיך. לפני חודש שמענו אותך עולה לתורה. כרגיל, קראת את הפרשה בהצטיינות מיוחדת, ריגשת אותנו מאד. מדהים, ללא אף שגיאה. סבתא ואני התרגשנו עד דמעות. אנחנו נמצאים בחג האורים. ידועה המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל. בית 8 שמאי אומרים, ביום הראשון מדליק נרות, והולך ופוחת בכל יום, עד שביום האחרון מדליק רק נר אחד ובית הלל אומרים, ביום הראשון מדליק נר אחד והולך ומוסיף נר אחד בכל יום. כמובן שההלכה נקבעה כבית הלל, הולך ומוסיף, הולך ועולה, הולך ומאיר, שהרי מעלים 8 , בקודש ואין מורידים. עד שביום השמיני נרות, אור נגוהות וזה מאד מזכיר לי אותך ואת התחביב בו בחרת, הטיפוס. כשאתה מטפס, אתה עולה מעלה מעלה, שאפתן, חדור אמונה להגיע למטרה, עולה יותר וזה אתה אורי, ויותר. מעלה מעלה. תמיד. כולך שאפתנות והצטיינות. התלבטנו איזו מתנה ועכשיו למתנה. נביא לך ביום הבר מצווה שלך. שאלנו את אימך והיא לא ידעה “יש לו הכול”, היא אמרה. אמרתי לה “עזבי, אני אשאל את אורי”. הרמתי טלפון לאורי. “מה להביא לך מתנה”, שאלתי.... והוא, כרגיל, “אין צורך סבא”... לחצתי, עד שבסוף הסכים ואמר: “תביא לי פרח”... אתם מבינים, תביא לי פרח, אז הבאנו... ומסרנו לו זר פרחים “...

“אני שמח לחגוג את דרשה שנשא אוריקי: בר המצווה שלי ואת חג החנוכה, שהוא חג של אור וזמן טוב לזכור ולהודות על כל הדברים החשובים, המשמעותיים והמשמחים שיש. אני רוצה להודות לסבתא מרים ולסבא שלום מהם קיבלתי ערכים של סבלנות וסובלנות, ערכים של כבוד לדת ולמסורת היהודית ועל החשיבות של משפחה מאוחדת והחיבור בין כולנו - דתיים וחילוניים. אני רוצה להודות לסבתא אנט, שתמיד מחבקת, מצחיקה ומשמחת אותי ודואגת לבשל לי את האוכל שאני הכי אוהב ונותנת לי תמיד הרגשה של בית. אני רוצה להזכיר גם את סבא דוד ז”ל, שתמיד יהיה איתי וילווה אותי וגם את סבתא רבתא ממה, שאמנם לא זכיתי להכיר, אבל סיפור חייה כניצולת שואה, מחבר אותי מאוד להיסטוריה של העם שלנו ומחבר אותי לארץ בה אנו חיים. בשיר החנוכה אנחנו שרים: ‘כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן’. אני מאמין שהכוח שלנו הוא באחדות. אני מאחל לכולנו - שנדע לכבד האחד את השני, לקבל את השונה והאחר, שנהיה מאוחדים ושמחים ושנדע לאהוב ולהאיר פנים האחד לשני. בשמי ובשם הורי איה ויקי ובשם אחיי יהב וטמיר, אני רוצה להודות לכם שבאתם לשמוח בשמחתי”. בברכת ההורים, שולבו דבריה של רחל שפירא שכתבה בהשראת הרב קוק: “בכל אחד יש אור, אור שהוא שלו בלבד / ואור כמו שלו, אין לאף אחד. / לפעמים נכבה לו, אך תמיד קיים / זוהי חובתו, לגלות אותו, להאיר את העולם לא כל אחד מודע לאור שבתוכו / שהוא צריך לשמור עליו ולטפחו / אם ייתן ממנו לחבר או זר/ איש לא ייפגע. אור באור ייגע. העולם כולו יזהר. וגם בך יש אור שהוא שלך בלבד / ואור כמו שלך אין לאף אחד / זה מקור הכוח שבך קיים / זה סוד נשמתך, זו סגולתך, להאיר את העולם”

248