שבתאי | סיפורה של משפחה
סיום כיתה ח' ותעודת ה"סקר"
סיום כיתה 1958 - תשי"ח ח'. המחנך עזרא בן עודד. במהלך השנה נערך ע"י משרד החינוך בכל בתי הספר בארץ מעין מבחן גמר. שנקרא "סקר" בו נבדקו הישגי התלמידים ומי שהצליח בהם זכה ב"סקר". זכיתי. אחד במחזור וראשון במחזורי בית הספר. הפרס העיד מאד על יוקרתו של בית הספר. כשהודעתי למנהל בית הספר משה מלאכי על זכייתי, שמח מאד ומיהר להודיע על הזכייה לכל המורים.
תמונת מחזור. סיום כיתה ח'
"בית אבא", בית גדוש באהבת ישראל
עם המעבר לשיכונים, אבא מקים בית כנסת לעולי בבל בעיירה. הוא משמש כגבאי, חזן, בעל קורא ותוקע בשופר בימים הנוראים. הוא מכין ילדים למצוות ולא די שהוא עושה זאת בהתנדבות, הוא גם מביא מתנה לבר המצווה. צדיק אמיתי ! זוכה לכבוד מבני הקהילה. מוזמן לאירועים משפחתיים. הוא משמש כתובת לכל הקהילה הבבלית בעיירה. לנו, האחים, הייתה יראת כבוד מיוחדת כלפיו. ערב שבת, אחרי הקידוש ולפני הטעימות מהיין, היינו נושקים את ידו ורק אח"כ, לוגמים מן הקידוש. פיוטים במנגינה עיראקית. "כי אשמרה שבת", "דרור יקרא" ו"יום השבת אין כמוהו", מלוות אותי עד היום. אני מוצא עצמי צמוד לאבא בבית הכנסת ונהנה לשמוע את תפילותיו.
אבא מכין נערים למצוות
ההורים. באופן כללי היה לנו בית שמח, מאושר, ריחוק מה של כבוד מהאבא. מאד אהבנו את ערבי פסח וראש השנה, שעה שכל המשפחה הסבה סביב שולחן חגיגי. אימא מלווה את הנוכחים בכף ידיה: "חמסה, חמסה"... נגד "עין הרע".
אימא מרעיפה עלינו אהבה. בשלנית מיוחדת. הכנסת האורחים שלה הפכו לשם דבר. טעמם של המאכלים מ"המטבח העיראקי", ה"סלונה", ה"קיצ'רי", ה"סמבוסק", ה"תבית" וה"ערוק" שהכינה ילוו אותנו שנים רבות. למרות שבקושי ידעה עברית, היא זו שהייתה מגיעה לאסיפות
21
Made with FlippingBook flipbook maker